שתף קטע נבחר

לא לפיצוי כספי על אי קיום חובות הנישואים

במצב של סכסוך, לפעמים כל צד מציף את משנהו בתביעות משפטיות, שמטרתן התשה. הבעל דרש 250,000 שקל פיצוי על בגידה, האשה דרשה 150,000 שקל על הוצאת דיבה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את שתי התביעות כאחת

האיש שנכנס למשרדי נראה כבוי. שאלתי אותו אם הוא רוצה כוס קפה, והוא אמר שטישו יעזור לו יותר. אני רגיל לבקשה הזאת, אבל עד כה - רק מנשים.

 

מה גרם לו לבכות? קרה שהוא עמד להתחתן. רכש עם זוגתו דירה והם שילמו מקדמה גבוהה, אבל אז הגיע בדואר מכתב מהקבלן, המאשר שרכישת הדירה בוטלה והקונים - הוא ובת זוגו - קיבלו בחזרה את כספם.

 

לאחר בירור מהיר הוא הבין שאשתו לעתיד הודיעה לקבלן חד-צדדית שהם חוזרים בהם מהרכישה. היא חתמה במקומו ובלא ידיעתו על המכתב לקבלן ולקחה לעצמה את המקדמה.

 

והוא גם הבין, כמובן, שהיא כבר לא רוצה להתחתן איתו.

 

"היא עורכת דין", אמר לי האיש, "והיא זייפה את החתימה שלי! אני אגיש נגדה תלונה ללשכת עורכי הדין!"

 

שאלתי אותו אם הוא בוכה בגלל הנישואים שבוטלו, או בגלל הכסף שלו שהיא אולי תסרב להחזיר.

 

"אני בוכה בגלל חורבן הבית", השיב, "הבית שרציתי לבנות עם האשה הזאת, שבה אני עדיין מעוניין. אבל נכון", הוא הוסיף, "גם הכסף חשוב לי..."

 

"לפי הסדר הזה אתה מצטער?" ביררתי.

 

אחרי מחשבה קצרה הודה, שהוא עצמו לא יודע מה חשוב לו יותר באותו רגע.

 

ושוב הבנתי, שנישואים זה ענין של אהבה, אבל לא פעם זו אהבה לכסף.


 

שימוש בכלים של דיני נזיקין לקידום סכסוכי משפחה

ואם נישואים הם לעתים ענין של כסף, גירושים תמיד כרוכים בכסף. פסק הדין המוזכר בכותרת המשנה, שנחזור אליו עוד מעט, עוסק בתפנית מעניינת וברוכה שהחלה לפני שנים אחדות בפסיקת בתי-המשפט למשפחה, שבסיוע כספי פותרת מצבים קשים: שימוש בכלים של דיני הנזיקין כדי לקדם סכסוכי משפחה "תקועים" או כדי להגיע לתוצאה צודקת במקרים שבהם לדיני המשפחה אין מענה.

 

המקרים הבולטים במגמה זו הם פסקי הדין שהטילו חיוב כספי כבד על בעלים שסירבו לתת גט לנשותיהם. הבעיה ידועה וכואבת: מסורבות גט, הניצבות חסרות אונים למרות החלטות של בתי-דין רבניים המורים לבעלים לגרש אותן. אם הבעל יתעלם מהוראת בית הדין ויסרב לשחרר את אשתו מנישואים אומללים - אין לסרבנותו מענה בדין הדתי, למעט מקרים חריגים ביותר. אי אפשר לכפות עליו לתת את הגט הנכסף. מצב זה מלבה את יצר הנקמה או הסחטנות של גברים חסרי לב.

 

באיחור רב הגיעו שופטים אחדים בבתי המשפט למסקנה שיש מה לעשות: הם ראו בהתנהגות כזו של הבעל הפרה של דיני הנזיקין. לאשה מסורבת הגט נגרם נזק (בין השאר: מניעת אפשרות ללדת, פגיעה בזכותה לשמחת חיים ולחיי אישות, ועוד). את הנזק גרם הבעל, ולכן עליו לפצות את אשתו. השופטים התחילו לחייב בעלים סרבני גט לשלם פיצויים במקרים מעין אלה - וצעד זה זירז את מתן הגט.

 

פסק הדין שבכותרת מאמר זה מגולל סיפור של בני זוג המצויים בסכסוך משפטי ממושך. כל צד מציף את משנהו בתביעות משפטיות, שמטרתן - התשה. הבעל, בין שלל ההליכים שנקט, הגיש לבית המשפט תביעה כספית נגד אשתו. העילה? בעילה. לטענתו, היא לא היתה נאמנה לו. הוא טען שנגרמה לו עוגמת נפש, ובשל עוגמה זו הוא רוצה ממנה פיצוי בסך 250,000 שקל.

