שר המשפטים, יעקב נאמן, קרא אמש (יום ב') בכנס של המשפט העברי
בירושלים "להחזיר עטרה ליושנה, שמשפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל". נאמן הוסיף כי הדרך הראויה להנחיל את משפט התורה למדינת ישראל היא באופן איטי ומדוד - "צעד אחר צעד".
נאמן אמר כי יש "להחזיר למדינת ישראל את מורשת האבות, את דברי התורה הראשונים והאחרונים, שבהם יש פיתרון מלא לכל הדברים שאנחנו עוסקים בהם". הרבנים והדיינים שהשתתפו באירוע הגיבו לנאומו במחיאות כפיים. להלן דבריו של נאמן, ששודרו ב"בוקר טוב ישראל", יומן הבוקר של גל"צ.
|
| נאום השר נאמן, כפי שהגיע לידי ynet |
הרב עובדיה יוסף, שברכתו שודרה לבאי הכינוס, הדגיש את האיסור ההלכתי לידון בבתי המשפט וקבע כי אין הבדל בהלכה בין שופטים גויים לשופטים יהודים הדנים על פי משפט גויים. הוא
| המשפט העברי |
|
| והמלחמה בפשע / עדו רכניץי |
|
העבריינים מסתובבים חופשי בארצנו, הופכים לגיבורי תרבות, ולא נמצא מי שיעז להעיד נגדם. איך ניתן להתמודד עם הלחץ שהם מפעילים על ההליך המשפטי? הרב עדו רכניץ' עם טיפים מהמשפט העברי בדרך לפסיקת דין צדק |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
קרא לציבור לבחור במשפט העברי בכל התדיינות שהם מצויים בה.
"אסור להתדיין בערכאות צריך להתדיין רק אצל חכמי ישראל", אמר הרב וציטט את ההלכה הקובעת כי "כל שמתדיין אצל הערכאות, הרי זה מרים ידו בתורתו של משה רבנו, נקרא שמו רשע, ואסור לצרפו למניין".
גם הרב הראשי, יונה מצגר, הביע בכינוס חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים. הוא מתח ביקורת על שופטי בג"ץ שחייבו את הרבנות המקומית באשדוד להעניק תעודת כשרות לבית עסק בבעלות אישה יהודית-משיחית (יהודים למען ישו). מצגר ציין כי מועצת הרבנות הראשית שבראשותו קיימה דיון בנושא, והדגיש כי הרבנים מגבים ומחזקים את ידי רב העיר אשדוד בעניין.
מנכ"ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, אמר בתגובה לדברי נאמן: "השלטתה של ההלכה על החוק הישראלי אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים, ועם אופיה של מדינת ישראל כמדינה מתקדמת ונאורה. העובדה כי
שר המשפטים של מדינת ישראל מצדד במהלך מעין זה, ולו כמשאלת לב, היא בשורה רעה מאוד לדמוקרטיה הישראלית".
בכינוס המשפט העברי, שנפרס על פני שלושה ימים, משתתפים רבנים ראשיים בעבר ובהווה, חברים במועצת הרבנות הראשית, רבני ערים, דיינים המכהנים בבתי הדין הרבניים, שרי ממשלה (בעיקר חרדים ובהם סגן ראש הממשלה אלי ישי, אך גם ישראל כץ ודניאל הרשקוביץ) וח"כים (בעיקר חרדים, אך גם איתן כבל). עניינו העיקרי של הכינוס הוא העדפת התדיינות בבתי דין פרטיים הפועלים על פי התורה במקום פנייה לבתי המשפט (בהגדרה ההלכתית "ערכאות"), שאסורים על פי ההלכה.
בישראל פועלים כמה בתי דין לממונות מכוח בוררות ולאחרונה אף התאגדו לפורום משותף הקורא לציבור הדתי והחילוני להתדיין בפניו מטעמים אידיאולוגיים ומסיבות אחרות, כמו ביורוקרטיה וסחבת בבתי המשפט הרשמיים, בדומה להליכי הגישור.
