האם הרגשות שלי נשתלו בי באופן מניפולטיבי?
הוא סיקרן אותי, הפתיע אותי ועורר אצלי רגשות רדומים. הוקסמתי ממנו, ובראשונה אחרי שמונה שנים – אמרתי לגבר שאני אוהבת אותו. חשבתי שהוא ה"אחד". אומנות הפיתוי, גירסת המפותה
ב-26 שנות חיי חוויתי לא מעט מערכות יחסים. לפעמים הרגשתי פחות ולפעמים יותר. בתכל'ס, מגיל 18 לא התאהבתי באף גבר, ועד לפני חודש כבר האמנתי שזהו זה – יותר לא אחווה אהבה אמיתית. הגעתי לשלב שהתייאשתי מאהבה ולא האמנתי שהיא קיימת. אהבה הפכה בעיניי לפיקציה של תהליך הרבייה. ולמרות שתמיד אמרתי לעצמי שאני בחיים לא אעשה את זה - החלטתי שאני מתפשרת על יחסי נוחות וככה העברתי את השנתיים האחרונות.
ואז, ביום בהיר אחד, כשהכי לא ציפיתי לכך, הוא נכנס לחיי וסחף אותי בסערה גדולה. רק במבט אחד, כאילו עיניו קראו לי לאחר אלפי שנות גלות. לא יכולתי להתנתק והרגשתי שאנחנו היחידים בעולם .הוא הזמין אותי לדייט, והלב שלי החסיר פעימה. שלושה ימים אחר כך יצאנו, והכל היה כל כך נפלא, הקשר התחיל....
הוא סיקרן אותי, הפתיע אותי ועורר אצלי רגשות שהיו רדומים שנים. הוקסמתי ממנו, ובראשונה אחרי שמונה שנים – אמרתי לגבר שאני אוהבת אותו. כשהרגשתי שהוא רציני כלפיי כשם שאני כלפיו, יחסינו עלו מדרגה. אין לי דרך לתאר את האושר שהוא הביא לחיי. הרגשתי על גג העולם וחשבתי שהוא ה"אחד".
בין חשבון הג'ימייל לפייסבוק, ראיתי משהו שנקרא "הפורום"
אבל כל זה השתנה ביום שבת אחד. יום שבת המקולל ההוא. השעה כבר היתה עשר בבוקר ולא יכולתי להמשיך לישון. נתתי לו נשיקה חמה וקמתי למחשב שלו לבדוק מיילים. בתיקיית הפייבוריטס, בין חשבון הג'ימייל לפייסבוק, ראיתי משהו מוזר שנקרא "הפורום". אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן אחורה לא הייתי לוחצת עם הכפתור השמאלי של העכבר על הלינק הזה. מאותו רגע נחשפתי לעולם אחר, עולם מחתרתי שנקרא הפורום של "המרכז לאומנות הפיתוי".
נדהמתי לגלות שבן זוגי, שישן במיטה מאחוריי, הוא למעשה אמן פיתוי בכיר, שמייעץ לכל הבוגרים הטריים מה לעשות בדייטים שלהם ואפילו כתב שם מספר רשומות המספרות על הדייטים שלנו ובאיזה "כלים" השתמש כדי ליצור אצלי משיכה.
בהתחלה לא הבנתי כלום מרוב קיצורי דרך וראשי תיבות סודיים. עכשיו אני יודעת שKC זה למעשה Kiss Close, ושהכינוי בו כינה אותי, HB9, אומר למעשה Hot Babe שהציון שלה מאחת ועד עשר הוא תשע. באיזשהו מקום זה החמיא לי, אבל התעשתתי מהר.
כל המציאות היפה שלי התמוטטה לי
הרגשתי מרומה. כל מה שחשבתי שאני יודעת ומרגישה היה משחק מניפולציות פסיכולוגי, שנותח באופן קר ע"י המשתתפים האלמוניים בפלטפורמה האינטרנטית הזו. כל המציאות היפה שלי התמוטטה לי ולא ידעתי היכן לקבור את עצמי. כשהתעורר, כבר לא הייתי שם. הרמז היחיד להיעלמותי היה צג המחשב הדלוק ועליו מתנוסס סיפור הדייט שלנו.
להפתעתי, כשנפגשנו הוא לא התנצל. הוא התוודה שהוא עבר קורס שמסביר איך להצליח עם נשים, וכשהסביר לי מה בעצם הניע אותו ללמוד את אומנות הפיתוי, זה אפילו נשמע לי הגיוני ומובן. לרגע קט אפילו קצת התלהבתי מכך. אחרי שדיברנו וליבנו את העניינים במשך כמה שעות, סלחתי לו על המילים הבוטות בהן השתמש לפאר את עצמו בפורום.
הוא עזר לי להיזכר שגם אני, בתחילת דרכנו הזוגית, עשיתי מאחורי גבו הרבה מאוד שיחות עם חברותיי, במטרה לשמוע את דעתן על הבחור החדש שאני יוצאת איתו ולהיוועץ בהן על מה שקורה בחיי. הבנתי שלגברים אין הרגל דומה, "לרכל" על חייהם האישיים עם חבריהם, במיוחד כשזה נוגע לבנות זוג טריות. אם הם כבר מדברים על זה, הם עושים את זה בצורה שונה, במושגים יותר סקסיסטיים. אבל המניעים מאחורי שיחות אלו (בנוסף לליטוף האגו הגברי) מאוד דומים לאלו של הנשים – לשתף, להתייעץ, לקבל חוות דעת. רק המינוח שונה.
איך אדע להבדיל בין רגשות אמתיים לרגשות כזב?
אבל עכשיו, כמה ימים אחרי, אני חושבת על מה שאני מרגישה כלפיו. מהיכן זה מגיע, והאם זה אמיתי? או האם אלו רגשות שנשתלו בי באופן מניפולטיבי בעקבות עצות שקיבל? והאם אני עושה אותו הדבר, כשאני משתמשת בכל אותם "הטריקים הנשיים" שלמדתי עם השנים? יש לי ספקות לגבי רגשותיי שלי.
ואיך אדע להבדיל בין רגשות אמתיים לרגשות כזב? המון בלבול מציף אותי כרגע, ואני לא יודעת לאן להמשיך מכאן.
מצד אחד, אם הוא לא היה עובר את הקורס הזה אולי לא היה לו את האומץ להתחיל איתי. מצד שני, האם כל מה שאמר ועשה הגיע ממנו, או ממישהו אחר?
עוד אצטרך לחשוב על הנושא הזה לא מעט. עצתי לכם, בוגרי אומנות הפיתוי: מדובר כאן בכוח רב, ועם כוח רב מגיעה גם אחריות רבה. זה לא משחק.
- הטקסט התפרסם בפורום של מאפ"י
לפנייה לכתב/ת 
