שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגליל: טיול בעקבות נשיא ושטר של מאה שקל
    יצחק בן-צבי, נשיאה השני של ישראל, העמיק חקור בנוף הארץ ותרבותה והקדיש מחייו ללימוד מקורות העם היהודי. הכפר פקיעין שבצפון הוא אחד המקומות שאפיינו את חייו ואת מורשתו, והכל מגולל על גבי שטר כסף שכולנו מחזיקים בכיס

    כפר אחד, צריף מעץ ורהט לצדי הדרך - אלה הם מקצת מטביעות ידו, או אולי רוחו, של נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי, בגליל.

     

    שלוש פעמים נבחר בן-צבי לנשיא. חוקר תולדות עם ישראל, ממיייסדי אגודת השומר ובר-גיורא, מחותמי מגילת העצמאות, איש צנוע וענו שהקדיש את חייו לעם ישראל בארצו וחקר ופעל למען נידחי ישראל בגלויות.

     

     

    נצא לטיול אל נקודות חייו של הנשיא בשבילי הגליל ונופיו, בתקווה שאהבת הארץ תדבק בנו כאותה קדחת שאחזה בו בחיפושיו אחר שורשינו האחוזים היטב בנתיבי הארץ ונופיה.

     

    מדוע מעטר דיוקן הנשיא את השטר?

    בשעת בוקר מוקדמת, כשצינת הלילה עזבה את בקעת פקיעין, שמתי פעמיי אל הכפר הציורי שבתיו כמו תלויים על בלימה למרגלות הר מירון.

     

    טיול בכפר פקיעין, אפשר שייעשה קצת אחרת. אחזתי בידי את שטר 100 שקל של בנק ישראל, שדיוקנו של הנשיא בן צבי מעטר את פניו (לשטרות כסף יש פנים וגב). ירדתי בגרם המדרגות המתפתל מהרחוב העליון ונבלעתי בחורש החרובים והאלונים המטמין בלבו את מערת רבי שמעון בר יוחאי. שם, באפלולית צל העצים, במקום שבו התעמקו רבי שמעון ובנו אלעזר ברזי חכמת הנסתר, מצויה המערה שהמסורת מייחסת להסתתרות השניים מפני הרומאים. לפתח המערה פרשתי את שטר הכסף והתחלתי מעמיק בו.


    דיוקנו של בן-צבי על "פנים" שטר של מאה שקל

     

    למה מצא בנק ישראל לצייר לפנינו שטר שכל כולו הכפר פקיעין? מדוע מעטר דיוקן הנשיא בן-צבי את פניו? ואיך אפשר לטייל בסמטאותיו של הכפר אל בתיו ואל בית הכנסת שבלבו, כשהשטר הוא מורה הדרך?

     

    יצחק בן-צבי היה מהראשונים שבחוקרי תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה המודרנית, ואסופת מחקריו כרוכה לה יחדיו בספרו "שאר יישוב". המעלעל בין דפי הספר יחוש את עוצמת אהבתו של הנשיא לארץ, ויותר מכך את חיפושיו הבלתי-נלאים אחר המקום שבו ימצא הוכחה לרציפותו של היישוב היהודי לדורותיו.

     

    וכך הוא כותב: "כמו אגדת קדומים וכמו הד קול, העולה מנבכי מאות שנים, מצלצלת באוזנינו הידיעה על דבר שיירי פלאחים יהודים, אשר נשארו מימי קדם בכפר קדומים זה... הפלאחים היהודים אינם אגדה, אלא דברים שבמציאות. פקיעין אינה מעבר לנהרי כוש, אלא בקרבנו היא, בארץ ישראל".


    פקיעין. כפר שבתיו כמו תלויים למרגלות הר מירון (צילומים: אמנון גופר)

     

    עץ החרוב - כדי לטייל עם השטר ביד יש לפתוח את הסיור בצל עץ החרוב שבמערת רבי שמעון. על גבו של השטר בחלקו העליון (יש להחזיקו במאונך) נראה בבירור ענף עץ החרוב הסוכך על המערה ממעל, ולאחר שנדליק נר לפתח המערה, נרד במדרגות המתפתלות אל גרעין הכפר העתיק שבמרכזו המעיין.

