פורמן: "בביה"ס בחיפה חלמתי להיות אלוף עולם"
המתאגרף שחגג אליפות עולם עם דגל ישראל, סיפר לגל"צ על הבחירה באגרוף ועל ההתקרבות לדת: "הייתי עייף מבחינה רוחנית ומנטלית. הרבנים בברוקלין קיבלו אותי בלי בעיה"
יורי פורמן, אלוף העולם במשקל קל של איגוד ה-WBA, עדיין לא התאושש מזכייתו אמש (א') בתואר, אחרי קרב שהוכרע בהחלטת שופטים בלאס וגאס. פורמן חגג את הניצחון על דניאל סנטוס הבלתי מנוצח, כשהוא עטוף בדגל ישראל ושמר בעצמו על מאזן 0:28. היום, בראיון לתכנית "נכון להבוקר" גל"צ, נזכר מי שעלה לארץ בגיל צעיר, מדוע בחר באגרוף.
"הגעתי לאגרוף כשהייתי בברית המועצות", פתח פורמן, "חטפתי מכות בבריכה, ואמא שלי החליטה לשלוח אותי לאגרוף. בגיל 15, כשהיינו בחיפה רציתי להיות אלוף עולם. הייתה לי פנטזיה גדולה, ראיתי הרבה סרטים אמריקאים על רוקי, ראיתי סרטים על מוחמד עלי ומייק טייסון. גם כשהייתי תלמיד בבית הספר חלמתי רק על אגרוף. כשהייתי בן 19 אמרתי לאבא שלי שאני רוצה לנסוע לארה"ב ולהמשיך את החלום שלי, ואולי בעזרת השם אני אחזור לארץ כאלוף עולם. אבא שלי חשב חמש שניות ואמר 'בסדר, אני אקנה לך כרטיס'".
"בארצות הברית ניסיתי לחיות את החלום האמריקאי, לעבוד קשה ולהצליח, ואחרי שלוש שנים הייתי מאוד עייף מבחינה רוחנית ומנטלית, וחשבתי שאני צריך עזרה", המשיך פורמן, לפני שסיפר על התקרבותו לדת. "התחלתי לקרוא ספרים על יהדות, ללמוד מה זאת שבת, מה זה כשר, וזה היה מאוד מעניין. מצאתי את הרב שלי והתחלתי ללמוד".
כשנשאל אם ישנה בעייתיות מסויימת בשילוב בין ספורט לדת, ענה פורמן שאין זה סותר אחד את השני. "הרבנים קיבלו אותי בלי בעיות. הם אוהבים יהודים חזקים בברקולין, הרב והחברים בישיבה ראו את הקרב. עכשיו אני מקווה שיהיה שינוי גדול מבחינה כלכלית, אבל לא יהיה שינוי גדול מבחינה אחרת. אני לומד מהבוקר ואח"כ מתאמן, אלה החיים שלי. אני אלוף עולם ואני צריך לשמור על הכושר כדי לשמור על התואר, ולעבוד קשה".
