שתף קטע נבחר

בלי תרופות או הזרקות: "כך איזנתי את הסוכרת"

טומה גראב מתמודד עם סוכרת, והצליח לעזור לעצמו - ללא תרופות או הזרקות. איריס פלג, שאובחנה כבר בהיותה נערה, החליטה כבר אז שרק גישה חיובית תעזור לה לנהל בהצלחה את המחלה. איך הצליחו השניים לשפר את מצבם במידה כה ניכרת, ומהן העצות שלהם לאחרים? 20 טיפים טובים מהחיים

סיפורו של טומה: הייתה סוכרת?

במלחמת וייטנאם היה טומה גראב מקנדה (היום בן 63) טייס מסוק הצלה, תפקיד שאליו הגיע בזכות המשיכה העזה שהייתה לו מאז ומתמיד לעזור לאחרים. לפני ארבע שנים אובחנה אצלו סוכרת מסוג 2. הוא הצליח למצוא דרך לאזן את רמות הסוכר שלו עד כדי כך שהוא לא נזקק עוד לתרופות, ואז עשה את מה שהיה רגיל לעשות כל חייו – לנסות לעזור לאחרים להגיע לאותו הישג.

 

”לפני כחמש שנים התחלתי להבחין בשינויים במצבי הבריאותי”, הוא מספר. ”בתחילה חשבתי שהגיל שלי תופס אותי. הרגשתי חסר אנרגיה, היו לי כאבים בכל הגוף, הייתי צמא כל הזמן ולאט־לאט התחלתי לאבד גם את התיאבון. אבל אז הופיעו כאבים בגב התחתון, באזור הכליות ובשלב מסוים הבנתי שאני חייב להגיע לבית חולים. כשהגעתי, הרופא במיון אמר לי שאילו חיכיתי מעט יותר, הייתי מת. הייתי קרוב למצב של אי ספיקת כליות. רמת הסוכר שלי הייתה 570 ורמת ההמוגלובין המסוכרר (בדיקה שמגדירה את רמות הסוכר בתאים), שאמורה באופן נורמלי להיות מתחת ל־7, הייתה 20.5. הייתי מיובש, רמות האשלגן שלי היו נמוכות מאוד, לחץ הדם שלי היה בשמים, וכך גם רמות הטריגליצרידים והכולסטרול. אושפזתי בטיפול נמרץ וקיבלתי 12 עירויים עם אשלגן, אינספור תרופות, זריקות אינסולין, וכל כך הרבה זריקות לדילול הדם שאיבדתי את הספירה.

 

”כששוחררתי סופסוף ציידו אותי הרופאים ברשימת מכולת של ספרות על סוכרת ותזונה. מהר מאוד הבנתי שהעצות שהספרים סיפקו היו טובות, אך כה כלליות, שלמעשה לא היה אפשרי ליישמן בחיי היומיום. למרות האינסולין והתרופות, רמות הסוכר שלי עדיין היו גבוהות מדי. חברה נתנה לי ספר שפקח את עיניי: ’דיאטת העמידות לאינסולין’ (The Insulin-Resistance Diet : How to Turn Off Your Body's Fat-Making Machine), שכתבו ד”ר צ’ריל הארט ומרי־קיי גרוסמן. כשקראתי אותו הרגשתי שהוא נשלח אלי מאלוהים. למדתי ממנו המון על איזון רמות הסוכר שלי”.

 

הספר לא היה התגלית היחידה. שיטוטים באינטרנט הובילו לגילוי תוכנה שפירטה את הערכים התזונתיים של 30 אלף מזונות. ”התחלתי ליישם את מה שלמדתי ועד מהרה ירדה רמת הסוכר שלי לפחות מ־200 ובו זמנית הפחתתי 17 ק”ג ממשקלי, הכולסטרול שלי ירד כמעט עד לרמה הנורמלית, ורמות האנרגיה שלי השתפרו פלאים”.

