מדוע מעוניינת המדינה לחנך אותנו לחסוך חשמל ומים, אך אינה מסבירה למה ואיך ניתן לחסוך בדלק? לאחרונה פועלת הממשלה נמרצות לחינוך הציבור בדבר חשיבות החיסכון במים ובחשמל. כל תושבי המדינה נחשפו בחודשים האחרונים למסעות פרסום רחבי-היקף ונדיבי-תקציב, המסבירים מדוע כדאי לכבות המחשב ולסגור את ברז המים. אלא שרק מעטים יודעים כי על-פי תוכנית העבודה של משרד התשתיות הלאומיות, אמור היה להצטרף למסעות ההסברה האלה, מסע נוסף, שמטרתו - חינוך הנהג הישראלי לחסכון בדלק.
מסע ההסברה נועד לעודד "פיתוח בר-קיימא באנרגיה לתחבורה". במלים פשוטות: הקטנת צריכת הדלק הלאומית, צמצום התלות בנפט מיובא והפחתת הזיהום הנפלט מכלי רכב. אולם, בדיקת ynet מעלה כי קמפיין ההסברה בעניין חשיבות החיסכון בדלק, נדחה לתאריך לא ידוע, מסיבה מקורית: "תחלופת עובדים" במינהל הדלק במשרד התשתיות. איך זה קשור לביטול קמפיין פרסומי חשוב? לכך אין הסבר מניח את הדעת.
הכנסות המדינה מבלו על דלק: כ-12 מיליארד שקל בשנה (צילום: עופר מאיר)
אלא שכדאי לזכור את הנתון הבא: המס על דלק - "בלו דלק" - מכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים רבים מדי שנה. ב-2007 למשל, הסתכמו הכנסות המדינה מבלו על דלק ב-11.8 מיליארד שקל, מהם 95% ממיסוי על בנזין וסולר. זאת, בזמן שבזבוז חשמל ומים גורם למדינה נזקים חמורים.
האם יתכן כי צמצום צריכת הדלק היה פוגע בהכנסות המדינה ממסים, שממילא ירדו עקב המשבר הכלכלי - והאם זו הסיבה לדחיית מסע ההסברה?
מרבית מומחי התחבורה ואיכות הסביבה מסכימים כי יש חשיבות רבה להסברה בעניין החיסכון בדלק. כך למשל, בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בעניין אמצעים להפחתת הזיהום מכלי רכב, שנערכה לפני מספר חודשים, התייחס לחשיבות ההסברה זאב שדמי, מיחידת המדען הראשי במשרד התחבורה: "הרעיון הוא שסגנון נהיגה משפיע על צריכת דלק - וכתוצאה מזה (גם על) מזהמים בצורה מאוד משמעותית. נהיגה בתאוצות ובמהירויות גבוהות, לעומת נהיגה מתונה - ההבדלים יכולים להיות בין 10% ל-20% בתצרוכת הדלק".
לכן הציעה יחידת המדען הראשי ליזום קמפיין לנהגים, שיסביר את חשיבות החיסכון בדלק: "ברמת ההתנהגות האנושית, אפשר לעשות קמפיין שמדבר אל האנשים, וכמו שמדברים אתם על בטיחות בדרכים, לדבר אתם על נהיגה מתונה - שחוסכת כסף ומונעת זיהום". נהיגה מתונה, כך הסביר שדמי לחברי הוועדה, היא - "לא לנהוג בתאוצות חזקות. בדרך עירונית עם רמזורים, אין שום הגיון לנסוע במהירות של 70 קמ"ש, לתת ברקס חזק ולעמוד שלושים שניות ברמזור. סע 50 קמ"ש, תגיע ותשתלב בגל הירוק. זאת בעיה פסיכולוגית מאוד קשה, כי אתה לא יכול להסכים לזה שיעקפו אותך".
ראוי גם לציין כי בשנים האחרונות, מנסים משרדי ממשלה למצוא דרכים לעידוד רכישת כלי רכב "ידידותיים לסביבה". רק בשבוע שעבר, אישרה ועדת הכספים את רפורמת "מיסוי ירוק",
המעניקה הטבות-מס למכוניות חדשות שפולטות כמות מופחתת של מזהמים. אולם, מרבית הצעדים שיישמה הממשלה עד כה, נועדו לטפל בכלי רכב חדשים - זאת, בזמן שבכבישי ישראל נעים קרוב ל-2.5 מיליון כלי רכב, שגילם הממוצע הוא שבע שנים.
במלים פשוטות: מרבית כלי הרכב בישראל אינם עומדים בתקני הזיהום העדכניים והמחמירים הנהוגים כיום, והם אינם מושפעים ממרבית הצעדים המיושמים על-ידי משרדי הממשלה. צעדים נוספים, שיכולים היו להשפיע על זיהום האוויר הנפלט גם מכלי רכב ישנים - כמו למשל, אגרות גודש וסגירת מרכזי ערים לתנועת כלי רכב מזהמים - רחוקים עדיין מיישום.
בתגובה לפניית ynet, מסבירים במשרד התשתיות כי "בשל תחלופת עובדים במינהל הדלק, ובשל העיסוק האינטנסיבי של המינהל כמוביל הוועדה הבין-משרדית לקידום התחרות - משימה אשר הוטלה על מינהל הדלק במהלך 2009 - לא בוצע קמפיין בתחום החיסכון באנרגיה לתחבורה".
עם זאת, במשרד לא ביטלו לחלוטין את מסע ההסברה: "בחצי השנה הקרובה, ובין השאר בהתאם לתוצאות הקמפיין לעידוד החיסכון בחשמל, יבחן המשרד את התועלת הצפויה מקמפיין כזה לעידוד החיסכון בדלק, ויגבש החלטתו לגבי נחיצותו והוצאתו אל הפועל".
