אל תגעו בהסדר

שדכן יצירתי פנה למכר קרוב בהצעת שידוכין לבתו האהובה: "יש לי הצעה מצוינת עבורך", פנה בבטחון ובנחישות לחברו, "בחור צעיר, אמנם בעל שמיעה לקויה, טיפה מגמגם וסובל מקשיי ראייה, אבל המשפחה של הבחור עשירה ומבוססת, בעלת נכסים רבים". האב הלחוץ הרהר, התלבט ולבסוף הסכים. יום לאחר החתונה הגיע אבי הכלה לשדכן והסתער עליו: "איך עשית לי עוול כזה? התברר לנו שלמשפחה אין גרוש על הנשמה". השדכן הגיב מיידית: "תירגע, אמרתי לך שהוא מגמגם - וראית שאכן כך. אמרתי לך שהוא לא שומע הכי טוב בעולם - וגם זה נכון. אמרתי לך שהראייה שלו פגומה - גם זו אמת. מה אתה כועס ונרגן כל כך?". "כן, אבל המשפחה ענייה מרודה", הפטיר האב המאוכזב. השדכן לא איחר בתגובתו: "בסדר, אוקיי, אז בפרט אחד לא דייקתי".

כדרכו של השדכן הערמומי, נוהגים כל אלה שקפצו בשמחה על ההזדמנות להתנפל ולהתגולל על ישיבות ההסדר, ואף לאיים בסגירתן בעקבות מעשה קיצוני, שגוי ומסוכן של מתי מעט. מיעוט שבמיעוט. הם כנראה הצליחו, לצערנו, לסחוף אחריהם רבים הסבורים כי על הרבנים רובצת האשמה למרות שבפועל מרביתם המוחלט הסתייג ממניפי השלטים ודרכם.

בקולות שבר וזעקה נתלים המבקרים בשני שלטים פסולים ושמונה חיילים שאכן ראויים לעונש חמור ומרתיע, ודואגים להעלים ולהסתיר את הפרטים החשובים באמת. מתמקדים בשוליים הקיצוניים ובוחרים לדחוק לפינה את התרומה המשמעותית של ישיבות ההסדר, את הייחודיות והמיוחדות הערכית, המוסרית והחינוכית של המפעל המופלא הזה. האם כל הזועקים חמס דרשו פעם לסגור את חטיבת "גולני" בגלל פלוגה ותיקה מרדנית שפשוט קמה ונעלמה מהבסיס בגלל מפקד נוקשה מדי?

פגיעה בהסדר - פרס לסרבנים

אם מישהו מבקש לערער על נאמנותם ומסירות נפשם של חיילי ישיבות ההסדר, הוא מוזמן אחר כבוד לבקר בבתי העלמין הצבאיים. שם, בשקט המצמרר, יעמוד על גבורתם ועוז רוחם של בני הישיבות במלחמות ישראל. אם מישהו מבקש להלך אימים על תלמידי הישיבות ורבניהם, מוטב שייחשף למספר ימי המילואים וימי התעסוקה המבצעית שמבצעים בני הישיבות שנים רבות לאחר שיחרורם משירות צבאי, מול נתוני המילואים של שאר המשתחררים. אם מישהו מבקש לנצל הזדמנות לכאורה ולהתנכל לבחורים הצעירים הללו בטענת שווא של "נאמנות כפולה", טוב שיביט נכוחה בנתוני הסרבנות האפסיים בקרב בני הישיבות בכל פעילויות צה"ל שעמדו במוקד ויכוח פוליטי וערכי נוקב, החל מפינוי ימית ועד ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון. 

אפשר בהחלט להבין בהחלט את חרדתו של ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, מפני התפוררות צה"ל לאור התרחבות תופעת האקטים הפוליטיים וניצני הסרבנות בחטיבת "כפיר". צודק לחלוטין הקצין הבכיר בדרישתו ליד תקיפה מול הסרבנים, המפגינים ורבניהם המביעים תמיכה בצעדיהם. אולם הפעילות החד-משמעית הזאת של המנהיגות הצבאית חייבת להתנהל לאט ובסבלנות, בזהירות רבה וברגישות גדולה. חלילה שמעטים יכתימו רבים וטובים. אוי לנו אם במקביל לנוקשות המתבקשת ו"יד הברזל" כלפי הבנים הסוררים, יענשו או יפגעו הבנים כולם ומנהיגיהם הרוחניים. אם יודבק לכולם "אות קין" על מצחם, הרי שבכך יעניקו המענישים את הפרס הגדול ביותר למניפי השלטים ושולחיהם.

עם ישראל צריך את ההסדר

ישיבות ההסדר אינם "קומבינה".הם אינם "טריק" שיווקי לגיוס חיילים דתיים לצה"ל. ישיבות ההסדר משקפות רעיון ודרך. רעיון המשלב ספרא וסייפא - לא בדיעבד, אלא לכתחילה. זו לא עסקת חבילה בין צה"ל לראשי הישיבות. זו לא פשרה כתוצאה ממו"מ פוליטי.

ישיבות ההסדר הם יצירה ציונית-דתית מקורית ומובהקת המשקפת החלטה מוסרית ודתית לא פשוטה, אבל מאוד אמיצה וכנה. שילוב בין הרצון והחובה לפתח את הצד הרוחני-התורני כמרכיב משמעותי בבניין מדינת ישראל, והחובה המוסרית להשתתף בהגנת העם והמולדת. זוהי מחויבות ורגישות כפולה לשמירת והעשרת המורשת הרוחנית של עם ישראל מחד גיסא, ולמצווה ולחובת ההשתתפות בעול שירות הבטחון המהווה חלק בלתי נפרד מאותה מורשת הלכתית ורוחנית מאידך גיסא.

ישיבות ההסדר חשובות לצה"ל ולמדינה לא רק כפקטור חיוני בתחום משאבי אנוש, אלא בעיקר כגורם ערכי ממדרגה ראשונה. בפרספקטיבה ארוכת טווח, צה"ל הוא ודאי צבא טוב יותר בהיבטים הרחבים של שירות צבאי, גם בזכות חיילי ישיבות ההסדר. חיילים חדורי אמונה ובעלי מוטיבציה גבוהה הסוחפים גם את יתר חבריהם לפלוגה, לגדוד, לחטיבה. אל תגעו בהם, אל תפגעו בהם. צה"ל צריך אותם, עם ישראל צריך אותם.