 

שלושה חודשים לאחר שאושפז הוא חזר ועשה בדיקות. כל המספרים היו בטווח הנורמלי. ”השיא היה שבדיקת ההמוגלובין המסוכרר עמדה על 5.3. הרופאה אמרה: ’מעולם לא שמעתי על מישהו שהצליח להשיג התקדמות כזאת בכל כך מעט זמן’, והורידה אותי מהתרופות”.

 

בחודשים הבאים הבדיקות המשיכו להשתפר אפילו ללא התרופות. התוצאות היו כה טובות, עד כי אחד הרופאים שבדק את גראב סבר שאולי הייתה בכלל טעות באבחון. רמת ההמוגלובין המסוכרר שלו הייתה כעת 5.4. התוצאות המדהימות הצליחו להלהיב גם את אחותו, ששקלה 150 ק”ג וסבלה מיתר לחץ דם, כולסטרול וסוכר. ”עד אז היא ניסתה כל שיטה אפשרית, החל בדיאטות וכלה בניתוח מעקף קיבה”, הוא מספר. ”כשראתה מה הצלחתי להשיג, היא ביקשה לראות אם השיטה הזאת יכולה לעבוד גם במקרה שלה. כעבור שבועיים וחמישה ק”ג פחות, ידענו שמשהו כאן עובד. כעבור חודשיים וחצי היא כבר הפחיתה 11 ק”ג נוספים, ובדיקות המעבדה שלה היו תקינות. הבנתי שיש בידי מידע, שיטות וכלים שיכולים לעזור למיליוני בני אדם שסובלים מאותה בעיה כמוני”.

 

בשלב ראשון הוא הפך את התוכנה שסייעה לו לפשוטה ונוחה יותר ליישום. ”באופן כללי, 50% מהמזון צריך להגיע מפחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך, 20% מחלבונים ו־30% משומנים בריאים. עם זאת, אצל כל אדם היחס הזה שונה מעט, והתוכנה כעת מאפשרת לבנות את התזונה המתאימה באופן אישי ולהציב מטרות אישיות. כמו כן היא כוללת 88 ערכים תזונתיים של מזונות רבים, ומשמשת למעשה ככלי תכנון של ארוחות ומתכונים על בסיס יומיומי”.


"לא פיתחתי שום דבר חדש". טומה גראב (צילום: אדוארד קפרוב)

 

לא המצאתי, שילבתי

במקביל הוא כתב ספר הדרכה שנקרא ”הדיאטה הסוכרתית של טומה”, שאותו הוא מפרסם בחינם במלואו באתר האינטרנט, כדי שיהיה נגיש לכל דורש. באמצעות האתר הוא גם משיב בפירוט לכל מי שפונה אליו.

 

מה ייחודי בשיטה שלך?

”העובדה שהיא עובדת”, הוא מחייך. ”למעשה, לא פיתחתי שום דבר חדש. התבססתי על שילוב של מידע ישן עם מחקרים חדשים, לקחתי את הטוב ביותר מכל הגישות ושילבתי את כל המידע לתוכנית שלמה. האיזון של סוכרת מסוג 2 באמצעים של תזונה ושינוי אורח חיים הוכח במחקרים רבים. לצערי, אגודות הסוכרת מפגרות אחרי המחקר הרפואי בגלל אינטרסים של חברות התרופות, שדוחפות את התרופות שלהן כפתרון יחיד, וחברות המזון, שאף הן מנסות להגן על הרווחים שלהן.

 

חלק מהקהילה הרפואית מפגרת אף היא אחר המחקרים. דוגמה לכך היא הקצב האיטי שבו מחלחל נושא האינדקס הגליקמי ליישום קליני. עד לפני כשנתיים המדד הזה לא התקבל על ידי האגודה הקנדית לסוכרת כסטנדרט ליישום קליני. לאחרונה הם אמנם ריככו את עמדתם והודו ש’זה יכול להיות שימושי’, אך עדיין הוא אינו נמנה עם הסטנדרטים שלהם”.

