רבנים, מנהיגי ציבור, מחנכי נוער, חיילים וכן פוליטיקאים ובהם שרים, כולם כולם פטריוטים גדולים ובעיני עצמם גם צדיקים גדולים, אלה וכן להבדיל הורים שכולים, משפחות של נפגעי טרור - כל אלה הם המתנגדים לעסקה עם החמאס. מחליטים וחוזרים ואומרים שהמחיר גדול מדי, שאסור לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים".
יש לזכור כי המתנגדים האוסרים לשחרר אסירים ששפכו דם, מתעלמים מעובדה שכנראה אינה חשובה בעיניהם ומתעטפים בצדקנות יתרה והתעלמות גמורה מהמציאות. רבים מהם מתייחסים לפלסטינים כאילו הם אינם בני אדם וההרג ושפך הדם שאנחנו שפכנו בכלי הנשק החכמים שלנו - אלה כנראה לא נחשבים. הדם שלהם אינו על הידיים שלנו. אצלנו הידיים תמיד נקיות, למרות שהדם שלהם נשפך ובשפע.
מאז ספטמבר 2000 - פרוץ האינתיפאדה השנייה ועד לאחרונה נהרגו על-ידי כוחותינו כ-4,800 פלסטינים, זקנים, נשים, טף וכן אזרחים תמימי דרך. לא רק "מבוקשים". כ-1,000 קטינים מצאו את מותם בחיסולים שלנו וכך גם כ-2,200 אזרחים לא מעורבים. ומה לעשות, דמם אדום כשלנו והם נבראו בצלם כמונו.
אנחנו מזדרזים להרוג אך תמיד ידינו "נקיות", גם כאשר זורקים פצצה של טון במרכז יישוב אזרחי. שיטת החיסולים שמתבצעת ללא ראיות וללא משפט איננה עדות לצדק עליון, למוסר נעלה ולידיים נקיות.
המתנגדים לעסקה המאפשרת לשחרר חייל שנשבה, הם למעשה אטומי לב שמוכנים לבצע מעשה "עקדה" בגלעד שליט ואוטמים אוזנם מלשמוע את דבר השליח הזועק: לא לשלוח יד אל הנער. לא להפקירו.
מי שמטיל עלינו אימה ופחד באומרו שאם העסקה תתממש וישוחררו אלו שביצעו מעשי טרור, מוטב שיחדלו לאיים עלינו. הרי אם יישארו מבין המשוחררים אנשים מסוכנים בסביבתנו, שעלולים באמת לפגוע בנו, כדאי שנשאל את עצמנו כמה מהטרוריסטים שביצעו את הרצח באולימפיאדה במינכן עדיין נשארו בחיים?!
איש מאיתנו, הרוצים בשחרורו של גלעד שליט ובהקדם למרות המחיר הכבד, אינו מניח שהמשוחררים יסתובבו בקרבנו באין יודע, באין מפריע, באין מונע. מה גם שהסכנה לפגיעות תגדל אם לא ישחררו אסירים. המרי של הוריהם והציבור שתומך בהם לא יקפא במקומו. אם לא נשחררם הסכנה עלולה להיות גדולה עוד יותר.
המדברים בשם המתים, זכרו שהחייל גלעד שליט חי. אנו רוצים וחייבים לראותו חי, בריא ושלם בינינו, ובהקדם. כולנו זוכרים את המתים ולבנו דואב עליהם ועל בני משפחתם, אך איננו רוצים עוד קורבן.
אל יבהילו אותנו ויפחידו אותנו בשחרורם של מי שיש לו "דם על הידיים". כדאי שנזכור שגם אנחנו טרם רחצנו ידינו מן הדם ששפכנו בקרב חסרי אונים וחסרי ישע. יצחק יצא חי מהעקדה. אל נעקוד את גלעד בשם המתים ובשמה של נקמה.
