"השוטרת לקחה אותי לשירותים ואמרה להוריד בגדים עליונים. הדלת לשירותים בכלל לא ננעלה והשוטרים עברו שם. זה משפיל". את העדות הזו לא סיפרה עבריינית צמרת, אלא נערה בת 19 שנעצרה לפני כשנתיים בהפגנת ימין נגד ההתנתקות.
בעיניים דומעות סיפרה הנערה על האירוע בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה למעמד האשה של הכנסת.
בדיון, שעסק בנושא חיפוש על גופן של עצורות, סיפרה הנערה: "אני לא עבריינית שנושאת נשק. הייתי אז בת 17 ולא ידעתי שיכולתי לסרב. הפשיטו אותי לגמרי. זה היה משפיל ובלתי נסבל". נערה אחרת נעצרה כשהיתה בת 15 יחד עם עוד שש נערות שהפגינו וסירבו להזדהות. "השוטרת הורתה לי להוריד בגדים ונשארתי בלבנים. אני לא מתפשטת אפילו ליד אמי ואני מרגישה שעשו לי את זה בתור עונש. נשארה לי טראומה מהאירוע הזה עד עצם היום הזה".
יו"ר הוועדה, ח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד, העלתה טענות קשות כלפי משטרת ישראל על כך שאין קריטריונים ברורים, וטענה כי עצורים ועצורות אינם מודעים כלל לזכויותיהם בעת המעצר. "אין מידע ברור שמגיע לעצורות. גורמי האכיפה חייבים לעבור רביזיה מוחלטת בכל הנוגע לזכויות. זו מציאות בלתי נסבלת. לוועדה לא נשלחו נציגים של המשרד לביטחון פנים כדי שיוכלו לתת תשובות ברורות".
מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית דתיות,
דבי גרוס, שוחחה בזמנו עם הנערות שנעצרו וסיפרה בוועדה: "20 שנה אני עובדת עם קרבנות אונס והאופן שבו הבנות הגיבו, בשבילן זה היה כמו לעבור אונס. הן בפוסט טראומה רצינית, מתקשות לישון ולאכול".
מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע, מיכל רוזן, הציעה בוועדה לשלוח מתנדב או מתנדבת לכל תחנת משטרה. "במקומות שיש צורך לבדוק קבוצה ולערוך חיפוש גופני, חייבות להיות מתנדבות שיכולות לסייע ולתמוך. חשוב שתהיה הכשרה עבור אותם שוטרים, כדי שיבינו מהי משמעות הבדיקה הגופנית מבחינת העצורות והעצורים. חשוב להבין שלא משנה מה חומרת המעשים - יש לשמור על כבודו של האדם".