 

איך מתייחסת הקהילה הרפואית לתוכנית?

”חלק התלהבו, אחרים מתייחסים לתוכנית בחשדנות. אבל גם הם לא הצליחו למצוא פגם בגישה שלי, פרט לעובדה שבניגוד אליהם לא ביליתי שנים בבית ספר לרפואה או השגתי תואר בתזונה, אלא למדתי הכל בעצמי. הייתי חושב שזה טיעון תקף אילו הצגתי את התוכנית כשיטה שלי, אבל כאמור, אין שום דבר בתוכנית הזאת שאי אפשר למצוא במחקר רפואי מתועד היטב שנמצא נגיש לכולם באינטרנט”.

 

האם אתה ממליץ לסוכרתיים להפסיק ליטול תרופות?

”בהחלט לא. מה שאני אומר הוא: אזנו את רמות הסוכר שלכם ועשו את המקסימום כדי להגיע לאיזון כה טוב, עד שהרופא שלכם בעצמו יסכים שאינכם זקוקים עוד לתרופות. חשוב להדגיש שהיכולת להימנע מתרופות קיימת רק בקרב אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2. בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) הלבלב אינו מייצר אינסולין, כך שבכל מקרה חייבים להזריק אינסולין. עם זאת, גם אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 יכולים להרוויח הרבה מהתוכנית ולשפר את בריאותם במידה ניכרת”.

 

10 הטיפים של טומה לאיזון הסוכר

מידע זה נבדק לבקשתנו על ידי ד"ר חוליו ויינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת, המרכז הרפואי וולפסון

 

1. הימנעו ממזונות מעובדים

אורך המעי הדק שלנו מגיע ל־7־9 מטרים, אבל התזונה המערבית כה מעובדת שאנו משתמשים רק

בכ־30 ס”מ מהם. התוצאה: כשהמזון שאנו אוכלים נספג, הוא מגיע מיד לזרם הדם כסוכר. השתדלו לבשל בבית, לאכול כמה שיותר מזונות חיים ולכלול מנות גדולות של ירקות מדי יום.

 

2. בחרו את הפחמימות בחוכמה

הימנעו ככל האפשר ממזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה ובחרו פחמימות שהאינדקס הגליקמי שלהן נמצא בטווח הנמוך – מתחת ל־55. למשל, האינדקס הגליקמי של פרוקטוז, הסוכר שנמצא בפירות, יכול להגיע

ל־27, מה שהופך את הפירות לפחמימה מצוינת.

 

3. שלטו בחלבונים

הקפידו שהחלבונים לא יהוו יותר מ־20% מהקלוריות בכל ארוחה. נסו להימנע מבשר אדום כמקור לחלבון, שכן זהו מזון מעודד דלקת, והעדיפו חזה עוף, דגים, תרד, שעועית, אגוזים ודגנים מלאים.

 

4. בחרו באומגה 3 שמקורן בדגים

לא כל חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 זהות. יש שלושה סוגים של אומגה 3: EPA, DHA ו־ALA. השתיים הראשונות מגיעות מדגים, בעיקר מדגי מעמקים הגדלים בים הצפוני, ואילו השלישית מקורה בצמחים. כולן בריאות, אך אלה המגיעות מצמחים אינן נספגות ומנוצלות בגוף באותה מידה כמו אלה שמקורן בדגים.

 

5. צרכו שומנים טובים

30% מהקלוריות בכל ארוחה צריכים להגיע משומנים טובים, כמו אומגה 3 ושמן זית. הם חשובים לבריאות ואף מעכבים את ספיגת הפחמימות.

 

6. אל תוותרו על הסיבים

צרכו 30 גרם סיבים ביום. מוצילג הוא סיב יעיל במיוחד ומזונות המכילים כמויות גדולות שלו הם במיה, שעועית, גרעיני צ’יה, זרעי פשתן ועוד.

