לראשונה בישראל: אב תרם לבנו שני איברים
בבית החולים בילינסון בוצעה אתמול השתלת הכליה מאב לבנו, חצי שנה לאחר שהאב תרם לבנו כבד. מחלה גנטית מולדת גרמה לצעיר לאבד תפקוד בכליות ובכבד, ורק השתלה כפולה היתה יכולה להביא להחלמתו. השניים מתאוששים כעת ומצבם מוגדר "טוב מאוד". פרופ' איתן מור: "מקווה שהמעשה האצילי יביא ליותר תרומות מאנשים חיים בישראל"
לראשונה בישראל ובין הפעמים הבודדות בעולם, בוצעה אתמול (ב') השתלת כליה שנתרמה על-ידי אב לבנו - חצי שנה לאחר שתרם לבנו כבד. מבית החולים בילינסון, שם בוצעה ההשתלה, נמסר כי החולים מתאוששים ומצבם טוב מאוד.
הצעיר, בן 19 מהכפר עיבלין שבגליל, סובל ממחלה גנטית מולדת המתבטאת בחסר של אנזים בכבד. התוצאה של חסר זה מובילה להצטברות גבישים בכליות עד שנגרם להן נזק בלתי הפיך. בהמשך שוקעים הגבישים בעצמות, במפרקים ובלב ומובילים למוות.
בשל הנזק הקשה לכליותיו, נאלץ הצעיר לעבור טיפולי דיאליזה מספר פעמים בשבוע. רופאיו הבהירו כי רק השתלת כבד וכליה תביא לריפויו. לפני כחצי שנה החליט האב, חסנין עטא, לתרום לבנו אונת כבד. תרומה כזו אפשרית משום שהכבד הוא האיבר היחיד בגופנו החוזר ל-90% מגודלו המקורי.
לאחר התאוששות של חצי שנה, ניתן היה לבצע את הניתוח להשתלת כליה. גם הפעם נרתם האב להצלת בנו ותרם לו את אחת מכליותיו; זאת, בזכות העובדה שגוף האדם יכול לתפקד באופן תקין עם כליה אחת מתפקדת.
"לולא תרומת הכבד והכליה מהאב, החולה היה נאלץ להמתין זמן ממושך להשתלות עקב מצוקת האיברים בישראל", הסביר פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון. "לתרומה מהאב יש יתרון משמעותי עבור בנו, מכיוון שהאיברים המושתלים מאותו תורם נקלטים טוב יותר בגוף המושתל, הכבד מגן על הכליה מפני דחייה ויש סיכוי טוב יותר לכליה לשרוד לטווח ארוך. אני מקווה שהמעשה האצילי של האבא יסייע לקדם את השתלות האיברים מאנשים חיים בישראל".
מעשה אצילי. פרופ' מור והאב חסנין עטא
באדיבות דוברות בילינסון
מומלצים
