חג הסיגד האתיופי קיבל השנה מעמד של חג ממלכתי והחל משעות הבוקר (יום ב') הגיעו לטיילת ארמון הנציב לטקס התפילה המסורתי אלפים מבני העדה האתיופית לצד מאות ישראלים ותיקים שבאו להתרשם ולהשתתף.
חג הסיגד שנחגג באתיופיה משמעותו סגידה, "השתחוויה" והוא נחגג 50 יום אחרי יום כיפור כסמל לחידוש הברית, זכר לאמנה שכרתו עזרא ונחמיה עם העם (נחמיה, פרק ט') בימי שיבת ציון. גם תפילות החג שחוברו במשך הדורות מדגישות את הזיקה לציון.
הקייסים מובילים את התפילה (צילום: אבי מספין)
הקהילה האתיופית נהגה לציין את היום בצום למרגלות ההר (במקומות שונים באתיופיה קידשו יהודים הר קרוב לכפר שלהם, שהיו עולים אליו), בדומה למעמד הר סיני. העם נטהר וכיבס את בגדיו. הכוהנים עלו ראשונים נושאים את התורה, ואחריהם הולך העם. הם הלכו בגלימותיהם המרשימות נושאים בידיהם מטריות צבעוניות. בהגיעם לפסגת ההר עמדו הכוהנים על במה וקראו קטעים מן התנ"ך ותפילות לחג כשהעם חוזר אחריהם בקול.
במעלה ההר, פיזר העם זרעי תבואה על האבנים, וכל משפחה קראה את שמות הנפטרים שלה. לאחר הטקס בהר חזרו כולם לבית התפילה, ואז נערכה סעודה גדולה שלוותה בשירים וריקודים.
טיילת ארמון הנציב נבחרה בארץ בגלל מיקומה הגבוה והתצפית שיש ממנה לבית המקדש – הר הבית. וכיום יש גם קריאת הקטע בעברית. גם כאן הקייסים קוראים את התפילות והברכות של החג והעם חוזר ומשנן אחריהם את הפסוקים הקוראים לו להיות נאמן לתורה ולירושלים.
השנה מצטרף למסורת
התפילה גם אירוע ממלכתי – חגיגי שמארגנת נציגות הארגונים של יהודי אתיופיה יחד עם משרדי הקליטה והתרבות והסוכנות היהודית שיתקיים בבנייני האומה במעמד שרים, חברי-כנסת, שחקנים, זמרים וספורטאים יוצאי העדה יופיעו בערב ובמקום גם תיערך תערוכה של אומנים אתיופים
דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, אמר הבוקר: "אנו שמחים כי חוק 'חג הסיגד' שנכנס
לתוקפו בשנה שעברה הפך את החג מחג אתיופי לחג לאומי וממלכתי ואנו מזמינים את כל עם ישראל לבוא ולחגוג איתנו".
