שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: מאיה פרי
    איך מזהים ספר ילדים טוב?
    הזדהות עם הדמויות, טעם טוב בפה ובנפש וחומרי גלם משובחים - הסופרת חנה גולדברג מסבירה איך מזהים ספר טוב וגם מציעה לילדים שלושה ספרים - בדיוק כאלה
    איך אני מזהה ספר טוב? ספר טוב הוא כמו אוכל טוב – עשוי בכישרון, באהבה ומחומרי הגלם המשובחים ביותר.

     

    סיפור טוב משאיר בפה טעם נהדר, ובנפש – תחושת מלאות וסיפוק.

     

    סיפור טוב תמיד מכבד את הזמן והאנרגיה הרגשית שהקורא מוכן להקדיש לו, ולכן לעולם לא יהיו בו משפטים מיותרים או מהלכי עלילה שאינם מקדמים את הסיפור למקום שאליו הוא מבקש להגיע. בסיפור טוב כל מילה וכל מהלך עלילה חיוניים להבנת הדמויות ולקידום העלילה.

     

    בסיפור טוב, כמעט תמיד, הדמויות הן בעלות חולשות אנושיות המעוררות בקורא הזדהות. למה? כי הזדהות עם דמות היא הדלק המניע את נפשו של הקורא, התנאי ההכרחי לכך שהוא יתעניין בה ובגורלה – שהרי כולנו יצורים אגוצנטריים המתעניינים יותר מכל בעצמנו (או בכפילינו הספרותיים).

     

    בסיפור טוב תמיד יש סאב-טקסט, אותו רובד תת-קרקעי היוצר את המתח בין המילים המודפסות לבין הרעיונות, הרמזים והרגשות שהסופר טמן בין השורות – זה מה שנותן לסיפור את העומק שלו.

     

    בסיפור טוב הרעיונות שהסופר מנסה להעביר לעולם אינם משתלטים על הסיפור ואינם מוטחים בפרצופו של הקורא, אחרת זה ממש לא סיפור טוב אלא מניפסט תעמולתי.

     

    בטור הזה שמתי לי למטרה לעזור לכם לבנות ספרייה טובה לילדיכם, ולכן בהמשך הדרך, אתייחס להיבטים נוספים, שאולי יעזרו לכם במעט לזהות ספרים טובים.

     

    ובינתיים – 3 ספרים טובים: בשלושתם דמויות מעוררות הזדהות, בשלושתם לא תמצאו משפט מיותר או מהלך עלילה בלתי-נחוץ, וברובד הפנימי שלהם תמצאו חוכמה שבשבילה שווה כל הסיפור.

     

     

    מדלנקה

    כתב ואייר פיטר סים, מאנגלית: תמי הראל, הוצאת כנרת (לגיל 3-4 ומעלה).

     

    למה?

    כי זה סיפור נהדר על הרווח שבין האישי לאוניברסלי. כי כל מילה בטקסט וכל קו באיורים מעמיקים ומרחיבים את המסע לתוך עצמנו אותו עוברים כאן בחברתה של ילדה קטנה היוצאת למסע "עולמי" ברחוב ניו-יורקי. כי הטקסט והסאב-טקסט שזורים זה בזה ויוצרים יחדיו סיפור חכם ועמוק. כי האיורים המורכבים מלאי ההפתעות והעיצוב החכם מעידים על הספר יותר מכל מילה נוספת שהוא ביד אמן.

     

    מה הסיפור?

    השן של מדלנקה מתנדנדת, והיא חייבת לספר לכולם. לאדון גסטון, האופה, לאדוארדו, הירקן, לאדון צ'או, מוכר הגלידה, ולכל חבריה בשכונה. אולה, סניוריטה מגדלנה! טאשי דלק מנדלה! סיפור על ילדה קטנה שפוגשת על מפתן ביתה את העולם הגדול.

     

    למה פיטר סים?

    פיטר סים הוא אמן צ'כי מעורר התפעלות ועטור פרסים. הוא חי בארצות-הברית, מצייר על קירות בניינים בניו-יורק, וספרות הילדים שלו מזמנת לקורא חווייה אסתטית, אינטלקטואלית ורגשית. את ספרי הילדים שלו קוראים לאט, תוך כדי סיבוב והיפוך הספר – כדי לעקוב אחר כל הפרטים והרמזים ששותל סים באיורים.

     

    פחדרון בארון

    כתב וצייר מרסר מאיר, תרגמה אסתר סופר, הוצאת כתר (לגיל 3 ומעלה).

     

    למה? 

    בגלל התמציתיות הלירית. בגלל האיורים המעולים ורבי-הדקויות שמצליחים לאפיין ביד אמן רגישה את מכלול הרגשות העוברים על גיבורי הסיפור הפחדנים-האמיצים ומעוררי ההזדהות. בגלל דמותו המקסימה והמפתיעה של הפחדרון הענק וה"מפחיד" שמתכרבל במלוא גודלו במיטתו הקטנה של המספר.

