מבחן בגרות שעבר בהצלחה
"מכבי ת"א ניצחה עם אופי ונחישות משחק חוץ קשה בלובליאנה, שמכין אותה למבחנים הקשים הבאים". מוטי דניאל נהנה מעוד ניצחון צהוב ביורוליג
מכבי תל אביב הזיעה אמש בניצחון בלובליאנה, במשחק שבעיניי היה ניסיון ממש טוב בשבילה בדרך לסיבוב השני. זה סוג של מבחן בגרות שעבר בהצלחה. המשחק הזה היה מלחמה שבסיומה אין ספק שהקבוצה הטובה יותר ניצחה, כמו שברור גם שההפרש לא משקף והיה יותר קשה משנראה. במקרה הזה קשה זה טוב כי משחק כזה מכין את הקבוצה לקראת המאבקים החשובים באמת בשלב הנוכחי, שני המשחקים הבאים, בבית מול ויטוריה ובחוץ מול צסק"א מוסקבה.
מכל משחקי מכבי השנה, זה המשחק ממנו נהניתי הכי הרבה, בניגוד מוחלט למשחק הבית מול אותה קבוצה לפני פחות מחודשיים, שהיה אחד המשעממים שנראו אי פעם בהיכל. כמו גרשון, גם אני לא חושב שהיה משחק כדורסל משובח, אבל ראיתי קבוצה שמבצעת את הדברים הנכונים כדי לנצח משחק חוץ, ועושה את זה עם אופי ונחישות בלתי מתפשרת.
גרשון בלובליאנה. בסוף מצא את הצוות המנצח (צילום: AP)
השאיפה היא לראות התקדמות ככל שהעונה מתקדמת, והתקפית זה מה שבאמת קרה. ראינו מהקבוצה הרבה סלים מתרגילים מתוכננים או מבידודים אינטליגנטים לניצול מיס-מאצ' איפה שרק אפשר, ובעיקר של אנדרסון ופרקינס. ההגנה הגיעה רק במחצית השניה, בה מכבי עצרה את לובליאנה המבולבלת והלחוצה.
כבר מהפתיחה היה ברור שקל לא יהיה ובהמשך האווירה במגרש היתה חמה ואינטנסיבית בגלל ההשתוללות חסרת התקדים של מאמן המארחים, יורי זדובץ', אדם רגוע בדרך כלל. הקהל היה עירני לכל שריקה, זרק חפצים למגרש והפעיל לחץ על שחקני מכבי ת"א לאורך כל הערב.
גרשון ודרוקר השתמשו בהרבה שחקנים עד שמצאו את הצוות המנצח. בניהול משחק טוב הם הגיבו במהירות וזרקו פנימה שחקנים שכולם עלו מרוכזים מהספסל ותרמו לניצחון.
בעיית העבירות של לזמה בפתיחה העלתה את דיאור פישר מוקדם מהרגיל. זה הגיב מעולה בהתקפה וזו לבד בשורה טובה. בהגנה, משום מה, הגבוהים של לובליאנה חגגו עליו מעט יותר מהרצוי. בכלל, ההגנה של מכבי מתחת לסל זקוקה לשיפור, ולמזלם הסלובנים בחרו להפציץ מרחוק באחוזים נמוכים.
בשורה טובה נוספת היתה הדומיננטיות של צ'אק אידסון, שחזר לחמישיה אחרי שבמשחק הקודם עלה מהספסל ולא מצא את עצמו מול מארוסי. אידסון היה אקטיבי והראה את הרב גוניות שלו בפעולות יפות משני צידי המגרש.
מהלך נדיר של המאמנים היה להושיב בספסל את אנדרסון אחרי מספר איבודי כדור רצופים במחצית השניה, ולא להחזיר אותו עד לסיום. אנדרסון היה טוב מאוד במחצית הראשונה ובדרך להיות הקלעי המוביל, כשאין מי שיעצור אותו מלבד הוא עצמו. לאנדרסון יש נטיה לקחת דברים בכוח ולכפות עצמו על המשחק גם כשלא הולך לו, ובדרך כלל גרשון מרשה לו מרווח גדול לטעויות.
צ'אק אידסון. היה אקטיבי ודומיננטי (צילום: רויטרס)
הפעם המאמן לא גילה סובלנות יתר כלפיו, וזה השתלם לו כשאידסון ופרקינס לקחו את המושכות.
זה טוב גם לטווח הארוך ואולי אנדרסון יבין שאפשר לנצח גם בלעדיו ושיעילות, כמו שהפגינו פניני ולימונד, זה שם המשחק.
שחקן המפתח לדעתי היה דורון פרקינס. השחקן הפנטסטי, שהצטרף אחרון לסגל, מוכיח שהחתמתו היתה הברקה מוצלחת והחיוניות שלו לקבוצה גדולה מאוד. יש לו יכולת אישית אדירה וניצול האתלטיות שלו, גם בהגנה, גרמה לו להשתלט על קצב המשחק. באחד על אחד אי אפשר לעצור אותו, והוא צובר הרבה נקודות בזמן קצר כשהוא מייצר לעצמו מצבים די בעקשנות מעוררת הערכה.
