ברקים באפריקה חושפים את מחזוריות השמש

אולם, בחלק מהשנים, כמו השנה לדוגמא, לא ניתן לצפות או לעקוב במדויק אחר כתמים אלו. אנחנו נמצאים כרגע בתקופה שבה פעילות השמש היא במינימום עם מעט מאוד, אם בכלל, כתמי-שמש הניתנים לצפייה מכדור-הארץ. עובדה זו מהווה לא מעט בעיות למדענים אשר חוקרים תחום חדש במדע הנקרא "Space Weather", ועוסק באינטראקציה בין השמש וסביבת כדור-הארץ.

עוד ב"הידען": 20 השאלות הנפוצות שאנשי נאס"א נשאלים אודות הטענות המופצות באינטרנט

תודות לתגלית חדשה של פרופסור קולין פרייס, ראש החוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים, והדוקטורנט שלו יובל ראובני מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים ובית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, למדענים יש עכשיו כלי טוב יותר ומדויק יותר לניטור הרוטציה של השמש בהעדר כתמי-שמש הניתנים לצפייה, ואף בזמן הימצאותם.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Geophysical Research – Space Physics", והוא מציג שיטה המבוססת על מדידות של הקרינה הנפלטת מברקים כאן על כדור-הארץ.

בא והולך, כל 27 ימים

באמצעות אנטנה טבעתית בצורת משולש - אנטנת Very Low Frequency, אשר קולטת קרינה אלקטרומגנטית בתחום תדירויות מאוד נמוך - מנטרים פרופסור פרייס וקבוצת המחקר שלו פעילות חשמלית מברקים רחוקים באחת מתחנות המחקר שלהם, אשר ממוקמת במכון לחקר אנרגיה סולרית בשדה-בוקר.

עם היכולת לגלות קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מברקים המרוחקים אלפי קילומטרים אשר מקורם ביבשת אפריקה, צוות החוקרים הבחין בתופעה מוזרה בפענוח המידע המתקבל מפעילות הברקים, תבנית אשר מופיעה ונעלמת כל 27 ימים.

"אף על פי שאנו מנטרים פעילות חשמלית שמקורה בברקים אשר נוצרים באפריקה, לכאורה ממרחק של אלפי קילומטרים, הקרינה שנפלטת מאותם ברקים מבצעת אינטראקציה עם היונוספרה, שכבה טעונה במטען חשמלי שעוטפת את כדור הארץ בגובה של 100-60 קילומטרים, בו בזמן שהיא מתפשטת ונעה מאפריקה לכיוון ישראל", מסביר פרייס.

עוד ב"הידען": מיליארדר השקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט מלון החלל גלקטיק סוויט

"קרינה זו מוחזרת מצד אחד מהשכבה התחתונה של היונוספרה ומצד שני מהקרקע של כדור הארץ וכך למעשה הם 'מקפצת' על פניי הגלובוס למרחקים של אלפי קילומטרים. מהאנליזה של הנתונים הבחנו שצורת ההתפשטות, תוך כדי מספר רב של החזרות, נעה על פני מעטפת שמקורה בפעילות השמש ומשתנה במחזוריות של 27 ימים. פעילות תפוצת הברקים מתרחשת בתזמון מלא עם תדירות סיבוב השמש סביב צירה. השמש, בצורה כלשהי, מכתיבה את התבנית המתקבלת מהאנרגיה אשר נפלטת מהברקים".

תגלית זו היא תופעה חדשה ופרופסור פרייס, מדען בעל שם עולמי בתחום שינויי אקלים, סבור שהיא תסייע למדענים לנסח שאלות חדשות לגבי השפעת השמש על האקלים שלנו. "זהו פרמטר בסיסי ביותר, ועדיין ידוע עליו מעט מאוד", מצהיר פרופסור פרייס.

"אנו יודעים שכדור הארץ משלים סיבוב סביב צירו אחת ל-24 שעות, ושהירח משלים סיבוב כזה אחת ל-27.3 ימים. אבל זמן הסיבוב המדויק של השמש, שהיא כדור עצום של גזים, נותר מעורפל. המחקר שלנו מספק שיטה חדשה לניטור הרוטציה של השמש מתחנת מדידה בודדת במדבר הנגב, שיטה אשר מתגלה כשיטה חזקה ועקבית יותר מהשיטות הנפוצות כיום המתבססות על תצפיות של תנועת סיבוב השמש מלוויינים לקביעת זמן סיבוב השמש וכיצד הוא משתנה לאורך זמן".