
אלונה רודה, ללא כותרת, 2008 מתוך התערוכה "לחם ושושנים 2010
"
עַל חוֹף יַמָּהּ שֶל יָפוֹ
גּוֹסְסִים בָּתִּים קְרוּעִים
תְּלוּשִׁים מֵאֲדָמָה וּמִשָּׁמַיִם.
רֵיקוּת גְּדוֹלָה וְקמֶץ חַיִּים
נוֹתְרוּ מֻטָּלִים בְּסִמְטָא מְרֻפֶּטֶת
אַחַר רַעֲמֵי הַיּוֹם
אַחַר רַעֲמֵי הַבּוּלְדוֹזְרִים
שְׁלוּחֵי נַדְלָנִים
מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת עַד אֶפֶס מָקוֹם,
שֶׁמָּעֲכוּ אֶת כָּל הַמִּלִּים
מִכָּל חֲמֵשֶׁת הַחֻמָּשִׁים.
וּמַה שֶׁנּוֹתָר לִי
לְנַסּוֹת לִמְשׁוֹת מִיַּם הֶחֳרָבוֹת
פֵּרוּרֵי מִלִּים מְעוּכוֹת
שֶׁיָּדְעוּ פַּעַם יָמִים יָפִים בְּחיק חֲמֵשֶׁת הַחֻמָּשִׁים
טֶרֶם יָרְדוּ אֵלֵינוּ כְּרִישֵׁי נַדְלָנִים עִם פָּרוֹת מֵהַבָּשָׁן
עֲמוּסֵי צַוֵּי פִּנּוּי מֵהַחַיִּים בְּבָתִּים נוֹשְׁמִים
בּוֹצְעֵי בֶּצַע וַחֲמוּשֵׁי בּוּלְדוֹזְרִים
לִמְעוֹךְ אֶת כָּל הַמִּלִּים מִכָּל חֲמֵשֶת הַחֻמָּשִׁים
לִמְעוֹךְ אֶת כָּל הַחַיִּים בְּבָתִּים קְרוּעִים מֵאֱלוֹהִים
בְּחוֹף יַמָּהּ שֶל הָעִיר תֵּל אָבִיב יָפוֹ.
בעקבות ביקור בבתי תושבים ערבים בגבעת עליה – שגרו שם עשרות שנים ושלמו שכר דירה לעמידר – ובימים אלו קיבלו צוי פינוי מבתיהם. הצוים ניתנו כדי לאפשר לכרישי נדל"ן לבנות גורדי שחקים על חורבות הבתים. צווי הפינוי כתובים בשפה עברית - שמלותיה מעוכות, מבוישות ומובסות, עת פקיד ההוצאה לפועל בליווי איש משטרה מניח את הצווים על מפתני בתיהם של תושבים, שבתיהם מיועדים להריסה.
נראה, שגם שלוחי השלטון חשים מבוישים ונמנעים לתת את הצווים ישירות בידי תושבים, ששישים שנה שלמו ארנונה, מים, חשמל ושכר דירה לרשויות המוסמכות. ממשלת ישראל חייבת לתת דעתה, שלא ניתן ליצור גטאות של עוני לערבים ביפו מול גורדי שחקים המיועדים רק לאזרחים יהודים.
כל אזרח ישראלי רוצה לראות בפיתוחה של העיר תל אביב-יפו, אך מה שנעשה היום ביפו אינו עולה בקנה אחד עם חובת המדינה כלפי האזרחים הערבים תושבי יפו. חוץ מתאוות ממון ונדל"ן יש בעיר הזאת גם אנשים.
- גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען"
ומגזין "אתגר".
לכל הגלריות לחצו כאן
- הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com