התוכנית להקמת העיר החדשה "כסיף" ליד ערד התקדמה היום (ג') שלב משמעותי בדרך למימוש: הוועדה לנושאי תיכנון עקרוניים דנה בתוכנית ונתנה לה אור ירוק. בעד התוכנית הצביעו שבעה חברי ועדה; נגד התוכנית הצביעו שלושה חברים - נציגי המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים; חבר ועדה אחד נמנע.
האישור הוא עקרוני ולא מדובר בסוף פסוק: כעת תמשיך התוכנית להתקדם במוסדות התיכנון, ותובא לאישור המועצה הארצית לתיכנון ובנייה. המועצה הארצית יכולה לקבל את התוכנית ולהמליץ לממשלה לאשרה, או לחילופין לדחות אותה ולהמליץ לממשלה שלא לקדם אותה. אם תאושר התוכנית גם בממשלה, היא תחזור לתיכנון מפורט (תוכנית מתאר וכ"ו).
גורמים המכירים את הנושא העריכו כי אם תקבל התוכנית את אישור המועצה הארצית לתיכנון, לא מן הנמנע שהנושא יובא לפתחו של בית המשפט העליון. זאת ועוד: במהלך התיכנון המפורט תעבור התוכנית לפחות שלב אחד של שמיעת התנגדויות מהציבור, כך שעוד צפויים לה מכשולים לא מעטים.
"כסיף" מתוכננת להיות עיר חרדית, שתוקם בצומת תל ערד על שטח של 4,750 דונם. על פי תוכנית משרד הבינוי והשיכון קיבולת המינימום של אוכלוסיית העיר תמנה 50 אלף איש, שישוכנו בעשרת אלפים יחידות דיור. המתנגדים המרכזיים לתוכנית הם המשרד להגנת הסביבה, ארגוני הסביבה בהם החברה להגנת הטבע ואדם, טבע ודין וגם עיריית ערד.
המתנגדים קיוו שהוועדה תדחה היום את התוכנית ותוריד אותה מסדר היום. הם טוענים כי הקמת "כסיף" תסב נזק חמור למערכות אקולוגיות מדבריות - לרבות צמחים ובעלי חיים נדירים - וגם תגרום נזק רב לערכי נוסף ומורשת בבקעת ערד.
עמדת המתנגדים קיבלה חיזוק משמעותי מחוות דעת של מומחה חיצוני, שבחן את הנושא לבקשת עיריית ערד, במסגרת הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר. המומחה, ד"ר רון פרומקין, קבע כי האזור בו מבקשים להקים את "כסיף" נחשב לאזור "בעל ערכיות אקולוגית ונופית גבוהה במיוחד".
בחוות הדעת, שהגיעה לידי ynet ופרטיה מתפרסמים כאן לראשונה, כתב פרומקין כי באזור בקעת ערד והשטח הסובב מצוי מגוון חי וצומח רב במיוחד. בשטח תועדו כ-380 מיני צמחים, בהם 24 מינים נדירים ומתוכם כעשרה מינים שנשקפת סכנה להמשך קיומם בישראל. האזור גם משופע במיני בעלי חיים רבים שצפויים להיפגע כתוצאה מהקמת העיר, בהם צבי ארצישראלי וירבוע גדול – מין המצוי בסכנת הכחדה.
"שמירת הרכב המינים המאפיין ומייחד את בקעת ערד מחייב שמירה על רצף שטח פתוח ובלתי מופר ככל האפשר", כותב פרומקין. עוד הוא מציין כי באזור זה עברו דרכים קדומות מהר חברון ומבקעת באר שבע לים המלח, ושרידיהן מצויות באזור עד היום.
באזור זה הציעה גם רשות הטבע והגנים להגדיר מסדרון אקולוגי שיצור רצף שטחים פתוחים עד הר עמשא. מטעמים אלה ממליץ פרומקין בחוות הדעת שלו לעיריית ערד להתנגד לתוכנית להקמת "כסיף".
אך ההתנגדות להקמת העיר אינה מגיעה רק מתוך הדאגה לשטחים הפתוחים, לטבע ולנוף. הגורמים השונים המתנגדים לתוכנית טוענים כי אין שום טעם בהקמת עיר חדשה כפוטנציאל האיכלוס של שורה ארוכה של יישובים באזור לא מוצתה. הם טוענים כי הקמת יישוב חדש כרוכה בהוצאות גדולות מאוד של תיכנון, הנחת תשתיות חשמל, מים, ביוב, תקשורת וסלילת כבישים - הוצאות שיופחתו באופן ניכר אם במקום עיר חשדה יוחלט להקים שכונה או אפילו פרבר חדש בעיר קיימת.
בהתנגדותו לתוכנית כתב ראש עיריית ערד, גדעון בר לב: "מכל הסיבות, הכוללות היבטים תכנוניים, כלכליים, תשתיתיים, סביבתיים ומקומיים - הננו מתנגדים נחרצות להקמת היישוב כסיף בסמוך לתל ערד".
בחברה להגנת הטבע הביעו אכזבה מאישור התוכנית, ומסרו: "החברה להגנת הטבע שותפה לרצון לחזק את ההתיישבות באזורי הפריפריה ובמרחבי הנגב, אולם ראוי להשיג יעד זה בראש ובראשונה על ידי עיבוי הישובים העירוניים הקיימים במרחב מטרופולין באר שבע, ובראשם באר שבע, והערים ערד, דימונה, ירוחם, אופקים ונתיבות, ולא על ידי הקמת יישובים חדשים, מהלך המנוגד למדיניות התכנון.
 |
ילדים ירוקים | מתנה ירוקה | טיפוח אורגני | משלוחים אורגניים | תיירות אקולוגית | גינה אורגנית |
|
|
"יישובים עירוניים אלו עדיין רחוקים ממיצוי הקיבולת שלהם ובחלקם אף רחוקים מגודל מינימלי המאפשר קיום קהילה מאוזנת ועצמאית. הקמת 'כסיף' איננה נדרשת מבחינה תכנונית, זאת על סמך מלאי תכנוני מאושר למגורים בשכונות מגורים בערי מטרופולין באר שבע".
"מיקומה המוצע של העיר החדשה 'כסיף', בלב בקעת ערד, יפגע ברצף השטח האיכותי הפתוח של בקעת ערד. להקמת היישוב יהיו השלכות משמעותיות על המרחב בשל רגישותו הנופית הגבוהה וקרבתו לגן הלאומי 'תל ערד'. יש חשיבות לשמר את כלל מרחב הגן הלאומי ערד כאתר מורשת תרבות עולמי לשימור".
