לצאת מהמינוס? בידקו את מצבכם ביחס לאחרים

במאמר הקודם דיברנו על עקרון ה- 75% . הגדרנו שעלינו להקצות 25% מההכנסות נטו במשק הבית לטובת חסכונות לטווח ארוך וקצר במטרה לא להיכנס לגרעונות ולחובות. רגע לפני שאנו פונים ליישום עקרון ה- 75% עלינו לבחון מה היא רמת ההוצאות החודשית שלנו כדי שנוכל להבטיח שהן אינן עולות על 75% מההכנסות נטו.

בחינת רמת ההוצאות תאפשר לנו להבין האם נדרש קיצוץ בהוצאות ובאיזה סעיף נכון לבצען. יש לזכור, חסכונות אלה מטרתם לממן את התוכניות שלנו לטווח ארוך ולטווח קצר מבלי להפתיע אותנו ולגרור אותנו למערבולת של התחייבויות וגרעונות.

כמה אתם מוציאים בהשוואה לאחרים?

נתוני סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יכולים לסייע בידינו לבדוק את הוצאות משק הבית שלנו באופן יחסי לממוצע הארצי או זה של החמישון (קבוצה הכוללת 20% ממשקי הבית, כלומר שני עשירונים) - אליו אנו שייכים. השוואה זו יכולה להיות השלב הראשון בבחינת ההוצאות שלנו וגיבוש התקציב החודשי במטרה לשלוט בהוצאות במקום החזון הנפוץ במקומותינו בו ההוצאות שולטות בנו.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה הממוצעת למשפחה בת 3.3 נפשות אשר בה 1.3 מפרנסים בממוצע, עמדה בשנת 2008 על 12,342 שקלים לחודש.

מקור: הלמ"ס

בין החמישונים קיימים הבדלים משמעותיים ברמת ההוצאות על הסעיפים השונים ובמשקל ההוצאות בסל החודשי כפי שניתן לראות בנתוני הטבלה הבאה:

  מקור: למ"ס

אנשים רבים נוטים לומר בקלות רבה מדי: "אין מה לעשות דירה עולה 3,000-4,000 שקל", "איך אפשר לגמור את החודש", "אני לא יכול להוציא פחות מ ... על מזון" ועוד. מניתוח הטבלה עולה בבירור כי יש רמות שונות של הוצאה על כל סעיף וסעיף. האמירות השגורות בפינו ביחס לעלות המוחלטת של הדברים שווה בדיקה במידה וההוצאות שלנו עולות על ההכנסות או אינן מאפשרות את ישום עיקרון החיסכון.

מקור: למ"ס

יישום עקרון ה- 75% על הנתונים המוצגים מעלה מראה, כפי שגם עלה מתגובות רבות לכתבתי הקודמת, כי בקרב החמישונים 3-5 יישום העקרון יהיה קל יותר מאשר בחמישונים 1-2, שם המשימה מאתגרת יותר. אולם, עלינו לזכור - ההתחייבויות שלנו לטווח הארוך והקצר, פוגשות אותנו בכל מקרה. הבר-מצווה, השיפוץ, הספה שהתבלתה, טיפול שיניים חיוני ועוד ממתינים לנו. עלינו לשאוף להיערך אליהן מבעוד מועד על מנת שלא להכנס לסחרור בבוא העת.

מיקמנו את עצמנו? עוברים לתכנון

עתה, כשנתוני ההכנסות וההוצאות ההשוואתיים מצויים בפניכם, מקמו עצמכם על ציר ההוצאות הללו תוך שאתם ממפים את ההוצאות החודשיות הממוצעות שלכם בקפידה. רצוי לעשות את הבדיקה על פני 3 חודשים. הדרך מכאן לקבלת ההחלטה לגבי מהו האחוז שעליכם להפריש לחיסכון, תהיה מושכלת ומבוססת על נתוני אמת ולא על תחושות בטן.

הקטגוריות הבסיסיות שעל פיהן יש למיין את ההוצאות הן:

• דיור – החזרי משכנתא, תשלום שכירות.

• תחבורה – נסיעות ציבוריות, עלות ביטוח ורישוי, דלק, טיפולים ברכב, חנייה.

• תקשורת – הוצאות טלפון, מכשירים ניידים, אינטרנט, טלויזיה בכבלים/לוויין.

• מזון – קניות מזון וחומרי ניקוי.

• חינוך, תרבות ובידור – חוגים לילדים, לימודים לבוגרים, עיתונים וספרים, הצגות, סרטים, מסעדות.

• אחזקת דירה ומשק בית – ארנונה, חשמל ומים, מטפלת, מנקה, תיקונים שוטפים.

• בריאות – רפואת שיניים, ביטוחים רפואיים, רופאים פרטיים ומעבדות, תרופות, טיפולים פסיכולוגיים.

• ריהוט וציוד לבית.

• הלבשה והנעלה.

• הלוואות וחיסכון – החזרי הלוואה חודשיים, אפיקי החיסכון אליהם אנו מפרישים מתוך ההכנסות נטו.

יש לבדוק את ההוצאות שהגדרנו כ"צפויות" אך נוטות להפוך לבלתי צפויות בהתנהלות השוטפת, גם אם לא ארעו בשלושת החודשים שאתם ממפים - חופשות, שיפוצים, שמחות, החלפת רכב, טיפולי שיניים גדולים וכדומה, יתכן מאוד שתגלו כי כבר כעת הם מהווים כ- 25% מההוצאות הממוצעות שלכם.

אם כך, ובהנחה שסך ההוצאות אינו עולה על ההכנסות, הרי שהמשימה היא בעיקרה משימת תיכנון. הערכות שוטפת לאותם הוצאות "צפויות" שמטרתה להחזיר את השליטה על הכסף לידיכם כדי להמנע מלהיגרר לחובות וגרעונות.

אם סך ההוצאות, כולל ההוצאות הללו, גדול מההכנסות, עליכם לבחון מה מהסעיפים הללו הוא מחוייב המציאות ובאיזה גובה ומהן ההוצאות שאנו מגדירים "התחייבויות" ואינן באמת בגדר כאלה - על מנת להגיע אל נקודת האיזון. חישבו על היעדים וסדרי העדיפויות שלכם, על המטרות אליהן אתם חותרים ובידקו האם מבנה ההוצאות משקף זאת. מתוך המטרות תוכלו להתחיל להגדיר מהם החריגות שהן בבחינת "זרימה" בלתי נשלטת. מהלך זה יקל עליכם לקבל את ההחלטות המאתגרות של קיצוץ בהן.

הכותב הוא מנכ"ל חברת My Control העוסקת בהדרכה וייעוץ כלכלי לפרט ולמשפחה