חופש המידע: האם אנחנו מוותרים עליו מהר מדי?

כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, התנועה לחופש המידע עומדת לעתור לבג"ץ ולבקש להורות למשרד האוצר לפרסם את הדיונים הפנימיים שבהם הוא מכין את תקציב המדינה. מנכ"ל התנועה רועי פלד אמר בכנס של התנועה לחופש המידע בתל אביב: "המידע שעומד לרשות הפקידים צריך לעמוד גם לרשות האזרחים. לצערי, הגישה של הפקידות בארץ היא שאם אנחנו לא חייבים לפרסם מידע, לא נפרסם אותו".

לדברי פלד, הגישה שחשיפת מידע היא דבר בלתי רצוי שיש להימנע ממנו בכל מחיר היא מיושנת. "ברק אובמה, למשל, הורה לפקידים שלו ביומו הראשון בתפקיד לחשוף כמה שיותר מידע ואם יש להם ספק האם יש לחשוף או לא, אז לחשוף. אובמה עצמו חשף את יומן הפגישות שלו ואת תוכנן של כל הפגישות באתר האינטרנט שלו".

פחות משהוא מוטרד מיחסה של הפקידות הממשלתית לזכות הציבור לדעת, מפריעה לפלד הקלות שבה מוותר הציבור על אותה זכות. "חוק חופש המידע קובע שהציבור זכאי לקבל פרוטוקול של כל ישיבה ממשלתית והעתק מכל פולדר וכל קובץ שמחזיקה הממשלה. בשיחות רבות עם אנשים הופתעתי והתאכזבתי לגלות שרבים מהם חושבים שזה בסדר שהציבור אינו יודע מה נעשה בכסף שלו ואיך מכינים את התקציב. הם אומרים – יש פוליטיקאים ופקידים, שהם ישברו את הראש. זאת גישה שהאוצר אוהב ושנתניהו אולי היה מאמץ בשתי ידיים בנושא גלעד שליט, אבל היא לא מתאימה למדינה דמוקרטית ודמוקרטיה לא צריכה לעודד אותה".

לטענת פלד, הציבור בישראל נחשף רק לחלק קטן מהמידע שזורם בדיונים העוסקים בגורלו של כל אזרח ואזרח. "הדרמות שעושים על דיוני התקציב בממשלה ובכנסת עוסקים ב-200 סעיפים בתקציב מתוך עשרת אלפים ועל כל השאר מחליטים בשקט בדיונים בים הפקידים באוצר שאף אחד לא יודע מה נאמר בהם". 

מיקי איתן - הכל מתחיל במחתרות

אחד הדוברים המרכזיים בכנס היה השר הממונה על הקשר עם הציבור, השר מיכאל איתן (ליכוד). גם לשר היה מה לומר על הקלות שבה מוותר הציבור על מידע, קלות שאותה ייחס לנסיבות היסטוריות. "לציבור הישראלי יש בעיית מנטליות", מאר איתן. "בניגוד למערב, שם ממשלות מודעות לצורך בשקיפות, אצלנו יש מנטליות של חשאיות ששרדה עוד מתקופת המחתרות". 

השר קרא ליזמים לפתח מנועי חיפוש שיאפשרו לאנשים לשוטט בקלות בספר התקציב שנמצא ברשת. בתשובה לשאלת ynet, מדוע לא לשים מצלמה שתתעד את דיוני משרד האוצר על התקציב, אמר השר "אינני נגד עקרונית אבל אם התנועה לחופש המידע עתרה לבג"ץ אז יש לתת לבג"ץ להכריע".

איתן ציין כמה חוקים שהכנסת חוקקה בשנים האחרונות ששיפרו את חופש המידע, ביניהם, החלת החופש על חברות ממשלתיות, קביעת סנקציות על אי אספקת מידע ופרסום פרוטוקולים של בית המשפט העליון. איתן הוסיף ואמר כי בתור השר הממונה על התחום הוא מתיימר לתת דוגמא אישית ולכן מציג באתר האינטרנט שלו את תלוש המשכורת שלו ואת יומן הפגישות שלו - "למעט פגישות בנושאים בטחוניים".

איתן סיפר כי הציעו לו להכניס הצהרת הון לאתר. "בהתחלה אמרתי 'למה לא?!' ובמחשבה שנייה התחרטי כי גם לאיש ציבור יש פרטיות והפרטיות היא ערך לא פחות חשוב מחופש המידע". איתן סיכם את דבריו בקריאה להקמת נציבות לחופש המידע בממשלה והציג הצעה של ח"כ שלי יחימוביץ' בעניין שיצרה התנועה לחופש המידע. "הצגתי את הצצעה בישיבת הממשלה אבל אז חשכו עיני כשכל משרד הביא סוללת עורכי דין שהסבירו למה החוק יהרוס את המדינה".