     

    המעיין, התות, הקשתות ועץ התאנה זקן - "הרוצה להקשיב להלמות לבו של הכפר, יקשיב לקול פיכפוך מי המעיין..." כך כותב משורר ערבי אלמוני. לבו של הכפר עד שנות ה-70 היה המעיין ומיום שהחלו המים זורמים בצינורות הברזל ובאים לפתחו של כל בית, סיים המעיין את חייו החברתיים והמשיך מפכה לאטו אל בריכת האבן הגדולה, שומר בחובו זיכרונות רחוקים.

     

    בכיכר המעיין נבחין בשני פרטי נוף דומיננטיים. עץ תות גדל נוף, ובית אבן שבחזית קומתו העליונה שלושה פתחים קשתיים. עימדו מול בית האבן, מעבר לכיכר, כשהמעיין חוצץ ביניכם. איחזו בשטר אנכית וגבו אליכם. משמאל למלבן החום העליון והשמאלי תבחינו בשלוש הקשתות. מימין נראה נופו של עץ התות ומשמאל לקשתות ניתן לראות נוף של עץ קטן; זהו עץ תאנה בן 200 שנה הגדל בחצר הבית. (אפשר לקבל הגדלה של השטר ללא תשלום בחנות הסמוכה).

     

    בית המורה הראשון - בסמטה שמאחרי עץ התות מסתתר ביתו של מעלם חנא, המורה הנוצרי המיתולוגי של פקיעין. מספרים שכשהיה מהלך בכפר, היו תלמידיו נחבאים בסמטאות מרוב יראה. הבית מאבד עם השנים ממראהו המפואר, ואולם על שטר הכסף הוא עדיין כמו פעם - בגב השטר, מתחת לענף החרוב מימין.


    עץ התות בכיכר המעיין בפקיעין. המעיין היה לבו של הכפר עד שנות ה-70

     

    בית הכנסת - בלב הכפר מצוי בית הכנסת של קהילת פקיעין. על פי הכתובת שבחזיתו, בית הכנסת הוקם ב-1873, אך יושב על שרידיו של בית כנסת קדום יותר. בן-צבי תרם לשיפוצו של בית התפילה ככתוב על השלט בחזיתו "ובהמוט כתליו ורבו פרציו, נעשה בדק הבית... על פי כבוד נשיא המדינה יצחק בן-צבי...."

     

    חזיתו של בית הכנסת קיבלה מקום של כבוד על שטר הכסף. דלת הכניסה המעוטרת בתבליטי שופרות ומגני דוד נראית בבהירות על השטר, כמו גם החלון שלשמאלה (השוו את התבליטים שבדלת עם התבליטים שבשטר).

     

    בית אשת הנשיא - מול בית הכנסת בית דו-קומתי ועליו השלט "בית רחל בן-צבי". בית זה קנו הנשיא ורעייתו רחל ברוב אהבתם לכפר ולקהילה, וניתן לאחר מותו למשפחת זינאתי או להקדש היהודי.

     

    איך מגיעים: על כביש 864 בשיאו של הכפר פקיעין - שילוט המסלול במקום.


    בית הכנסת בפקיעין. הנשיא יצחק בן-צבי תרם לשיפוצו של בית התפילה

     

    מסעות הצריף

    בפאתי קיבוץ בית קשת נטוע צריף לוחות עץ האוצר בתוכו את סיפורה של הארץ הזו. גילגולו של הצריף מירושלים לקיבוץ הוא סיפור חיינו ותקומתינו, וטמונים בו ילדות, בגרות, אהבה ושכול.

     

    זהו הצריף של משפחת בן-צבי והוא שימש אותם לגידול ילדיהם, עלי ועמרם, על אדמה שרכשו בירושלים. הצריף שהוקם משרידי קסרקטין בריטי היה עשוי בפשטות. מים ורוח חדרו מבעד לסדקים, אך אלה לא הפריעו לישיבות המטבחון של אנשי הנהגת היישוב שהתקיימו במקום.

