שתף קטע נבחר

סכסוכי חברת החשמל מגיעים לכיס הפרטי

ימים ספורים נותרו לחברה עד שיסתיימו כל הארכות להגשת דו"חות לרבעון השני. אם לא תעשה כן, עלולה רשות ני"ע להפסיק את המסחר באג"ח. אם תיחלץ המדינה ותלאים את חובותיה, 40 מיליארד שקל, יחס החוב־תוצר יגדל בכ-5%

"הפסקת המסחר באיגרות החוב של חברת החשמל תהיה פגיעה בפשוטי העם. מהלך מסוג זה עלול לגרום לפאניקה מיותרת בציבור, שבעקבותיה אנשים רבים ימשכו כספים", כך מעריך שלמה מעוז, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות אקסלנס.

  

דבריו של מעוז נאמרים על רקע אי־הגשת הדו"חות הכספיים של הרבעון השני על ידי חברת החשמל. אם לא תגיש חברת החשמל את הדו"חות עד 24 בדצמבר, עלולה רשות ניירות ערך להטיל על החברה כמה סנקציות לפי התקנות, אשר העיקריות שבהן הן הפסקת המסחר באיגרות החוב של החברה והטלת קנס כספי בשיעור של 0.3% מהונה העצמי, 31.5 מיליון שקל.

  

מעוז מסביר שאיגרות החוב הסחירות של חברת החשמל הן בגדר השקעה סולידית החביבה במיוחד על הגופים המוסדיים. מכאן שחלק לא קטן מאזרחי ישראל מושקע בהן באופן עקיף באמצעות קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות. לדבריו, הפסקת המסחר באג"ח עלולה ליצור טלטלה בשוק ההון. "מדובר בשתי תעודות חזקות. חברת החשמל נמצאת בתל בונד־20 ותל בונד־60. נפח הפעילות בהן מגיע ל־10%. חייבים להגיע לפשרה טרם הפסקת המסחר, כדי שגברת כהן מחדרה לא תיפגע עקב אי־יכולתה של חברת החשמל להגיע להסכם עם האקטואר שלה בדבר הגשת הדו"חות".

 

אירוע דרמטי למשקיעים

האג"ח של חברת החשמל מסדרה 22 נמצאת במקום הראשון ברשימת האג"ח הקונצרניות המועדפות על מנהלי קרנות הנאמנות, כך לפי נתוני קרנות מידע זהב שפורסמו לפני כשבוע. היקף האחזקות של הקרנות באג"ח זו הוא 523 מיליון שקל, ונכון לתחילת אוקטובר, 198 קרנות נאמנות מחזיקות בה. הקרנות בעלות היקף האחזקה הגדול ביותר הן מנורה מבטחים צמוד בינוני ללא מניות ‭40)‬ מיליון שקל) ודש בונד פרימיום ‭38)‬ מיליון שקל‭.(‬ 

 

גורמים אחרים בשוק ההון מתארים אף הם את היום שבו יופסק המסחר באג"ח של חברת החשמל כאירוע דרמטי מבחינת ציבור רחב של משקיעים. "שווי שוק האג"ח מאוד גבוה - יותר מ־8 מיליארד שקל - ומשקלה של חברת החשמל במדדי התל בונד הוא כ־9.5% מהמדד", מסביר ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל מקבוצת כלל פיננסים.

 

"בעצם, כשרוצים לקנות אג"ח ללא סיכון, קונים אג"ח מדינה, אבל גם באג"ח של חברת החשמל הסיכון רק מעט גבוה יותר עם תשואה טובה יותר. היא מאוד פופולרית, גם אצל גופים מוסדיים וגם אצל אנשים פרטים. אם יופסק המסחר בה, תהיה לכך משמעות גדולה. מדובר במניית העם. זה יהיה צונאמי", הסביר כגן. 

 

 

הדו"חות עוד יתעכבו 

גורמים במשק אומרים כי סאגת הגשת דו"חותיה הכספיים של חברת החשמל "עברה את גבול הטעם הטוב". הסיבה העיקרית לעיכוב היא הגילוי מיולי האחרון בדבר הפרשות היתר לקופת הפנסיה של עובדי החברה. הפרשה, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", התגלתה על ידי אקטואר החברה אלן דובין. התגלה שעובדי חברת החשמל המשיכו לצבור ותק במקום העבודה גם לאחר שיצאו לגמלאות, ואילו עובדים אחרים, שהיו קרובים לפרישה, זכו ל"מסלול קידום מואץ".

  

שילוב של שני אלה הביא לניפוח קרן הפנסיה של עובדי החברה בסכום שטרם נאמד סופית, אבל מוערך ב־6–9 מיליארד שקל. רשות ניירות ערך הנחתה את חברת החשמל להוציא את הכספים העודפים מקופת הפנסיה ולהחזירם להונה העצמי של החברה. הוראה זו הביאה לעיכוב בהגשת הדו"חות, ולעריכתם מחדש.  

 

פתח לתביעות מהמשקיעים ומהצרכנים

אף שמדובר בצעד חשבונאי גרידא, מהלך מסוג זה גורר אחריו כמה תסריטים אפשריים. הראשון הוא הגשת תביעות מצד בעלי איגרות חוב, בטענה שמצבה של חברת החשמל טוב מכפי שהוצג במקור, דבר שהיה עשוי להביא לתוצאות טובות יותר במסחר.  

 

התסריט השני הוא הגשת תביעות מצד צרכנים פרטיים בסכומים של מיליארדי שקלים. הסיבה: חברת החשמל מחשבת את הוצאותיה באופן יחסי למצבה הפיננסי. כעת, כאשר מתברר שהשתפר מצבה הפיננסי, אפשר לטעון שתעריף החשמל שהחברה גבתה גבוה מדי, דבר שמחייב אותה להחזיר את הכסף ללקוחות.

  

תביעה שלישית שעלולה להתגלגל לפתחה של חברת החשמל היא מצד גופים מוסדיים, בטענה שגיוס הכספים שנעשה בתקופה האחרונה, כ־1.75 מיליארד שקל מתחילת 2008, נעשה בהתבסס על הנחות חשבונאיות מוטעות, לרבות הריבית שנגבתה עליהם.  

 

שילוב של כל אלה הרתיע את ראשי דירקטוריון חברת החשמל, כמו גם את האקטואר דובין. כל אחד מהם דרש בנפרד שיפוי על פעולותיו. משבושש להגיע השיפוי לדובין, התעכבה הכנת הדו"חות הכספיים. חברת החשמל תבעה בבית המשפט המחוזי בחיפה את דובין ודרשה מבית המשפט לחייב את דובין לשתף פעולה עמה. בסוף השבוע האחרון פסק בית המשפט שדובין יזכה לקבל שיפוי בסכום מלא ושווה לזה שהיה לו קודם שיוענק לו על ידי חברת הביטוח הממשלתית (ענבל). כעת הנושא ממתין לפעולת משרד האוצר.

  

צעד זה הפעיל תגובת שרשרת שתוצאותיה הן חוסר יכולתה של חברת החשמל להגיש את הדו"חות הכספיים במועד המקורי, סוף אוקטובר 2009. רשות ניירות ערך נתנה "ארכה אחרונה בהחלט" לחברת החשמל, כך שעד 24 בדצמבר יוגשו דו"חות הרבעון השני של 2009 ועד 24 בינואר 2010 יוגשו דו"חות הרבעון השלישי. חברת החשמל כבר הודיעה לבורסה בתחילת דצמבר שהיא שוב נתקלה בבעיה בגיבוש הנתונים הדרושים להכנת הדו"חות, כך שלא מן הנמנע שב־24 בדצמבר שוב לא יוגשו הדו"חות.

  

עלייה של 5% ביחס חוב־תוצר 

גורם בכיר במשק האנרגיה, המקורב לחברת החשמל, מסביר שהחברה היא בעצם מונופול שאין לו תחליף בטווח הקצר, הזוכה גם ל"גב ממשלתי יצוק מבטון". לדברי הגורם, "ישראלים מעדיפים לרוץ להנפקות בחו"ל עם חברת החשמל, כי הם מבינים שמדינת ישראל נותנת גיבוי ללא גבולות ליצרן החשמל היחיד במדינה. במקביל, המדינה לא רושמת את הנפקות איגרות החוב אצלה במאזן". למעשה, מדובר במכבסה של איגרות חוב ברמת סיכון דומה לאיגרות חוב ממשלתיות, זאת בלי להכניס את ההתחייבויות למאזן הממשלתי.

  

ישראל כבר הצהירה שאחת ממטרותיה הכלכליות לשנה הבאה היא שיפור יחס החוב־תוצר של המדינה. חישוב השפעת החובות של חברת החשמל על היחס חוב־תוצר של מדינת ישראל מעלה ממצאים מעניינים: החוב הממשלתי נאמד ב־590 מיליארד שקל, והיקף התוצר הוא כ־770 מיליארד שקל. בחישוב יחס החוב־תוצר הנוכחי מתקבלת תוצאה של 76.6%.

 

עם זאת, החובות של חברת החשמל נאמדים ב־40 מיליארד שקל. אם חובות חברת החשמל הופכים לחובות מדינה, במקרה שחברת החשמל לא תהיה מסוגלת להחזיר את הכסף למשקיעים, יאוחד החוב הממשלתי עם חובות חברת החשמל ויסתכם ב־630 מיליארד שקל. חישוב יחס החוב־תוצר במקרה כזה עתיד לעמוד על 81.8%, מגמה הפוכה מזו שהמדינה מנסה להשיג.

  

יש מקום למונופול בבורסה? 

מכיוון שהפסקת המסחר באיגרות החוב של העם עלולה להיות כה דרמטית, נשאלת השאלה אם ראוי שחברה בסדר גודל שכזה תיסחר בבורסה. הדעות על כך חלוקות. גורם בכיר במערכת הפיננסית מסביר שחברת החשמל חייבת להיסחר בבורסה דווקא מפני שהיא מונופול. "עם כל הסיפורים על הוועד של החברה, ועם כל המהלכים שהיא מבצעת שיש להם השפעה ישירה על כלל האזרחים, הכל שם חייב להיות שקוף. אין דרך אחרת אלא לכבס את כל הכביסה בחוץ, גם אם היא לפעמים מעט מלוכלכת", מסביר הבכיר.  

 

גורם אחר בשוק ההון דווקא היה רוצה לראות את חברת החשמל מחוץ למסחר, כיוון שלטענתו אין היא מתאימה במבנה הפעילות שלה לשוק ההון: 1% ממניות החברה מוחזקים בידי הציבור, דבר שמחייב כינוס מליאה בטרם כל החלטה. בעבור זה, הסביר הבכיר ל"כלכליסט", לא בטוח ששווה להחזיק את חברת החשמל בכוח שם.

  

כגן מכלל פיננסים: "יש יותר מדי גורמים שצריכים להחליט על הסוגיה, וכל אחד מושך לכיוונו. עד היום הבינו בשוק שכל הסאגה סביב הפרסום בדבר הפסקת המסחר היא בעיקר איומים, כי אם זה יקרה, יאבד הציבור המון כסף. מצד שני, יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, חייב לוודא, ובצדק, שדו"חות החברה יפורסמו במועדם". 

 

יכולה לגלגל את החוב על הצרכן

עוד אפקט שעלול להתגלגל לפתחה של החברה הוא חוסר היכולת לגייס כסף בחו"ל. מינואר 2008 עד היום גייסה החברה כ־1.75 מיליארד שקל, לעתים בריבית שהוגדרה על ידי שחקנים בשוק "שערורייתית". לדברי מעוז, הפסקת המסחר בחברה עלולה לפגוע בתדמיתה. לדוגמה, הגיוס האחרון בראשית 2009 בוצע בריבית של כ־9.75%. "זו ריבית שמאפיינת מונופול, שבטוח ביכולתו לגלגל את החוב על הצרכן. מצדי שלא יגייסו בחו"ל בכלל", מסביר מעוז.

  

סיכום כל הסכנות שאורבות לחברת החשמל מהפסקת המסחר באיגרות החוב מפנה את עיני כולם ל"אח הגדול" שיושב במשרד האוצר בירושלים. עד היום לא נשמע קולו של שר האוצר, יובל שטייניץ, בנושא. אף שאנשי רשות החברות הממשלתיות השתתפו בדיונים על הדו"חות הכספיים, כמו גם במגעים להשגת שיפוי לאקטואר, טרם נשמע קול ברור שירגיע את השחקנים בשוק. "המהלך חייב להגיע ממשרד האוצר ומרשות החברות הממשלתיות. הם צריכים לבוא ולעשות סדר, כיוון שהם בעל הבית של החברה", מסביר כגן. 

 

אחת הפעולות שעלו לדיון היא העברת האג"ח מחברת החשמל לידי המדינה, אולם במקום לכלול אותן בחוב הלאומי, הן יירשמו כערבויות של המדינה. כך לא יגדל יחס החוב־תוצר של המדינה. כך או כך, אג"ח חברת החשמל לא ייסחרו בבורסה, וראשיה לא יצטרכו לרוץ, בצדק או שלא בצדק, לבתי משפט כדי להשיג צו שיחייב את האקטוארים השונים לשתף פעולה.  

 

ממשרד האוצר נמסר: "שר האוצר מתעדכן ומקיים דיונים תכופים בעניין המאמצים להגשת הדו"חות הכספיים של חברת החשמל במועדם, בשיתוף שר התשתיות, אנשי משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ומשרד ראש הממשלה. השר בוחן לעומקן, עם הגורמים הרלבנטיים, את כל האפשרויות העומדות על הפרק". 

 

 

מבקר המדינה בודק את גיוסי ההון 

באמצע נובמבר נחשף ב"כלכליסט" דבר כוונתו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לבחון את גיוסי ההון שנעשו בשנתיים האחרונות בסכום מצטבר של כ־1.75 מיליארד דולר. 

 

גיוס ההון בוצע באמצעות הנפקה של איגרות חוב בקרב משקיעים מוסדיים כבר לפני כשנתיים. הגיוס הראשון בוצע בינואר 2008, ובו השיגה חברת החשמל כ־250 מיליון דולר באמצעות איגרות חוב שהופצו על ידי בנקי ההשקעות גולדמן סאקס ודקסיה קרדיט לוקל מקבוצת הבנקאות הצרפתית דקסיה.  

 

גיוס ההון השני נעשה כתשעה חודשים לאחר מכן בהיקף של כמיליארד דולר. החברה הנפיקה איגרות חוב, והפקידה את הכסף בחשבון מיוחד שממנו ניתן למשוך רק לצורך פיתוח מתקני החברה. תמחור ההנפקה, שכבר אז עורר תרעומת בקרב גורמים בשוק ההון, נעשה לפי ריבית גבוהה יחסית של 7.5% ולתקופת החזר של עשר שנים. הבנקים להשקעות סיטיגרופ וליהמן ברדרס נבחרו ללוות את ההנפקה, ולמשקיעים הוסבר שגיוס ההון ישמש את חברת החשמל למימון תוכנית החירום לפיתוח מתקני ייצור החשמל.  

 

הגיוס השלישי נערך בראשית 2009, ובמסגרתו גויסו כחצי מיליארד דולר באג"ח ל־11 שנה בריבית חסרת תקדים של כ־9.75%. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יוסי וייס
מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר
צילום: יוסי וייס
מומלצים