הביטוח הלאומי רואה בעיסוק בזנות עבודה, שבעטיה מאבד מקבל קצבה את זכאותו - כך עולה מדו"ח שהוכן במרכז המחקר של הכנסת ויוצג היום (ד') בדיון ועדת המשנה למאבק בסחר בבני-אדם בנושא סיוע הרשויות לקורבנות סחר בתחומי הבריאות והרווחה. לפי דו"ח, המשטרה נוהגת להעביר למוסד לביטוח לאומי את פרטיהן של נשים שנתפסו בפשיטות על מכוני ליווי, ובעקבות זאת דורש מהן המוסד להחזיר את כספי הבטחת ההכנסה שקיבלו.
עורך הדו"ח, ד"ר גלעד נתן, טוען כי מדיניות זו עומדת בניגוד להנחיות שהפיצה בינואר 2006 הפרקליטות בנושא מדיניות אכיפה בעבירות נלוות לעיסוק בזנות, שם נקבע כי "זנות היא לעולם ביטוי של מצוקה; סרסרות לזנות היא לעולם ניצול של מצוקה". לטענתו, "הדבר מעלה שאלות בדבר הגדרת הזנות כעיסוק, וגורר שאלות נוספות, למשל - האם הביטוח הלאומי דורש ממי שמעסיקים זונות להפריש עבורן דמי ביטוח לאומי? האם הביטוח הלאומי מכיר בתאונות ובמחלות שנגרמו מעיסוק בזנות כתאונות ומחלות עבודה?".
מקלט לילה לזונות מכורות לסמים. ארכיון (צילום: יעל ברנובסקי)
עורכי הדו"ח פנו לביטוח הלאומי בעניין, ובתגובה נמסר כי המוסד "מכיר בכך שנשים אינן עוסקות בזנות מבחירה חופשית ושאין לראות בהכנסות מזנות כהכנסות מעבודה באופן גורף, משום שרוב העוסקות בזנות נאלצות למסור את כספן לסרסורים". עם זאת, מוסיפים בביטוח הלאומי, "יש גם נשים העובדות בזנות וחיות ברמת חיים גבוהה מאוד".
לפיכך, מציעים במוסד לבחון מחדש את המקרים המדוברים, בתיאום עם העמותו העוסקות המסייעות לקורבנות סחר בבני אדם. החודש אמורה להתקיים פגישה בנושא בין מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, לעו"ד רחל גרשוני ממשרד המשפטים, המשמשת מתאמת בין-משרדית בנושא המאבק בסחר בבני-אדם.
בדו"ח שיוגש היום מוצגים נתונים שונים לגבי פעילות המדינה לסיוע לקורבנות סחר בבני-אדם, נשים וגברים - שהיקפה אינו נרחב במיוחד. השנה, למשל, טופלו על ידי המדינה, במסגרת "שנת שיקום", 17 נשים. בשנה שעברה טופלו 28 נשים, וב-2007 - 75 נשים.
בדו"ח מועלות עוד כמה בעיות הנוגעות להליך השיקום של אותן נשים. בעיה בולטת העניין ביטוח הבריאות: רובן המכריע של הנשים אינן זכאיות לביטוח בריאות ממלכתי כיוון שאינן אזרחיות ישראל, וחברות ביטוח פרטיות אינן מעוניינות לבטחן בביטוחים הניתנים לעובדים זרים, משום שרבות מהן סובלות ממחלות. רבות מהן זוכות בסופו של דבר לקבל טיפולים מצילי חיים וטיפול במחלות כרוניות מתוך תקציב של משרד הבריאות המוקדש לסיוע לקורבנות סחר, אולם בכל זאת, ישנם מקרים שבהם לא ניתן טיפול בשל מגבלות תקציב.
בדו"ח מובאת דוגמה של אשה הלוקה בצהבת C, שהטיפול בה עולה 10,000 שקל בחודש, ואינה מטופלת.
בעיה אחרת העולה בדו"ח עוסקת במקרים הרבים של נשים קורבנות סחר, המכורות לסמים או לאלכוהול. למקלטים של משרד הרווחה מתקבלות רק נשים שעברו גמילה פיזית ("דיטוקס") - אולם משרד הבריאות אינו מאפשר למי שאינו תושב ישראל ישראל לקבל טיפולי גמילה במסגרות שבפיקוחו ובמימונו. עם זאת, ממשרד הבריאות נמסר לעורכי הדו"ח כי מעתה, יהיה המשרד מוכן לבחון מתן טיפולי גמילה כאלה "במקרים חריגים". הדו"ח קובע כי יהיה ראוי להסדיר טיפולי גמילה אלה, שכן יש עדויות רבות מהן עולה כי ההתמכרות לסמים נכפתה על הזונות על ידי מעסיקיהן.
