מדינה במשבר: יוון חוששת להיות איסלנד

ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו, נשא השבוע נאום מהסוג שמאפיין עיתות מלחמה. אך לא היה זה ניסיון לאחד את העם אל מול אויב מבחוץ או לזכות בתמיכתו במלחמה מעבר לגבול. לנוכח המשבר הכלכלי החריף בארצו, דרש פפנדראו מהיוונים להישאר מאוחדים, ולאפשר לו לקדם רפורמות כלכליות וקיצוצים מרחיקי לכת שמטרתם אחת - לשים סוף לשחיתות ולהשתמטות ממס שהובילה את יוון אל סף תהום.

"יש זמנים בתולדותיה של אומה שמגדירים אותה לדורות הבאים, אנחנו נמצאים עכשיו בזמן כזה", אמר ראש הממשלה בנאומו ולאחר מכן הציג שורה של גזירות כלכליות: הוא קרא לצמצום ההעסקה בסקטור הציבורי, הציע קיצוץ של 10% בביטוח הלאומי והפחתה משמעותית של ההוצאות הצבאיות. הצעה אחרת, שגררה סערה במגזר העסקי, נוגעת להטלת מס בגובה 90% על בונוסים שמקבלים בנקאים במגזר הפרטי. גם הבונוסים בבנקים הממשלתיים ייחתכו.

פפנדראו, שנבחר בחודש אוקטובר, בעקבות הבטחותיו להבריא את המשק ולשים קץ לשחיתות, לא הציע פיתרון קסמים, אלא ניסה לזכות מחדש באמון הציבור באמצעות הפגנת מנהיגות שקולה ומחושבת. השווקים, כמו גם איגודי העובדים, לא התרשמו והגיבו בהתאם - ירידות בבורסה והפגנות מחאה ברחבות. אך למרות שכולם מבינים שגרעון תקציבי של כמעט 13% וחוב לאומי הנאמד במאות מיליארדי דולרים, לא ייעלמו בהינף יד או בעזרת נאומים מבטיחים, זה לא מבטיח לפפנדראו שקט פוליטי להצלת הספינה הטובעת.

השקיעה הכלכלית של יוון רשמה בתחילת החודש שיא חדש, כשהסוכנויות המובילות לדירוגי אשראי הורידו את דירוגה של יוון מ-A מינוס ל-BBB פלוס, שנמצא מתחת לדירוג המינימלי הנדרש להשקעה - צעד שיפחית עוד יותר את ההשקעות בה. בשווקים חוששים כי יוון תהיה המדינה הראשונה בגוש האירו שתגיע לחדלות פרעון אגרות החוב שלה, בעקבות המשבר הגלובאלי.

האיחוד האירופי כבר הבהיר שלא ייחלץ לעזרתה של יוון ואף איים להוציאה מחוץ לגוש האירו, אם לא תפחית את הגרעון באופן ניכר בתוך שנה. למרות זאת, באתונה מנסים להרגיע ומבהירים שאין בכוונתם להפוך לאיסלנד או לדובאי, והם לא מעוניינים בסיוע ממדינות אחרות או מקרן המטבע הבינלאומית.

"יצבו את האבטלה והחינוך", הפגנת איגוד עובדים השבוע באתונה (צילום: AP)

איגודי העובדים החזקים ביוון חוששים מאוד מפיטורים ופגיעה בזכויותיהם. תוסיפו לכך, תרבות מחאה מפותחת ואת העובדה שאחד מכל ארבעה יוונים עובד במגזר הציבורי, ותקבלו מדינה הנמצאת בשבועות האחרונים תחת איום הולך ומחריף להשבתה כוללת לקראת חג המולד. שלשום יצאו אלפי מורים, עובדי בתי חולים, עיתונאים ועובדי נמלים לרחובות ואיחדו כוחות בהפגנות גדולות באתונה, סלוניקי ו-60 ערים נוספות ברחבי המדינה, כחלק משביתה שנמשכה יממה.

העובדים דואגים לעתיד

"העשירים צריכים לשלם על המשבר הזה", נכתב בשלטים שנשאו המפגינים, המסרבים להיות קורבנות של מערכת מושחתת ולא יציבה על לא עוול בכפם. החשש העיקרי שלהם הוא שחובותיה של יוון יביאו לקיצוץ או להקפאת משכורותיהם ביחד עם משבר פנסיה עתידי. אלה שבנו את יוון והניעו את צמיחתה המהירה בסוף המאה הקודמת עד לכבוד הרב שבה זכתה - אירוח האולימפיאדה ב-2004 - דורשים כעת מהממשלה להבטיח את עתידם.

למבריני, עובדת במשרד הבריאות היווני, סיפרה לעיתון "ניו יורק טיימס" כי האפשרות שמשכורתה - 1,300 דולרים בחודש - תוקפא, מדאיגה מאוד לנוכח העלייה המתמדת במחירים.

 למבריני סיפרה כי היא ובעלה, שגם הוא עובד המגזר הציבורי, רוצים להביא ילדים ולהקים משפחה, אך מצבם הפיננסי יקשה עליהם לכלכל אותם. "מעולם לא הצטרפתי להפגנה של האיגוד, אבל אם הממשלה תחליט להוציא אל הפועל את הקיצוצים האלה, אני אהיה שם – וכך גם חצי מהמדינה".

בינתיים נראה כי הרגישות ביוון בכל הנוגע לפרשות שחיתות כבר עלתה מדרגה. סגן שר הפנים, דינוס רוביליאס, התפטר השבוע מתפקידו בעקבות חשדות כי סידר למקורביו תפקידים מועדפים בשירותי הביטחון. במכתב ההתפטרות שלו ציין רובילאס כי הוא "עוזב את תפקידו כדי לא ליצור בעיות עבור הממשלה בתקופה קריטית כל-כך". פפנדראו קיבל את ההתפטרות ומינה ועדה שתקבע כללי התנהגות ברורים בנושאים אלו.