הזכות למחאה היא זכות שכל חברה חופשית צריכה לכבד, והיא חלק מזכות רחבה יותר שאין בילתה לחופש הביטוי. היא מקובלת לא רק במדינות המערב, ולמעשה בכל העולם. להוציא מדינות כמו איראן, לא ידוע על ממשלות שאינן רואות במפגינים חלק מאורח החיים הלגיטימי. ואילו אצלנו, מעיד פיזור ההפגנות של המתיישבים המוחים נגד הקפאת הבנייה על הדה-לגיטימציה שהם זוכים לה למרות זכותם הבסיסית למחות.
התפתחה אצלנו נורמה לא בריאה הרואה בכל מי שמפגין נגד החלטות של הממשלה, גם אם אלה התקבלו לדעת רבים בדרך מעוותת הסותרת התחייבויות כמו חוזיות שניתנו לפני הבחירות, מעין קריאת תיגר על שלטון החוק. בנימין נתניהו
צריך לחיות עם ההחלטה שקיבל, לדעת להתמודד עם גלי המחאה שהיא הולידה ולהביא בחשבון שלא מן הנמנע שהיא אף תביא לקץ שלטונו.
גם החלטות שהתקבלו לכאורה בידי ממשל שנבחר כחוק בבחירות חופשיות - מותר לחלוק על חוקיותן. למעשה, כל משטר דמוקרטי אמור להתיר לאזרחיו לחלוק על הכרעותיו. רק משטרים טוטאליטריים הנשענים על כוחות אפלים, אינם מרשים לאזרחים לממש את זכותם להפגין. זה קרה בכיכר טיינאנמן בסין, וזה קורה עכשיו למרבה הצער גם במחוזותינו.
הפגנה אינה נתפסת כקריאת תיגר על השלטון בשום מקום בעולם הנאור. המחאה איננה בבחינת קריאת תיגר על הזכות של הממשלה להחליט במסגרת החוק את מה שהיא רוצה בו, אלא חלק מאורח החיים הדמוקרטי. המחאה היא חלק מהזכות לחופש הביטוי. ואת הזכות הזאת אסור לחנוק בידי שוטרים הלובשים שחורים. יותר מדי זכרונות רעים מעוררים ברבים מאיתנו מחזיקי האלות או הרוכבים על סוסים.
צריך גם לזכור שאין מחאות שקטות. המחאות בכל העולם הן מחאות קולניות, אלימות, לעתים, והן מסתיימות תמיד בעימותים עם מה שמכונה "כוחות הביטחון". השלטון המרכזי לעולם לא אוהב את מי שמבקש לקעקע את שלטונו. אולם זה כל היופי שבמשטר הדמוקרטי. האוטונומיה שיש לאזרח לבחור בדרך שבה הוא מבקש למחות – ולשלם אחר כך את המחיר.
אינני יודע מה חושב עכשיו לעצמו ראש הממשלה כאשר הוא צופה בנערות צעירות שנגררות בידי גברים מגודלים, אבל דבר אחד אסור לו להגיד: "מה שרואים מפה, מלשכת ראש הממשלה, לא רואים מספסלי האופוזיציה". אלה דברי הבל שרק מנהיג ללא עמוד שדרה יכול לומר, ומדינת ישראל הציונית, היהודית, הדמוקרטית, לא יכולה להרשות לעצמה מנהיגים מסוג זה.
טראומת ההתנתקות מגוש קטיף ומצפון השומרון עוד מלווה רבים, ומי שלא הבין בעת שהיה באופוזיציה את מה שהוא מבין עכשיו - שיחזור הביתה. במטבח חם, ולכן אין להתיר לשם כניסה של מי שלא סובל את החום.
לבוא עכשיו למפגינים שממלאים פונקציה שאין נעלה ממנה בכל מדינה חופשית ולומר להם שהם מסכנים את המשטר הדמוקרטי או פוגעים בשלטון החוק - זהו מעשה נבלה.
זה קרה בהרבה מקומות, וזה יכול לקרות גם כאן. זאת היא התכלית של המחאה העממית וזהו למעשה כלי הנשק היחיד שיש בידי האזרחים. אחרת, מה הטעם בקיומו של המשטר הדמוקרטי?
ד"ר חיים משגב מרצה למשפט במכללת נתניה