     

    כשאני אומרת שספר הוא טוב, אין זה אומר שהוא מושלם. ספרים הם כמו בני אדם – תמיד יש בהם גם מגרעות, וכמעט לעולם אין הם מושלמים. בספר הזה, למשל, המגרעת, בעיני, היא שהמסר לא מקורי במיוחד (במקום לברוח מהפחדים שלך, רצוי שתתיידד איתם, ואז תגלה שהם בכלל לא כאלה מפחידים), אבל האופן שבו טמן מרסר את האמירה הזו בין השורות, בהומור ובאהבה, בלי לתקוע בשופרות ולהצהיר הצהרות בומבסטיות, גורם לי לסלוח לו על המגרעת הזו.

     

    מה הסיפור?

    בלילה היה לי פחדרון בארון. פחדתי. החלטתי להיפטר ממנו. יריתי בו. הוא התחיל לבכות. חששתי שהוא יעיר את אבא ואמא. הכנסתי אותו למיטה שלי. אין לי מקום במיטה לעוד פחדרונים.

     

    למה מרסר מאיר?

    בגלל המפלצת הכל-כך אנושית (אבל גם מפחידה) שהוא הצליח להוציא מהארון ולגרום לנו לאהוב אותה ולחוש כלפיה חמלה והזדהות.


     מתוך "אני והאופניים שלי". איור: אנדר יה

     

    אני והאופניים שלי

    כתב ואייר אנדר יה, נוסח עברי: אפרים סידון, הוצאת צלטנר (לגיל 4 ומעלה).

     

    למה?

    כי בניגוד לספרים רבים המתורגמים לעברית ובדרך עוברים גיור והתאמה לקהל היעד הישראלי, הספר הסיני היפיפה והמהודק הזה נושא בגאון ניחוח רענן של תרבות אחרת, רחוקה משלנו, ומאפשר הצצה מסקרנת ב"אחר". והאיורים! איזה איורים! מפעימים, לא פחות. בכל עמוד הצליח אנדר להפתיע אותי מחדש, אם בזווית שבה בחר לצייר את עולמו, אם בקומפוזיציה המוזרה שבחר, אם ברמזים ששתל בתוך האיורים.

     

    במקום לספר, למשל, במילים על ילד שנפצע בתאונת אופניים ולצייר אותו שרוע במיטת בית חולים, כצפוי, הוא בוחר לצייר כף רגל מגובסת ומניח לדמיון שלנו לנחש מה בדיוק קרה שם ולמי שייכת הרגל. במקום להכביר מילים על העוני והדלות שבה חיה המשפחה, אנו פשוט רואים חוטי חשמל סבוכים מכסים את השמים, שדות אורז דלים, אמא שמספרת את שיערו של בנה במו ידיה (אין כסף לספר), וחזק מהכול – דמותו של האב שנעדרת לחלוטין, מה שגורם לקורא לנסות לדמיין איפה לעזאזל הוא נמצא. נבחר לספר הטוב ביותר של הצ'ינה-טיימס לשנת 2006 – ובצדק.

     

    מה הסיפור?

    ילד רוצה אופניים חדשים. אין כסף. הוא לומד לשמוח באופניים הגדולים והישנים של סבא. במקום לזרוק את האופניים הישנים לאתר גרוטאות ברוח-ההשתמש-וזרוק של תרבות השפע הקפיטליסטית שלנו, בפרוטות המעטות שיש לו קונה גיבורנו צבעים וצובע את האופניים, עד שהם נראים חדשים לגמרי, ובדרך מזכיר לנו כמה שמחה יכולים לעורר בנו הדברים הקטנים-קטנים האלה.

     

    למה אנדר יה?

    אנדר יה הוא סופר ומאייר שבמשך 15 שנה עסק בהפקת סרטי אנימציה לילדים. בספרו זה (הראשון לילדים) הוא משתמש טכניקת איורים קולנועית כדי להמחיש את מראות הכפר שבו גדל בטיואן. בכתיבה התמציתית והלירית שלו אין אף מילה מיותרת, ובאיוריו אין קו אחד מיותר.

      

    • חנה גולדברג  היא סופרת, משוררת ופזמונאית. מספרי הילדים של חנה גולדברג: "דמעות ורודות", "חברים בכל מיני צבעים", "קישתא", "קוף משקפוף" ועוד. מקיימת מפגשים עם ילדים והורים. לכל הטורים של חנה גולדברג .

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איך מזהים ספר ילדים טוב?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פחדרון
    עטיפת הספר
    אני והאופניים שלי
    עטיפת הספר
    מדלנקה
    עטיפת הספר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים