בנאום שביקש להציג חזון סביבתי אזורי, בפני מאות מנהיגים מרחבי העולם בוועידת האקלים בקופנהגן, קרא היום (ה') נשיא המדינה שמעון פרס למדינות המזרח התיכון "להפריד את הסביבה מהפוליטיקה".
פרס קרא להקים כוח משימה אזורי של מדענים, שיכלול לצד ישראל גם מדינות שאין לה עימן יחסים דיפלומטיים. "השלום דורש שנתחום את עצמנו בגבולות, אך האקלים קורא לפעול ללא קשר לגבולות", אמר פרס.
"המזרח התיכון מצריך כוח משימה רב צדדי, של מדענים ומומחים אשר יבנו שיתוף פעולה סביבתי, חופשי ממחלוקות פוליטיות. אני קורא לשכנינו לשלב ידיים במאמץ להציל את אזורינו. מולקולות הפחמן אינן נושאות דרכון של אף מדינה; נחלים חוצים מקומות ללא אשרות וגם הזיהום נודד עימם".
פרס התייחס בנאומו גם לדיווחים מהשעות האחרונות על אווירה פסימית בקרב המשלחות, והחשש שלא יושב הסכם שאפתני:"קופנהגן
היא תקווה שחייבת להתממש" (והמטרה היא) "להתגרש מהלכי הרוח הישנים של תעשיות מזהמות ואינטרסים לאומיים".
בהצהרה ישראלית ראשונה מסוגה, אמר פרס כי גם מדינת ישראל תאבק בהתחממות הגלובלית, והתחייב שתקצץ 20 אחוז מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה שלה עד 2020.
| כחול-לבן ירוק: |
|
| העולם התחמם והתעורר; עכשיו תורנו / ניצן הורוביץ, קופנהגן |
|
מה בדיוק ייצא לנו מכל המהומה בקופנהגן? ומדוע המהפיכה הירוקה שמטלטלת את העולם חיונית כל כך לאינטרס הישראלי? רשמים מוועידת האקלים הגדולה בלי אפילו מילה אחת על דובי הקוטב |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet,
לא מדובר בהפחתת פליטות אלא רק בריסון של הגידול הצפוי, ובפועל ישראל תפלוט ב-2020 יותר גזי חממה מכפי שהיא פולטת היום. כיום פולטת ישראל כ-72 מיליון טון בשנה ועל פי התוכנית שהציג פרס, היא תפלוט ב-2020 88 מיליון טון, במקום 109 מיליון טון אם לא הייתה נוקטת בשום צעד בנושא זה.
אך את מרבית נאומו הקדיש פרס לבעיותיו הסביבתיות של המזרח התיכון, ולתרומה של ישראל בתחום הטכנולוגיה הידידותית לסביבה, וקשר בין השניים.
"אוכלוסיית המזרח התיכון הולכת וגדלה, אך נאלצת להסתפק במשאבים שהולכים ומצטמצמים. ב-30 השנים האחרונות האוכלוסיה באזורנו כבר השלישה את מספרה, מ-150 מיליון למעלה מ-400 מיליון. משאב המים אוזל, האנרגיה מזהמת", אמר הנשיא.
"במשך למעלה מ-60 שנות עצמאותה, ישראל נאלצה לאתגר את התכתיבים הטבעיים. לא הרשינו למחסור במים, קרקע או אנרגיה לקבוע את עתידנו ובמקום, ביססנו את המחר על מדע וטכנולוגיה", אמר.
פרס הציע בנאום לנצל את הידע שנצבר בישראל כדי להפוך אותה למרכז אזורי של מחקר ופיתוח בתחום הסביבה. הוא דיבר על הפיתוחים הישראליים בתחומי המים, החקלאות והאנרגיה הסולארית, ואמר כי העובדה שמדינות רבות עושות שימוש בפיתוחים אלה הצליחה כבר לחסוך כ-30 מיליון טון של גזי חממה בעולם.
הנשיא הזכיר גם את מיזם המכונית החשמלית של חברת "בטר פלייס" הישראלית ואמר: "ישראל פיתחה טכנולוגיות לייצור מכונית חשמלית, שעשויות לחסוך עד 50 אחוז מצריכת הנפט. אני מעודד מכך שדנמרק, אוסטרליה והוואי כבר אימצו את הטכנולוגיה והן מתקדמות בכיוון הזה".
את נאומו חתם הנשיא פרס במסר של אחריות היסטורית: "חייתי את התהפוכות של המאה ה-20 והייתי עד לטרגדיות ולנפלאות של המאה הזו. כעת, אני נהנה משני נינים נהדרים והם מה שמדריך אותי לעתיד. כסבא רבה שלהם, וכמשרתם של כל הילדים שגורלם תלוי בגורלה של הקהילה הגלובלית, אני מחויב, כמו מנהיגים אחרים, להפוך את העולם הזה לנקי יותר, בריא יותר מלא ומלא תקווה ומשמעות. ושאלוהים יהיה בעזרנו".
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בירך על הצהרתו של הנשיא כי ישראל תפעל לצמצם את הגידול בפליטת גזי חממה עד שנת 2020.
"הצבת יעדים מספריים לישראל במאבק בשינויי האקלים מהווה הישג אדיר לקידום הנושא הסביבתי בישראל ומציבה אותנו בפתחו של עידן חדש", אמר ארדן. "עד היום, המאבק להפחתת הפליטות היה נחלתו של המשרד להגנת הסביבה בלבד. היום, לאור התחייבות נשיא המדינה, מאבק זה הופך להיות משימה לאומית עבור ממשלת ישראל".