 

7. הוסיפו חומץ או מיץ לימון לסלט

חומצות עוזרות להאט את האינדקס הגליקמי של המזון ולשלוט ברמות הסוכר בדם. מאחר שחומץ הוכח במחקרים כבעל יכולת להאט את האינדקס הגליקמי של לחם, גם חומצות אחרות, כמו מיץ לימון או מיץ ליים, יעשו אותו דבר.

 

8. ותרו על טיגונים

כל שמני הבישול מייצרים רדיקלים חופשיים כשהם נחשפים לחום וככל שהטיגון ממושך יותר, כך נוצרים יותר רדיקלים חופשיים.

 

9. שימו לב לוויטמין D

השמש היא המקור הטוב ביותר עבורו. אם אינכם מבלים די זמן בשמש, קחו תוסף.

 

10. שתו הרבה מים

המים שוטפים רעלים ועודפי סוכר מגופנו.


 

 

סיפורה של איריס: אל תקראו לי חולת סוכרת

כשהייתה בת 14, לפני 34 שנים, זרקו הרופאים להוריה של איריס פלג את הפצצה: ”הילדה שלכם חולת סוכרת”. במשך שנים היא נאבקה עם התווית של ”חולה” בדרך היחידה שהייתה לה אז - הסתרה. היא למדה לנהל את הסוכרת ולחיות חיים שלמים ומאושרים, אבל עשתה הכל לבד ושילמה על כך מחיר של בדידות. במידה רבה זו הסיבה שהובילה אותה להפוך למאמנת אישית לסוכרת. היום היא עוזרת לאחרים להתמודד – לחיות עם הסוכרת ולא את הסוכרת.

 

”זמן רב לפני שאובחנה אצלי הסוכרת הרגשתי רע מאוד”, היא נזכרת. ”למעשה, כל הסימנים הקלאסיים היו שם – ירדתי יותר מעשרה ק”ג במשקל, הייתי צמאה מאוד וסבלתי מהשתנה מרובה. למרות זאת, אף אחד לא חשב שמדובר בסוכרת. באותה תקופה המודעות למחלה לא הייתה גבוהה, ורופא המשפחה אפילו לא שלח אותי לבדיקות, כך שמצבי הוסיף להידרדר. יצאתי למסע של הצופים. המסע הפך לסיוט. נזקקתי לשירותים פעמים כה רבות עד שניסיתי להימנע מלשתות. הייתי חלשה ובקושי רב הצלחתי לצעוד את העלייה למוחרקה. רק בנס הגעתי הביתה. הרופא שלח אותי מיד לבדיקת דם. התוצאות היו מבהילות. רמת הסוכר שלי הייתה 500!”.


התנהלות של אופטימיות ותקווה. איריס פלג (צילום: אדוארד קפרוב)

 

ההזרקה הראשונה שלי

אבחנה של סוכרת אצל נערה צעירה היא לא בשורה קלה גם היום, אבל לפני יותר משלושה עשורים, כשהכלים להתמודדות עם הבעיה, הן מבחינה רפואית והן מבחינה נפשית וחברתית, היו כל כך לא מפותחים, הגזירה הייתה קשה הרבה יותר. אלא שפלג החליטה כבר אז שהיא תהיה זו שתנהל את ההצגה. ”לאחר שאשפזו אותי בבית החולים, הזריקה לי האחות את זריקת האינסולין הראשונה בחיי. למחרת בבוקר התעקשתי להזריק לעצמי ומשהצלחתי הייתי מאושרת. כבר באותם רגעים לא היה לי ספק איך אנהל את חיי.

 

”עד סוף התיכון המשכתי להדריך בצופים, ובגיל 17 אפילו עבדתי במקביל ללימודים כדי לממן לעצמי טיול ללונדון. כל הזמן הזה אף אחד סביבי לא ידע שיש לי סוכרת. לא הייתי מוכנה שירחמו עלי. בשלב מסוים הרופאה שכנעה אותי לספר לחברות. היא טענה שזה לא בריא לחיות במסכת שקרים. בהיסוס רב סיפרתי לחברה אחת. התגובה שלה הייתה: ’אבל מתים מזה בגיל צעיר’, וזו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי על זה”.

 

מאוחר יותר נרשמה ללימודים בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון ובמהלכם הכירה את בעלה לעתיד. את התואר הם כבר סיימו כזוג נשוי, ומאז נולדו להם שלושה ילדים. במשך 23 שנים עבדה כמהנדסת תוכנה בהייטק ואז החליטה לחזור לאוניברסיטה וללמוד ייעוץ ארגוני. לאחר מכן השלימה שני קורסים באימון אישי.

 

המטרה: לחיות עם הסוכרת

האימון האישי הביא אותה גם להבנה טובה יותר את האופן שבו ניהלה את הסוכרת כל חייה. ”הבנתי שכל ההתנהלות שלי עם הסוכרת הייתה כמו באימון אישי – קבעתי לעצמי מטרות בחיים: להינשא, ללדת, לעבוד, לנהל קריירה, והחלטתי שאני מתנהלת עם הסוכרת לא מתוך פחד אלא דווקא מתוך אופטימיות ותקווה, כדי שאוכל להשיג את המטרות האלה. ואז ידעתי שאת התורה הזאת, שהייתה כל כך נכונה עבורי, אני רוצה להעניק גם לאחרים, והחלטתי לנתב את האימון האישי דווקא לנושא הסוכרת”.

 

כיום פלג היא מאמנת אישית לסוכרתיים מסוג 1 ו־2, העובדת עם האגודה הישראלית לסוכרת ועם האגודה לסוכרת נעורים, מעבירה סדנאות וגם אימונים אישיים למבוגרים וילדים סוכרתיים, וכן להורים לילדים סוכרתיים. ”למעשה אני משמשת כחוליה המקשרת בין הרופא והדיאטנית לסוכרתיים, והמשימה שלי היא ללמד אותם איך לחיות עם הסוכרת ולשלב אותה בחיי היומיום שלהם”.

 

מה זה בעצם אימון לסוכרת?

”האימון כולל שלושה שלבים: הדרכה, אימון אישי וליווי, כל מתאמן על פי הקצב והצרכים שלו. המטרה הראשונית היא לעזור בהחזרת השליטה לחיים, משום שפעמים רבות אנשים סוכרתיים חשים שאיבדו שליטה. הרופאים והדיאטניות נותנים הרבה מאוד הוראות מה לעשות – מתי ואילו תרופות לקחת, מה לאכול ומה לא לאכול - אבל איש אינו מסביר איך באמת מתמודדים, ויש אנשים שמתקשים לשלב את ההוראות האלה בחייהם. אני נותנת הרבה מאוד טיפים ומסבירה שאפשר בעצם לעשות הכל כשמילת המפתח היא תכנון.

 

”אחד המתאמנים שלי הסביר לי שהוא אינו עושה את הבדיקות משום שהוא לא יכול לעשות דברים שהוא לא מבין. ניתחנו יחד את העקומה שלו ולימדתי אותו מה הוא רואה ומה הוא יכול ללמוד ממנה. כיום כמובן אין לו בעיה להגיע לרופאה שלו עם הרישומים”.

 

יש לה, לפלג, שני מסרים חשובים להעביר לרופאים, לצוותים הרפואיים וגם לציבור הרחב. הראשון הוא להפסיק לכנות את הסוכרתיים ”חולי סוכרת”. ”עברית היא השפה היחידה שבה משתמשים במונח ’חולה סוכרת’”, היא אומרת. ”באנגלית למשל, המונח המקובל לסוכרתי הוא 'דיאבטיק'. אף אחד לא חושב לכנות אדם עם לחץ דם גבוה או יתר כולסטרול ’חולה לחץ דם’ או ’חולה כולסטרול’, אבל משום מה, דווקא את הסוכרתיים מתעקשים אצלנו לכנות ’חולי סוכרת’”.

