שתף קטע נבחר

 

בערבה יצאו מביה"ס לקטיף: "הפלפל לא מחכה"

באין עובדים תאילנדים, יצאו 50 תלמידי שכבת י' מבית הספר "ספיר" לשדות של הוריהם כדי לסייע בהצלת 100 אלף טונות יבול. "קשה לשבת בכיתה ולהתרכז בלימודים, כשבחוץ ההורים חרדים לגורל היבול ועורכים הפגנות", אומרת יובל בת ה-15

גם הנוער מתגייס למאבק החקלאים . 50 תלמידי שכבת י' מבית הספר "ספיר" בערבה התיכונה השביתו אתמול (ד') את הלימודים ויצאו לשדות לסייע להוריהם ולשבעה חקלאים נוספים בקטיף הפלפלים, לאחר שנותרו ללא ידיים עובדות בשל מעצרם של העובדים התאילנדים שעסקו בקטיף ואי הבאתם של עובדים נוספים. היקף הייצור בערבה עומד כיום על יותר מ-100 אלף טונות של יבול חקלאי - הנמצא לטענת החקלאים בסכנת חיסול, אם לא יימצאו ידיים עובדות.

 

"קשה מאוד לשבת בכיתה ולהתרכז בלימודים, כשבחוץ ההורים חרדים לגורל היבול ועורכים הפגנות", אמרה ל-ynet יובל אלעזרי בת ה-15 מהמושב צופר. לדבריה, המצב בבית "מאוד מתוח", בשל חוסר הידיעה לגבי העתיד לקרות. "ההורים לא רצו לערב אותנו, אבל זה לא יכול 'לעבור מעלינו'. אנחנו חלק מהמאבק - אלו החיים שלנו. גם המחנכים בכיתות מדברים איתנו ומנסים ללבן את הנושא איתנו ולסייע". 


תלמידי כיתה י' קוטפים פלפלים בערבה (צילום: גלעד לבני)

 

טל מונפרד בן ה-16, אף הוא ממושב צופר, עבד בשדה הפלפלים של אביו. "זו לא הפעם הראשונה שאני הולך לעזור לאבא", הוא אומר. "הרבה יותר חשוב לעבוד - אם לא אעבוד, לא תהיה ערבה. הממשלה לא מביאה תיאלנדים לחקלאות, ומפרה את ההסכמים עם החקלאים, ובגלל זה אני צריך ללכת לעבוד במקום ללמוד. אני חושש לעתיד הערבה, כי אני רוצה לחזור ולעבוד בחקלאות במושב, אבל אם המצב ימשיך כך - אני לא יודע אם אחזור".

 

"היוזמה באה מהילדים"

"זה חלום חיי שהילדים שלי יעבדו בחקלאות ויקימו משק לידי", אומר אמיר מונפרד, אביו של טל, העובד בחקלאות זה 25 שנה, "אבל צר לי שאנחנו מגיעים למצב שבו ילדים עוזבים לימודים כדי לעזור לנו לקטוף את הפלפלים. כי הרי פלפל לא מחכה לאף אחד. תוך שבוע הוא מתרכך, ואם לא מגיעים אליו בזמן - אז היבול הולך. יש לי שני ילדים בצבא, אז מה אומר להם? שידפקו נפקדות ויבואו לעזור לאביהם?".

 

רועי פטריק, מנהל מחלקת חינוך במועצה האזורית, מבהיר כי אין בכוונת ההורים לשים את הילדים בחוד החנית ולהשתמש בהם. "הבקשה ליציאה לעבודה הגיעה מהילדים עצמם, כבר בתחילת המאבק", הוא מסביר. "הפעילות שלהם לוותה בתכנים חינוכיים בנושא הזכות להפגין, חופש הביטוי והדרך לשנות החלטות במשטר דמוקרטי. הפעילות אינה אקט של מחאה אלא סיוע בזמן אמת עקב מחסור בידיים עובדות". לדבריו, לאחר הסיוע בקטיף, יחזרו הנערים ללמוד בבית הספר וישלימו את החומר החסר. 

 

יו"ר הוועדה החקלאית של הערבה התיכונה, חיים חבלין, אמר כי הוא גאה בנוער של הערבה, שהחליט שלא לשבת מנגד ולהירתם למאבק של הוריהם: "אני מבין ללבם. קשה ללמוד אזרחות בכיתות, במצב בו הממשלה רומסת את זכויות ההתיישבות העובדת".

 

גם במשרד החינוך בירכו על היוזמה: "משרד החינוך רואה בכך פעולה חינוכית חשובה לפיתוח ערך העבודה", נמסר מדוברות המשרד. "יודגש, כי השעות החסרות תושלמנה לאותם תלמידים".

 

בהכנת הידיעה השתתפה יהלי מורן זליקוביץ'
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"זו לא מחאה - אלא סיוע בזמן אמת"
צילום: גלעד לבני
יובל אלעזרי: "אנחנו חלק מהמאבק - אלו החיים שלנו"
צילום: גלעד לבני
מומלצים