     

    עלי, בן הזקונים של משפחת בן-צבי, בוגר בית הספר כדורי, עלה והצטרף ב-1944 עם הגרעין שלו בפלמ"ח להתיישבות ולהגנה בקיבוץ בית קשת. לימים הכיר עלי את פנינה דרומי בת נהלל, שהייתה לחברתו והם החליטו להינשא.

     

    ימים ספורים לפני החתונה, במרס 1948, יצאו עלי ושבעה חברים למשימת פטרול בשדות הקיבוץ. ערבים מכפרי הסביבה התקיפו אותם מהמארב, ושבעה מאנשי הפטרול, ועלי ביניהם, קיפדו את חייהם. (שבעת בניו הראשונים של קיבוץ בית קשת נקראים על שמם).

     

    ב-1952 נבחר בן-צבי לנשיאה השני של מדינת ישראל, ועבר ל"בית ולירו" שרכשב ממשלת ישראל. על פי בקשת רחל, הועבר הצריף לקיבוץ בית קשת כתרומה, וכדי שאחד מחדריו ישמש פינת זיכרון לבנה עלי.

     

    במשך השנים התבלה הצריף, וב-2008, אחרי פעולות שיקום ושימור בסיוע מתנדבים רבים, המועצה לשימור אתרים והמועצה האזורית גליל תחתון, נפתח הצריף לקהל הרחב. המקום משמש מרכז הנצחה למשפחת בן-צבי ולמורשתו. המרכז פתוח בימי חול ליחידים וקבוצות.

     

    איך מגיעים: מכביש 65 פונים לקיבוץ בית קשת וממשיכים על פי השילוט המכוון.

     

    רהט על אם הדרך

    לצד הדרך המתפתלת בין עכו לצפת ספון בין עצי רימון ותאנה, נטוע רהט אבן נאה מרחק צעדים מעטים מ"עין פרוד". זוהי בריכת מים צוננים (המלאה מים בימים מסוימים), ועליה לוח פסיפס מעוצב שעליו כתוב בעברית ובערבית "הרהט הזה הוקם בימי כהונתו של מעלת נשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי להרוות צמאונם של עוברי אורח והתרים את ארץ ישראל".


    הרהט בפרוד. הוקמה בכדי להרוות את צמאון אלו התרים את ארץ ישראל

     

    למה מצאו לנכון להציב את הרהט דווקא במקום זה? אפשר שהתשובה טמונה בשרידי היישובים היהודיים שהיו כאן עוד מקדמת דנא, כפר חנניה וכפר פרוד, שאותם חקר בן-צבי במסעותיו ועין פרוד היה מקור המים שלהם, או אולי בגלל הדרך שבה חלפו אורחות סוחרים בין עיר הנמל עכו לעיר הקודש צפת, בארץ הגליל שיצחק כל כך אהב.

     

    מרחק הליכה קצר מהמקום, בעיקול הכביש, בין עצי החורש, ישנו אתר נופש רחב ידיים שבו שולחנות לנוחות המטיילים.

     

    איך מגיעים: כביש 866 מול הכניסה לקיבוץ פרוד.

     

    הנשיא בן-צבי העמיק חקור בנוף הארץ ותרבותה, והקדיש מחייו ללימוד מקורותינו. 8 בדצמבר 1952 (לפני 57 שנה) הוא יום היבחרו לנשיא, והטיול בעקבות אתרים הנושאים את שמו בגליל, פרט להיותו יפה ומיוחד, חשוב ומקדש את מורשתו.

     

    • אמנון גופר הוא מדריך טיולים המתמחה בתרבות הגלילית, מחבר הספר "סודות גליליים" בהוצאת "עם עובד"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הגליל: טיול בעקבות נשיא ושטר של מאה שקל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כיכר המעיין
    צילום: אמנון גופר
    שטר של מאה שקל. עץ החרוב סוכך על המערה
    מומלצים