מי אחראי לרצח בבר-נוער
ולפציעתו של הנער יונתן בוקס? באגודה לשמירת זכויות הפרט, המפעילה את המועדון ההומו-לסבי שבו אירע הירי לפני כחמישה חודשים, התפלאו לנוכח התביעה שהוגשה נגדם ונגד גורמים אחרים, בטענה כי רשלנותם לא מנעה פגיעה בנערים ובנערות, בהם בוקס בן ה-15.
מאז נפצע בוקס מקליעים שפגעו בפלג גופו התחתון, הוא סובל מפגיעות פנימיות שונות, נמצא בשיקום ומתקשה לדבר. ניר כץ וליז טרובישי נרצחו בירי, אך המשטרה טרם מצאה את היורה. בוקס תובע כעת את האגודה ואת הרשויות - בהן עיריית תל-אביב - ודורש פיצוי של 15 מיליון שקלים.
בהנהלת האגודה אמרו היום (ג') ל-ynet כי קשה שלא להזדהות עם כאבו של בוקס. ואולם, הם מתקשים להאמין שיקבל את הסכום שתבע. "אנחנו מבינים את יונתן ואת כאבו. זה לא פשוט לשמוע על התביעה, אבל אני לא מניח שהוא מונע מתאוות בצע", אמר חבר בהנהלת האגודה. "אני מאמין שהוא באמת פוחד מהעתיד ולכן מרגיש שהוא זקוק לכסף".
זירת הירי. בוקס נפגע מהקליעים ונמצא מאז בשיקום (צילום: AFP)
מנהל הבר-נוער, שאול גנון, הוסיף כי "עם כל הרצון הטוב, גם אם נמכור את כל מה שיש לנו לא נגיע לחמישית מהסכום". גנון אמר כי הוא מבין ללבו של בוקס. "לא דנים אדם עד שנמצאים במקומו. יונתן מאוד יקר לנו, אנחנו מבינים שהתביעה היא חלק מההתמודדות של המשפחה. הילד הזה ננטש על-ידי המדינה וצריך לעזור לו. אני רק יכול לאחל לו מכל הלב הרבה בריאות ואהבה".
עו"ד איתן פלג, שמייצג את בוקס בתביעתו, מאמין שזו רק התביעה הראשונה ושבעקבותיה יגישו תביעות גם פצועים נוספים. "הבר נוער היה לעזר ליונתן והעניק לו חוויה חיובית עד לאותו רגע נורא, אך זה לא מספיק. אני בטוח שהיו שם כוונות טובות, אבל כשאתה לוקח על עצמך אחריות כבדה ומחליף את ההורה ולוקח את הילד לפעילות שיש בה סיכון - חובתך לקבל אישור מההורים", אמר.
לדבריו, "המועדון פעל במדיניות של 'דלת הפתוחה',
כל שבת באותו מקום ובאותה שעה ללא מצלמות אבטחה, ללא אזעקה, ללא לחצני מצוקה וללא דרכי מילוט. כולנו נחשפנו להומופוביה שמשתוללת, ממעשים אלימים של דקירות במצעדי גאווה ושריפה של מועדון בירושלים. אפשר להתחיל מלסגור את הדלת". הוא הוסיף, כי "לבר נוער יש ביטוח מסודר, זה לא שהוא הולך להתמוטט מחר מהתביעה".
לטענת עורך הדין, גם עיריית תל-אביב, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים ומשרד החינוך נושאים באחריות. "העירייה לא דרשה רישיון עסק. אם היא הייתה דורשת, אז באופן אוטומטי היו נדרשים אמצעי ביטחון. העירייה אפשרה למעשה לעבוד ללא פיקוח". הוא טען כי משרדי הממשלה היו צריכים להתקין תקנות ביטחון לגבי המקום.
