שתף קטע נבחר

באוצר לא רוצים שתדע מה עושים בכסף שלך

פקידי האוצר דואגים לחשוף כמה שפחות בכל הנוגע לתקציבים - יותר קל לעבוד בלי כאב ראש של דמוקרטיה, שקיפות וזכות הציבור לדעת. הם עוקפים את הציבור, נבחריו,ואת הממונים עליהם. מי כן משפיע? קבוצות לחץ, בעלי הון ובעלי אינטרס

באוצר מעדיפים שלא תדעו איך מכינים את התקציב. הפקידים שם אינם רוצים לחשוף את דיוני התקציב לעיון הציבור הרחב. על פניו חוסר השקיפות נשמע מסתורי על גבול הלא הגון נורמת התנהלות של חוסר שקיפות מעלה שוב את הסתייגותנו מ"נערי האוצר", "פקידי האוצר" או תארים אחרים להם זכו החברים המנהלים את קופת המדינה. ובצדק. בכל זאת, מדובר בכסף שלנו.

 

 

על פניו זהו אינטרס של האוצר לחשוף את הנתונים כדי שיוכלו להראות לנו כיצד באמת אין כסף והקיצוצים הם כורח המציאות. שהחינוך על הקרשים כי אין ברירה אלא לקצץ בו, ושקשישים רבים נאלצים לבחור בין תרופות למזון זה כורח המציאות, כי אין לזה כסף. אז למה האוצר בכל זאת לא רוצה לחשוף את הדברים?

 

התשובה גלומה במשוואה פשוטה: פחות שקיפות - יותר יעילות. לראיית אנשי האוצר כמה שישותפו פחות אנשים, כך יקל עליהם לקבל החלטות בלי דיון ציבורי או ביקורת - במיוחד כשיש לא מעטים החולקים על תפישת עולם זו. אך כך נותרים לחצים מסוג מאוד מסויים שכן משפיעים על  מקבלי ההחלטות; מצד קבוצות לחץ, בעלי הון ובעלי אינטרס שונים. אנחנו האזרחים ה"קטנים" נשארים מחוץ למשחק, ולמעשה משלמים מכיסנו עבור דברים שאנו לא בהכרח צריכים.

 

לוקחים ממך את הבחירה

אם אנחנו היינו מנהלים את כספי המיסים, כנראה שהיינו מחלקים את העוגה אחרת. אם היו בידינו עשרת אלפים שקלים, אולי היינו משקיעים אותם במניה מבטיחה, אולי היינו שולחים את הילדים לחוג מעניין או מורה פרטי, היינו מתקינים דוד חשמל טוב יותר וחוסכים בחשמל, משפרים את איכות האוכל שאנו צורכים ושומרים על הבריאות. אולי. בפועל, מי שחושב ומחשב עבורנו – לא בהכרח חושב על טובתנו.

 

פרקטיקה זו של ערפול פועלת מצוין גם על ועדת הכספים של הכנסת, המאשרת כמעט מדי שבוע העברות תקציבים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים מבלי שנדע על כך. פעמים רבות גם חברי ועדת הכספים אינם יודעים עבור מה הם מצביעים. לרוב זו אינה אשמתם, אלא מדיניות ברורה של משרד האוצר.

 

מהר מהר

איך זה עובד? מעבירים את המסמכים אודות העברה תקציבית לעיון חברי הכנסת כמה שיותר קרוב למועד ההצבעה, חברי הכנסת לרוב אינם מספיקים לעיין בחומר או מקבלים מידע מוטעה, ונדחקים להצביע בעד. ולרוב עושים זאת.

 

באתר של הכנסת מופיעה שורה לקונית המגלמת בתוכה העברות של מיליוני שקלים: "שינויים בתקציב לשנת 2009". מה זה אומר? אנחנו הציבור כנראה שלא נדע. אולי נצליח להבין מהפרוטוקולים, אבל אלה מתפרסמים רק שבועיים-שלושה לאחר הישיבה. הנה מה שאומרים חברי ועדת הכספים על ההתנהלות הזו:

 

פאינה קירשנבאום:

"אני יושבת פה ולא פעם ראשונה, אבל היום אני באמת מרגישה שהגיעו מים עד נפש. מביאים פה סעיפים שאנחנו ממש לא מבינים לאן הולך הכסף. אם אנחנו חותמת גומי ואנחנו מאשרים - אז חבל על כל דקה, בואו נלך עכשיו".

 

חיים אורון:

"אני מרגיש כמו דחליל, שכל פעם באה הציפור ומחרבנת לו על הראש"

  

גם ברשת אין שקיפות  

לכאורה אנו אמורים להינות ממידע בלתי מוגבל ברשת, ובטח בנגישות למידע המופק במשרדי הממשלה השונים, המשרתים אותנו. אז זהו שלא. תנסו להגיע למידע קונקרטי באמצעות "מערכת השאילתות המקוונת" של תקציב המדינה. תראו למשל את תקציב החינוך (מסומן בספרות 20) העומד על כ-30 מיליארד שקלים.

 

אחד הסעיפים הראשונים הוא "מיכון" (202105). 87 מיליון שקלים מיועדים לכך. מעניין כמה אזרחים וכמה מחוקקים יודעים כיצד מחולק הכסף למיכון וכיצד חושב הסכום הזה. לוחות? גירים? טושים? נכון, קשה לרדת לרזולוציה שכזו, אך לא ראוי שמי שרוצה לרדת לכזו רזולוציה יוכל לעשות זאת בקלות? 87 מיליון שקלים זה הרבה מאוד כסף.

 

לשם השוואה, לסעיף 202420 שמטרתו "הטמעת הרפורמה במערכת החינוך" הוקצו 0 שקלים. בטח אתם תוהים באיזו מן הרפורמות מדובר, שאלה טובה. בטח של אחד השרים לשעבר.

 

אנשי משרד האוצר נוקטים במדיניות ערפול כמעט בכל פעולותיהם כלפי חוץ. זה עוזר להם להעביר דברים בלי יותר מדי כאבי ראש ושטויות של דמוקרטיה, שקיפות וזכות הציבור לדעת. הם עוקפים את הציבור, את הנבחרים, ואת הממונים עליהם.

 

לנו נותר רק לתהות מי מושך בחוטים ועל בסיס איזה סדר עדיפויות מחולקים הכספים שלנו.

 

 

הכותב הוא יועץ תקשורת, "לוביסט" ופעיל חברתי.


פורסם לראשונה 22/12/2009 20:01

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שר האוצר יובל שטייניץ בוועדת הכספים
צילום: גיל יוחנן
מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני
מומלצים