 

האשה, ומיותר להוסיף כמובן, הגישה נגד בעלה תביעה כספית נגדית. העילה? לשון הרע. לטענתה, הוא הוציא את דיבתה רעה בכך שהאשים אותה בבגידה. היא טענה שנגרמה לה עוגמת נפש, ובשל עוגמה זו היא רוצה ממנו פיצוי בסך 150,000 שקל.

 

התביעות נידונו באחרונה בבית-המשפט למשפחה בקריות, ובפסק דין מעניין (בתיק 1847104) דחה השופט ניצן סילמן את שתיהן כאחת.  

 

"הנתבעת זכאית לעשות כרצונה בגופה"

השופט סילמן כתב כי בית המשפט צריך למשוך את ידיו מקביעות שמשמעותן הסדרת חיי הנישואים - כיצד 'ראוי' שבעל או אשה יתנהגו - וזאת כל עוד אין מדובר בעבירות מוכרות בעולם המשפט. להחיל את דיני הנזיקין על טענות שונות שבני זוג מטיחים איש בחברו (לשעבר) זהו צעד מרחיק לכת, שלא ראוי כי בית המשפט יאפשר אותו בקלות.

 

התרופה להתנהגות לא נאותה של אחד הצדדים במהלך הנישואים מצויה, לדעת השופט, במישור הדתי. הדין העברי, השולט על דיני הגירושים וגם על דיני המזונות (גם כשהם נידונים בבית-המשפט האזרחי), נותן מענה למקרים של חוסר נאמנות. למשל, אשה תחוייב להתגרש ועשויה לאבד את זכותה למזונות אם נתנה עינה באחר.

 

"בעבר, אשה אשר זינתה תחת בעלה, נידונה לסקילה", כתב השופט סילמן. "בלי לקבוע אם אכן היתה התנהלות האשה במקרה שבפני כפי שטען הבעל, הרי קבלת תביעתו משולה לסקילה. חוק יסוד כבוד האדם מאפשר לנתבעת לעשות כרצונה בגופה, בקניינה ובהתנהלותה (הן כלפי בעלה והן כלפי אחר), מתוך מודעות לתוצאות מעשיה".

 

עוד הוסיף השופט: "מטבע הדברים, אשה המצמיחה קרניים לבעלה יודעת כי מעשיה עלולים להביא לשלילת זכויותיה כאשה (בפן המזונות והכתובה), ואף לחיובה להתגרש". מסנקציות אלה, המשיך השופט, ועד לחיוב האשה לשלם כסף לבעל משום שלא היתה נאמנה לו - המרחק רב.

 

עמדה אחרת, סובר השופט סילמן, עלולה ליצור מדרון חלקלק, והוא הביא דוגמה: "האם יעלה על הדעת כי אשה לא תוכל לסרב לקיים חיי אישות עם בעלה, שאחרת תחויב בנזיקין?"

 

"חיי נישואים אינם מאסר עולם"

אם בתי המשפט יאפשרו ביד נדיבה הרחבת האפשרות להגיש תביעות נזיקין בתוך המשפחה, לא יהיה גבול לדמיון היצירתי של בני זוג נצים וכמובן של פרקליטיהם, כתב השופט סילמן והביא דוגמה נוספת: "בעלים מחוייבים בכיבוד נשותיהם. האם היעלה על הדעת ליתן פתח בחינה אם אכן עמד הבעל בסטנדרט הכבוד הנדרש, שאחרת יחוב בנזיקין?"

 

תמצית תפישתו של השופט על חיי משפחה, כפי שבאה לביטוי בפסק הדין, היא זו: "חיי הנישואים הם מסגרת של שותפות, אהבה, שיתוף פעולה, ואינם מהווים 'מאסר עולם' כזה או אחר. התועלת הצומחת היא עצם השותפות ושיתוף הגורל. הנזק מאי קיום חובות הנישואים הוא אובדן השותפות - ולא פיצוי כספי".

 

והמסקנה? אם בעל חושב שאשתו אינה ממלאת את חובותיה כרעיה, כאם, כעקרת בית, או שניהלה קשר עם אחר - תרופתו היא לתבוע גירושים.

 


 

מאמרים, סיפורים וטורים אישיים בנושא התמודדות עם בגידה

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כסף זה לא תמיד הפתרון
צילום: jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים