הלימודים בעראבה: צפיפות בכיתות מתפוררות
מערכת החינוך ביישוב שבגליל מתקשה לתפקד לנוכח הצפיפות והיעדר התקציבים. התקרות אכולות רטיבות, וכיתות הלימוד מפוזרות בין קרוואנים למבנים שכורים. בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי לא מופתעים. "זו המציאות במגזר כולו"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודה באחרונה בגילוי לב, כי "אנחנו בצרות" עם מערכת החינוך. עבור 6,500 תלמידים בעראבה שבגליל הצרות הללו נמשכות כבר יותר מדי זמן. מדי יום הם לומדים בתנאים קשים של דוחק, מחסור חמור בכיתות ומבנים מאולתרים. בחצר הקטנה מצטופפים יותר מ-1,000 תלמידים.
אפילו חברי ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, שמכירים את הנתונים הקשים "על הנייר", נדהמו לראות כיצד נראים הדברים בשטח. "הצלחתי להפתיע אפילו את עצמי. כואב לראות שכך לומדים ילדים בשנת 2010", אמר עאטף מועדי, העומד בראש הוועדה.
הנתונים, המתפרסמים מדי תקופה, מלמדים על מצוקה קשה ועל אפליה בין מערכת החינוך הערבית לזו היהודית. אלא שבעראבה מגלים את הפנים שמאחורי הנתונים היבשים. במועצה, שבה מתחנכים אלפי תלמידים, פועלים 11 בתי ספר - שישה מתוכם יסודיים.
באחד מהם, "א-זהראא", מתחנכים 800 תלמידים המתגוררים בשכונה הסמוכה. מצוקת המקום הביאה את הרשות המקומית, השרויה בקשיים בעצמה, למצוא פתרונות למצב בהתאם ליכולתה הדלה. על כן, פועל בית הספר בארבעה מבנים, מתוכם אחד מרכזי ושני קרוואנים, הממוקמים במרחק עשרות מטרים משם ומוקפים גדר גבוהה. נוסף עליהם, הושכר מבנה סמוך נוסף לטובת הפעלת ארבע כיתות לימוד, המשמשות את תלמידי כיתות א' ו-ב'.
הקרוואנים בעראבה. לימודים בתנאי צפיפות (צילום: זום אאוט הפקות)
על-פי הנתונים הארציים, עומד מספר התלמידים לכיתה במגזר הערבי על 35 לפחות.
בקרוואנים הצמודים למבנה המרכזי הופך המצב אף לחמור עוד יותר. כדי להגיע לשירותים, נאלצים התלמידים, בגילי שש ושבע, ללכת עשרות מטרים, לעיתים גם בגשם ובקור, דרך שביל המחבר בין המבנים הארעיים לבין בית הספר עצמו. "אני מתבייש להסתכל להורים של הילדים האלה בעיניים. למרות שהם מודעים למצוקות שאיתן אנו מתמודדים, זה עדיין קשה", אמר מנהל מחלקת החינוך בעראבה, ג'בר נאסר.
בשני בתי ספר יסודיים, הממוקמים לא הרחק משם, "ראס אל-עין" ו"חוסיין יאסין", מתחנכים 1,200 תלמידים במבנים שחלקם נבנו עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בסביבה צפופה ובתנאים קשים. תקרת המבנה אכולת רטיבות, וחלק מהכיתות פועלות במבנים מאולתרים בחצרות המוסד, שאינו עומד בעומס התלמידים. לימודי הספורט בבתי הספר יכולים להתקיים כמעט רק בקיץ, במגרש הממוקם בין שני בתי הספר ומשמש את כל 1,200 התלמידים, לאחר שאולם הספורט "חולק" בקירות גבס לטובת הפעלת חמש כיתות לימוד בשטחו.
ביה"ס בעראבה. צפיפות גבוהה ביחס למגזר היהודי (צילום: זום אאוט הפקות)
"אני מכיר את המציאות הקשה אך הסיור הצליח להפתיע אותי", אמר מועדי בעצב. "בכל אחד מבתי הספר חיפשתי ספרייה נאותה, מעבדה ואולם ספורט, אך אלו, ככל הנראה, דברים שמוגזם לבקש עבור מערכת החינוך הערבית".
החינוך הערבי: הישגים נמוכים וצפיפות גבוהה
ועדת המעקב פרסמה בתחילת השנה דו"ח מפורט שהועבר למשרד החינוך. בעוד שבמגזר היהודי נרשמים 60 אחוזי זכאות לתעודת בגרות, עומד הנתון המקביל במגזר הערבי על 32 אחוזים בלבד. הפערים נמשכים גם לאחר סיום הלימודים בבית הספר, כאשר אחוז העומדים בתנאי הסף לכניסה לאוניברסיטאות עומד על בין 60-70 אחוזים, לעומת שיעור של בין 85-90 אחוזים אצל היהודים.
ממוצע התלמידים לכיתה אצל הערבים עומד על 35 בני אדם, לעומת 29 בבתי הספר ביישובים יהודיים. מערכת החינוך הערבית זקוקה בדחיפות לבנייתן של 9,236 כיתות לימוד עד לשנת 2012, לתוספת של 80 אלף שעות לימוד, ול-4,000 תקנים להעסקת אנשי הוראה.
ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי אומר כי "הפערים הגדולים לא קיימים רק בעראבה. הם באים לידי ביטוי גם בהישגים בבחינות המיצ"ב, ממשיכים לציוני בחינות הבגרות ומסתיימים בהבדלים המגזריים הגדולים בבחינות הפסיכומטריות". הוא הזהיר ש"אם המדינה לא תתעורר ולא תתקן את הדרוש, יקחו 52 שנים לסגור את הפערים, מבלי לקחת בחשבון את הגידול הטבעי. בתקופה שבה מדברים על האלימות החמורה בחברה שלנו, איך אני יכול לפעול להפחית אותה בתנאים כל כך קשים?"
לפנייה לכתב/ת 