 

המסר השני הוא: די להפחדה. ”הן הרופאים והן התקשורת משתמשים במנות גדושות של הפחדה מסיבוכי הסוכרת”, היא מסבירה. ”אובדן ראייה, כריתת רגליים, חיבור לדיאליזה ועוד. אני מבינה את הצורך של הרופא להסביר למטופל את חשיבות האיזון ומה עלול לקרות במידה שהוא לא יושג, אבל חשוב לסיים בעידוד בנוסח ’ואני מכיר אנשים עם סוכרת שהם מאוזנים וחייהם טובים מאוד’. כך אפשר לתת לסוכרתי כוח ותקווה להתמודדות שהיא לכל החיים”.

 

10 הטיפים של איריס לשילוב הסוכרת בחיים

1. היו אסרטיביים

עמדו על צורכי הבריאות שלכם ולא על כללי הנימוס. כשאתם מתארחים, בררו מה יהיה לאכול והציעו לעזור ולהביא מאכלים. כך תוכלו להיות בטוחים שיהיה לכם מה לאכול.

 

2. הולכים למסעדה עם חברים?

בחרו מסעדה מתאימה. הסבירו, למשל, שמסעדה סינית אינה טובה עבורכם, שכן האוכל עשיר בקורנפלור ובפחמימות שמקפיצות את רמת הגלוקוז. במסעדה בררו ממה מורכבת המנה, ובמידת הצורך בקשו שינויים.

 

3. אל תגיעו מורעבים למסעדה או לאירועים.

עדיף לאכול קודם כריך מלחם קל עם גבינה או פסטרמה. השליטה באכילה טובה יותר כשלא רעבים.

 

4. החליטו מראש

מה תאכלו. אפשר לראות את התפריטים באינטרנט לפני שיוצאים מהבית או להתקשר למסעדה.

 

5. מציעים לכם קינוח שאינו מכיל הרבה סוכר?

אל תיפלו בפח. רוב הפחמימות מגיעות מהקמח, ואם יש פירות או דבש, לא משנה אם לא הוסיפו סוכר.

 

 

6. אל תטעמו קצת מכל דבר.

טעימות מצטברות ליותר ממנה.

 

7. גם לכם מותר לאכול פעם בשבוע משהו טעים.

וזה אפילו מועיל להתגבר על מעידות לא מתוכננות, שמסתכמות בהרבה יותר ממנה אחת מודעת ומחושבת.

 

8. קנו רק מוצרים הניתנים לחישוב.

השוק מוצף במוצרי מזון ללא טבלת מרכיבים. הקפידו לקנות רק מוצרים הניתנים לחישוב, כך תדעו כמה לאכול כמנת פחמימה או כמה אינסולין לקחת עבור הכמות שאכלתם.

 

9. מזונות עם סמל אגודת איל (האגודה הישראלית לסוכרת) אינם מזונות חופשיים.

חלקם מכילים סוכרים ורובם מכילים פחמימות. על כל מוצר שמופיע עליו סמל האגודה יש פירוט המגדיר את גודל המנה לפחמימה. לסוכרתיים מותר לאכול הכל, אבל צריך לדעת כמה לאכול כדי לא לפגוע באיזון או לדעת כמה אינסולין להוסיף.

 

10. חולמים על טיול של כמה חודשים בחו"ל?

ערכו מחקר על הבעיות שעלולות להתעורר והתארגנו בהתאם. לדוגמה: הצטיידו במלאי של אינסולין וכדורים, מזרקים, מחטים ומקלוני בדיקה לתקופה המתוכננת, קחו איתכם גם מכשיר בדיקה ומשאבה רזרביים, בקשו מהרופא מכתב על התרופות שאתם מקבלים ועל מצבכם הרפואי.

 

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אפשר לאזן לבד. טומה גראב
צילום: אדוארד קפרוב
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים