"אם הנוער שותה ממצוקה, הסבר חינוכי לא יעזור"

התוכנית הלאומית לצמצום צריכת האלכוהול - מהלך שיעזור או כיבוי שריפות? "אנו עומדים ממש בפני מגפה", הזהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהתייחסו למאבק באלכוהול בפתח ישיבת הממשלה, שאישרה להקציב 27 מיליון שקל למאבק בשתייה המופרזת בשלוש השנים הקרובות. אבל מומחים ואנשי חינוך לא מאמינים שקמפיין ההסברה והפעולות בשטח יועילו במאבק.

פרופ' יוסי ינאי, מומחה להתמכרויות מהחוג לנוירוביולוגיה רפואית באוניברסיטה העברית, סבור שהבעיה נעוצה קודם כל בגישה. "תקפה אותנו מחלה שאנחנו לא מאורגנים לקראתה ואין את הגישה הנכונה", הוא אמר ל-ynet. "רואים בתקשורת מאמר על אלכוהול ואף אחד לא טרח לכתוב את המילים 'זה מסוכן'".

 הוא מסביר שבראייה היסטורית העם היהודי הוא עם שהאלכוהול מובנה אצלו במסגרות, כמו קידוש בימי שישי, אבל לא היתה התייחסות לכך שמדובר בבעיה.

"באמריקה, או בכל מדינה אחרת, בעיית השתייה היא חלק מהחיים", הוסיף פרופ' ינאי. "באמריקה למשל זה נחשב למחלה שהטיפול בה הכי יקר שיש, יותר מסרטן. אז הם מאורגנים לקראת זה. המכונים הלאומיים לאלכוהוליזם קיימים מאז שאני זוכר את עצמי".

לדבריו, חשוב להפנות את המשאבים להסברה והבהרה שמדובר בסכנת חיים, אבל גם ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות. "צריכה להיות הסברה לא מטומטמת, אלא מדעית. יש ספרים ומומחים", אמר. "כשמדברים על הסברה חכמה: איך אתה רוצה לחיות את חייך ואיך אלכוהול משתלב בזה". הוא גם סבור שצריך להביא אנשי מקצוע מחו"ל. "תביאו חמישה מומחים מארה"ב, תושיבו אותם פה לכמה ימים וזה יעשה את העבודה בפחות כסף".

מנקודת מבט פסימית מסכם פרופ' ינאי את הבעיה הרעיונית, שתוקפת את הנוער ומובילה אותו לטיפה המרה, "מדינת ישראל שינתה את ייעודה. הנוער הצעיר, כולל צעירים כמוני, לא מוצאים את עצמם בייעוד החדש הזה ומרגישים ריקנות. המדינה חזרה לגולה. היא הפכה למדינה דתית וגלותית. הנוער מצא את עצמו, שהוא לא יכול להזדהות עם ערכי המדינה. אני נער בן 65 ואני שואל את עצמי 'רגע יש לי את הדברים שלי', אבל מהבחינה הלאומית אין לי, אין את הלכידות".

"דרושה מהפכה"

יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכודרמה, רוזה שמש, מברכת על קמפיין ההסברה, אך סבורה כי לא נעשה די כדי להילחם בתופעת השתייה המופרזת. לדבריה, נדרש שינוי תפישתי. "אני חושבת שצריכה להיות מהפכה ממש, מערכתית מלמעלה. גם תוכניות ההסברה וחברות האלכוהול שצריכות לקחת אחריות בעניין הזה. יש לרדת אל תוך בתי הספר, לקיים מפגשים עם ההורים ולא לעשות יום נגד סמים, אלא לפעול כל הזמן, שכולם ירתמו. צריך לעשות שינוי מהפכני".

לדברי שמש, מומחית לעבודה סוציאלית ומורה בכירה לפסיכודרמה במרכז להכשרת מטפלים ביצירה ובהבעה של 'סמינר הקיבוצים', יש לעשות צעדים משמעותיים יותר גם באכיפה. "המשטרה צריכה יותר להסתובב ברחובות וגם הגורמים המטפלים צריכים לצאת החוצה. רשויות הרווחה, מחלקות הנוער במשרד החינוך, המחלקות לקידום הנוער, תנועות הנוער, כל מי שיכול להירתם לתוך העניין הזה. זה נשמע מאוד מהפכני, אבל אני לא חושבת שיש דרך אחרת".

שמש, שניהלה במשך 20 שנה יחידה לטיפול בבעיות התמכרות אצל מבוגרים ובני נוער, אמרה שבניגוד לקלישאות שמדברות על כך שתופעות לא צצות פתאום, אלא שהן תמיד היו, הפעם מדובר בתופעה אותה שצמחה. "מבוגרים שתו, מבוגרים הגיעו לאלכוהוליזם ואלימות. זה לא היה בשיח הטיפולי, זה משהו שהתחיל ב-10 השנים האחרונות והחמיר מיום ליום".

"הסברים חינוכיים לא יעזרו"

ואיך מתכוונים לפעול במשרד החינוך? הממונה על תוכניות מניעה בתחום העישון, האלכוהול והסמים בשירות פסיכולוגי במשרד החינוך, גליה שחם, אמרה: "במקום שבו בני נוער שותים ממצוקה, לא יעזרו הסברים חינוכיים. אנחנו מכוונים תוכניות חינוכיות למניעת שימוש באלכוהול למרבית בני הנוער, ששותים כי זה אופנתי ו'אין'".

לדבריה "המציאות היום היא שהאלכוהול זול וזמין בכל מקום במכולת, בסופר מרקט וזה בעייתי. בכל המדינות בעולם צימצמו את זמינות האלכוהול לבני נוער ולמבוגרים, מתוך ההבנה שזה בעייתי.

 ילד רואה על המדף משקה אלכוהולי ליד המשקאות הקלים, אבל הוא לא מבין שזה וודקה. בכל הפרסומות והסדרות כולם שותים אלכוהול וזה טוב ומשמח את כולם. הילדים מקבלים מסר כפול, שמצד אחד לא טוב לשתות וזה מביא לאלימות ומסוכן - אבל מצד שני כולם שותים. אנחנו במערכת החינוך מנסים להסביר לילדים שבשימוש באלכוהול הם יכולים לאבד שליטה ולהפוך בעצמם לקורבנות. לדעתי, רק עכשיו מתחילה להתעורר בציבור המודעות לגבי התופעה החברתית הזו. ככל שנהיה יותר מודעים - כך יותר נצליח במניעתה".