תחילתו של חג החנוכה בהחלטה של מתתיהו החשמונאי להפר את החוק ולהרוג את שליח השלטון היווני שבא במטרה לשכנע את היהודים להקריב חזיר. כאשר תתכנס משפחתי סביב החנוכיה, הסביבונים והסופגניות – אני שואל את עצמי איזו מסורת אנחיל לילדיי בימים טרופים אלו, כששליחי השלטון (הישראלי, לא היווני) מגיעים לפתח ביתי עם צווי "הקפאה".
מה הלקח שילמדו בימים בהם מעלים על נס את ההתנגדות היהודית, לדרישה שכל מטרתה פגיעה בזכותו של העם היהודי לחיות כיהודי? מה אתם הייתם עושים? הייתם מצטרפים למתתיהו ובניו במלחמתם, או שהייתם קוראים כמו הרבה יהודים באותה תקופה, לכבד את השלטון וחוקיו?
רבים כמוני המתנגדים ל"הקפאה" מאמינים בדמוקרטיה. אך גם לדמוקרט הנלהב והמאמין ביותר יש קווים אדומים. אפילו יוסי שריד ויאיר צבן כתבו במאמרם "זה הקו האדום" (ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1990): "שלא יהיו בינינו אי הבנות ושלא ייאמר שלא הוזהרתם מראש: אנחנו את פקודת הטרנספר איננו ממלאים, וגם הילדים שלנו וחניכנו אינם ממלאים אותה... היום שבו תינתן פקודת הטרנספר, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה. לכל מי שהתעניין מהו הקו האדום שלנו – בזאת סימנו נקודה אחת בקו הזה, ומעתה אי אפשר לטעות".
כיהודי מאמין, כאזרח ישראלי נאמן וכאיש ימין אינני מסכים עם הגדרת הקו האדום שלהם, אבל אני שותף לקביעתם ולעמדתם כי לכל אזרח יש זכות וחובה לקביעת קו אדום אישי-ערכי.
בעיני, הגדרת הקו האדום היא בעצם הגדרת גבולות הבסיס הקיומי והערכי של האדם. מבחינתו של הפרט, פגיעה בגבולות אלה כמוה כפגיעה בעצם קיומו.
לממשלת ישראל יש סמכות ויכולת לחוקק חוקים ולאוכפם. אולם חלה עליה גם חובה להבין את ההשלכות על האזרח ואת גבולות הסמכות. יש חוקים שגם אם יתקבלו בצורה הכי חוקית בעולם, הם פשוט לא יכובדו ולא יקוימו, כיוון שהם חוצים את אותו קו אדום של הפרט. כשהחוק גורם לאזרח תחושה שהוא נאלץ לוותר על זכותו הבסיסית לקיומו כאדם, הוא ימנע מלקיימו.
האם ממשלת ישראל יכולה להעביר חוק המחייב כל חייל צה"ל לאכול חזיר כחלק מהכשרתו הצבאית? הרי למרות חוקיותו המשפטית של החוק, משמעותו המעשית תהיה פירוק הצבא ובהמשך פירוק המדינה. רוב האזרחים לא יכבדו ולא יקבלו חוק זה, מבחינתם אכילת חזיר היא פגיעה בעצם מהות קיומם כיהודים. הם יעדיפו להפר את החוק מאשר לוותר על זהותם הקיומית.
הרמב"ם קובע כי "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצווה קלה הרי זה פטור" (הלכות מלכים פרג הלכה ט, הלכות העוסקות בהנהגת עם). לפי ההלכה היהודית יש מצווה לשמוע ולציית לחוקי המדינה והשלטון שבה. יחד עם זאת, במקרה של סתירה בין ציווי התורה לחוקי מלכות בני האדם – דברי התורה קודמים. אין היתר לעבור על דברי התורה כדי לקיים את מצוות השלטון.
לאחרונה מתרבים סירובי הפקודה שלחיילים החשים כי המדינה דורשת מהם לוותר על הקו האדום שלהם. עם כניסת חוק ההקפאה לתוקפו, אנו עדים שוב לניצנים של מרי אזרחי. המציאות שהממשלה כופה על אזרחיה דורשת מהם לוותר על זכות קיום בסיסית ביותר – הן ברמה הרעיונית והערכית והן ברמה הפשוטה של בניית בית.
כאזרחים חשוב שנזכור כי גם בדמוקרטיה קיימים קווים אדומים. חשוב שיזכרו זאת גם שליחי הציבור שלנו – וישמרו גם על הקווים האדומים שלי.
חובתו של כל אזרח החש כי ערכיו הבסיסיים נפגעים להביע את מחאתו. לא באלימות פיזית ומילולית, לא בכוח ולא בהתלהמות. אלא בבהירות, בנחישות, מתוך אמונה כי רק בדרך זו ניתן להמשיך ולקיים את הדמוקרטיה במדינת ישראל, כמדינה המכבדת את רצון העם.
אהרון כריש, תושב טלמון ותלמיד המכון למנהיגות בשדרות - שער הנגב
