"טוב שזה עדיין על הפרק"
צופית גרנט מציגה: העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" מיום הולדתה - 13 בנובמבר 1964. "כל משפט של מעללי הנאצים מבורך", היא אומרת על ידיעה המדווחת כי שני משפטים כאלה ייפתחו בווינה. "אני מקווה שזה לא ירד לעולם מסדר היום"
הכותרת שתופסת את עינה של צופית גרנט בעיתון מהיום שבו נולדה מכריזה כי נציגת בריטניה זכתה בתואר "מיס עולם". "תראי איזה קטע", מתמוגגת גרנט, "אני מתראיינת כשאני בלונדון. מעניין איפה היפהפייה הזאת צריכה להיות. היא הייתה אז בת 20? היום היא צריכה להיות בת 65. קולטת? כתוב שהיא בתו של קצב לונדוני. תשיגי לי את השם ואני אחפש אותה".
"אוף, נולדתי ביום מה זה משעמם". גרנט והכותרת (צילום: יובל חן)
כותרת במשקל קצת יותר כבד מכריזה כי "נאצר מזהיר את עמו מפני שואה כלכלית", וגרנט מתפוצצת מצחוק: "שימי לב, נאצר מזהיר את עמו? הוא היה איש עם חזון, אני מבינה. הייתה לו בסוף שואה כלכלית או לא? מכל מה שאני זוכרת סביבו זה דווקא השיר 'נאצר מחכה לרבין'".
באגף הפוליטי דיווח העיתון על "נטייה במפא"י להיענות לתביעת ב.ג. בעניין הפרשה. צפוי רוב לאשכול בהצבעה על המערך". גרנט: "אין לי מושג ירוק בזה. לכי תדעי מה קרה אז עם מפא"י. אבל שחיתויות בפוליטיקה, אפשר להבין מזה, היו מאז ומעולם. נשמע דווקא בסדר שבן גוריון דורש שלא להשאיר את העניין כמו שהוא אלא מבקש לחפור מה נהיה".
גם את העובדה כי "שני משפטי נאצים ייפתחו עוד השנה בווינה", גרנט מודה שהיא "וואלה לא זוכרת. טוב, אבל כל משפט שנעשה עד היום סביב מעללי הנאצים מבורך בעיניי. כמי שהנושא מאוד קרוב אליה, ולא מבקרת בגרמניה בגלל זה, אני רק מקווה שזה לא ירד לעולם מסדר היום העולמי. אני לא יודעת איך המשפטים האלה נגמרו, אבל טוב שזה על הפרק".
הכותרת המבשרת על סגירת הקו הישיר בין תל אביב לפתח תקוה מדאיגה את גרנט במיוחד: "אוי ואבוי, נשמע אסון, כי נולדתי בפתח תקוה. עולה מזה שלא היו לי ביקורים מתל אביב".
ובאגף המודעות מכריזה מודעה קטנה על "מסיבות חנוכה בביתך או במפעלך". גרנט: "הקטע הזה של פתיחת ביתך בחנוכה תמיד נחמד. אנחנו ארץ פותחת דלתותיה. אבל אוף, נולדתי ביום מה זה משעמם".
לפנייה לכתב/ת 
