וודקה סארוס ועראק יירוס: תוצרת הארץ? בערך

אחת הטענות של יצרניות המשקאות הישראליות היא שהן מייצרות משקאות זולים, וכאשר ישתנה המיסוי של משקאות אלה, הם יתייקרו ולא יוכלו להתמודד מול המשקאות המיובאים במחירי הביניים (55-65 שקלים). אז הנה באים עכשיו צמד יצרני ליקר הצ'ילי הזכור לטוב, ליקר Y, ומוציאים לשוק וודקה חדשה, שלא יהיה לה קשה להתחרות ב"ממוצעי המחיר".

במחיר של 35 שקלים לעובר ושב, תוכלו למצוא את וודקה סארוֹס. סארוס הוא מחזור ליקויי שמש-ירח עוקבים, שמתרחש אחת ל-18 שנה, 11 ימים ושמונה שעות. אז, אומרים ירון קנור ויונתן הפנר, שני השותפים ב-Y, מתקיים רגע מיוחד שבו יום הופך ללילה, רגע מיוחד שהם מגדירים כ"רגע לסארוס", הוודקה החדשה שלהם.  אז אוקיי, אני לא בטוח שוודקה ב-35 שקלים היא הוודקה שהייתי פותח לציון אירוע שמתרחש פעם ב-18 שנה, אבל למה לא, בעצם, אם היא טובה?

בקומוניקט שלהם, מוכרים אנשי Y את הוודקה כישראלית, אך המוצר עצמו מקורו בדרום אפריקה, והוא עשוי מאלכוהול מקנה סוכר, ולא דגנים. האלכוהול מגיע לישראל בריכוז גבוה, ואז מסונן כאן ו"נחתך" לריכוז שמתאים לשתיה - 40%, אבל אין פה משהו "ישראלי" במובן של חומר הגלם או הזיקוק. ככלל, אגב, הישראלים מעדיפים וודקה מקומית מסלק סוכר, או מקנה סוכר, בעיקר בגלל עניין הכשרות לפסח. וודקה מדגנים תוצרת הארץ קצת קשה יותר למצוא.

הבקבוק נראה לא רע בכלל: הוא עטוי כחול, עם תווית ועליה ליקוי חמה, ולמרות שהטרנד היום בוודקות הוא דווקא בקבוק מותז חול, וצלול, אי אפשר להתלונן. התוכן לא רע בכלל: זו וודקה נייטרלית, נקיה, שמנונית למדי ולא ממש בועטת. הסגנון הוא איפשהו בין הסגנון האירופי והסגנון המזרח-אירופאי, עם טיפה סוכר, לדעתי. מכל אלה, אפשר בהחלט לומר שגם במחיר של 50 שקלים, כאשר תכנס הרפורמה במס, עדיין תהיה ה"סארוס" מספיק אטרקטיבית.

עראק יירוס

את שלושת השותפים ל"עראק ירושלמי" פגשתי בתערוכת האלכוהול הראשונה שנערכה ב"נוקיה" ב-2008. מיכאל גינוסר, יעל גינוסר ואסף שחם הם אח ואחות וחבר טוב, שהקימו יחד את המיזם לפני כשלוש שנים, והחלו לייצר עראק בטעמים שונים, בהתאם למתכון שאותו הם מספרים שקיבלו מבעל קונדיטוריה במחנה יהודה, בירושלים.

בטעמי פירות. עראק יירוס (צילום: יח"צ)

מפה לשם הם עברו לקנות את העראק שלהם ממזקקה בגליל, באזור תעשייה גורן, ולאחרונה, כאשר נכנסה חברת ארודן (ואן גוך) כשותפה, השתנו הדברים. עכשיו הם הפכו את "עראק ירושלמי" ל-Ierous Arak. המוצר כבר לא מתוצרת הארץ, אלא מגיע מירדן, ממזקקה בשם Zumot Distillery, שמייצרת מוצרים מזוקקים ויינות, והסדרה כוללת שלושה סוגים שונים של עראק, ברמות זיקוק ומרכיבים שונות, כמקובל בתחום.

הבעיה עם העראק הזה היא שהוא נחמד מאוד, אבל זה עראק ירדני. בנוסף, החברה מפרסמת ש"בשונה ממותגי עראק אחרים בארץ, עראק יירוס עשוי מרכיבים טבעיים בלבד. האניס ממנו מורכב העראק הוא טרי, בניגוד לעראק הקיים העשוי מתמציות. בנוסף, גם הפירות המוספים כדי להעניק את טעמיו השונים עשויים מחומרים טבעיים וטריים".

אז קודם כל, אני לא מכיר פירות שלא עשויים מחומרים טבעיים וטריים. מצד שני, אניס טרי זה משהו שאני לא מכיר בייצור עראק; זרעי אניס הם אלה

ואם כבר, גם לא מדובר בתאנים טריות, אלא בדבלים שמקורן בטורקיה, ולכן לא מדובר בפרי טרי, אלא מעובד. תודה לאל התמרים הם תמרים מעמק בית שאן, ומדובר בזן מג'הול, הגדול והאהוב, שאותו לא מעבדים או מייבשים. ככלל, אומרים בחברה, המשקאות מיוצרים בירדן, מעראק ירדני ומפירות שמסופקים על ידי החברה, מישראל.

כרגע תמצאו עראק רגיל שעשוי מ-100% אלכוהול ענבים, ועראק בטעמי פירות שגם הוא עשוי מ-100% אלכוהול ענבים. בעתיד יגיע עראק שימכר במחיר נמוך יותר, והוא עשוי מ-25% אלכוהול ענבים, והיתרה ממולאסות (שהן לרוב הבסיס לרום רגיל). אגב, אם ממש מתעקשים, לא שצריך, גם מוצר כזה אפשר למצוא בארץ, בלי קושי.

המחיר של העראק החדש מבית יירוס הוא 90 שקלים לבקבוק ארוך ויפה של 750 מ"ל. טעים? כן. הוא עשוי היטב, נקי ופרחוני, עם טעמי הליקריץ המתבקשים. מצד שני, בקבוק עראק ירדני עולה 30-40 שקלים, תעשו את החשבון שלכם. ירושלמי זה לא, ובעיני זה מוצר ישראלי בדיוק כמו חולצת טריקו שעוצבה בארץ ונתפרה בסין.

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "