פחות זיהום? הפסיקו לסלול כבישים חדשים

מתוך למעלה מ-70 מיליון טון CO2 שנפלטים אצלנו לאוויר בשנה. התחבורה נחשבת לגורם השני בפליטות גזי חממה - כ-20% מסך הפליטות. ובזיהום הזה, כך יודעים כל העוסקים בדבר, אפשר לטפל ביעילות בעזרת חלופות. כך למשל במקרה של מערכות הסעת המונים יעילות, אשר יהפכו את הרכבת והאוטובוס לאלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי, וכך גם במקרה של שימוש בתשתית כבישים קיימת, במקום חדשה.

לא במקרה הבינו בעולם הגדול כי סלילת כבישים חדשים לא רק פוגעת בשטחים פתוחים וירוקים, אלא גם מגבירה את השימוש ברכב פרטי, ומגדילה את הנסועה (הקילומטרז'). עוד הבינו בעולם כי פתרון לתנועה ממקום למקום טמון בפיתוח מערכות להסעת המונים, ושדרוג כבישים קיימים. אלו יחדיו, כך ברור ומובן, מסוגלים להביא לצמצום פליטות גזי חממה. בישראל? לא מבינים. חמור מכך: מבינים, אבל כנראה בשל ראייה קצרת טווח - מעדיפים להתעלם.

לישראל אין מנהיג ואין מדיניות ממשלתית מכוונת. ואת המחיר הכבד משלמים הציבור וסביבתו. בעולם בונים על תחבורה ציבורית? אצלנו גם, אבל במקביל סוללים כבישים חדשים. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין כי מדובר בשתי דרכים מנוגדות זו לזו. והגיע הזמן שגם המנהיגים שלנו יבינו זאת.

כבישים חדשים כמו חלקו המזרחי של כביש 461 בין מחלף הטייסים למחלף כח, כביש 551 ממחלף איל על כביש 6 ועד כביש החוף באזור יקום, השלוחה הצפונית

לישראל דרוש מנהיג אמיץ, כזה שיעשה היסטוריה ולא יפעל בהיסטריה. מנהיג עם חזון, שיבין שעליו לראות את העתיד מעבר לשנות כהונתו. מנהיג שיקבע מדיניות, שינחה ויכוון. שיראה שישראל היא חלק מהעולם הרחב וחייבת לפעול בשיתוף פעולה מלא עם העולם כולו. מנהיג שייקח את תחום התחבורה לידיים ויקבע, באומץ, כי ישראל עולה לדרך חדשה: פיתוח מאסיבי וקידום מערכות להסעת המונים ומניעת סלילת כבישים חדשים. רק כך נוכל לשמור על בריאות הציבור ועל שימור הסביבה, ולהמשיך להתקדם הלאה, עם שאר מדינות העולם.

אריק טפיירו הוא רכז תחבורה בחברה להגנת הטבע