הבת נזכרה בטראומת ילדות, האב הורשע באונס
לאורך רוב חייה לא זכרה הבת כיצד אנס אותה אביה כשהיתה ילדה קטנה, במשך כשמונה שנים. רק בבגרותה התעוררו בה הזיכרונות, היא התלוננה במשטרה - והאב הורשע בפסיקה ייחודית, בזכות הכרה בתסמונת פוסט-טראומתית "דיסוציאציה"
הזיכרון על האונס בידי האב שנמשך שנים הודחק מאז הילדות, והתעורר רק בעקבות טיפול נפשי. זו תמציתו של סיפור התעללות מינית קשה של אב בבתו, שנגמר אתמול (יום ב') בהרשעת האב בשורת מעשי אונס, מעשי סדום ותקיפות מיניות בבית המשפט המחוזי בחיפה. הבת, כיום אשה מבוגרת, לא זכרה את התקיפות במשך שנים, בשל "ניתוק נפשי פוסט-טראומתי". בעקבות אירוע בעל אופי מיני שאירע לה בבגרותה, התעוררו בה הזיכרונות והיא התלוננה על מעשי האב.
התקיפות המיניות נמשכו במשך כשמונה שנים, מאז היתה הילדה רכה בשנים. בסיומם, היא לקתה בתסמונת פוסט-טראומתית המכונה "דיסוציאציה", תהליך שבו מחשבות מתנתקות מההכרה, וכלל לא זכרה את שביצע בה האב. רק בבגרותה, לאחר שחוותה אירוע בעל אופי מיני, התעוררו בה הזיכרונות והיא פנתה לקבלת טיפול נפשי. בהמשך, כ-20 שנה אחרי המעשים, הגישה תלונה נגד האב המתעלל.
אב בית הדין, יגאל גריל, והשופטים אריה רזי ומנחם פינקלשטיין, דחו את טענת הסנגור, עו"ד טומי נדשי, כי מדובר בעלילה שרקמה הבת נגד אביה. הם ציינו בהכרעת הדין כי חוות הדעת של הפסיכיאטר, "העמידו על בסיס מדעי איתן את עדותה של המתלוננת, ובעיקר ביארו כיצד שכחה לאורך זמן את ההתעללות המינית שעברה בילדותה, ונזכרה בה לאחר שנים רבות".
הם ציינו כי אין בעדותו לקבוע אם המעשים אכן נעשו, אלא לתמוך בעדות המרכזית של המתלוננת ובאמינותה. השופטים ציינו כי עדות הבת היתה אמינה "ויש שורה מגוונת של חיזוקים לדבריה". מנגד, ציינו כי עדותו של הנאשם היתה בלתי מהימנה. ו"רצופה סתירות ותמיהות". חלק מדבריו, אמרו השופטים, היוו "חיזוק ואף ראשית הודיה", לטענות הבת.
התובעת, עו"ד רלי גוטמן, אמרה כי מדובר בפסיקה חשובה,
משום שהכירה בתופעת הדיסוציאציה ואימצה חוות דעת פסיכיאטריות עדכניות בנשא. "הפסיקה בעניין תופעה זו מצומצמת מאוד ועד עתה ניתנו רק שני פסקי דין שדנו בתופעה, בבתי המשפט בתל אביב".
לדבריה, "הכרעת הדין בתיק זה היא אבן דרך חשובה במלחמה בעבירות מין בכלל ובפדופיליה בפרט. היא נותנת תקווה לאנשים שנפלו בילדותם קורבנות לתקיפה מינית, שייעשה גם עמם צדק". על חלק גדול מהמעשים המיוחסים לאב, אלה שבוצעו לפני שנת 1986, חלה התיישנות והוא לא נשפט עליהם.
סניגורו של האב, עו"ד טומי נדשי, אמר ל-ynet כי למרות ההרשעה, טוען לקוחו כי "מדובר בעלילה נוראה וזדונית של הבת. על-פי הוראת מרשנו, התחלנו להכין כבר הודעת ערעור לבית המשפט העליון". הוא הוסיף כי בזמנו הורה בית המשפט המחוזי בחיפה לעצור את האב עד תום ההליכים אולם בית המשפט העליון הפך הוראה זו והורה לשחררו עד לתום המשפט: "כך אנחנו מקווים יקרה גם להכרעת דין זו".
