היפ הופ, עבר עשור

עולם הראפ וההיפ הופ הגיע להישגים ענקיים בעשר השנים האחרונות. רגע לפני מצעד העשור, נזכרנו בראפרים והשירים שיצרו היסטריה, היסטוריה ושינו את כל החוקים. בואו להיזכר ולהאזין לשירים של אמינם, ג'יי זי, סנופ דוג ועוד

אור ברנעפורסם: 28.12.09 , 12:17

הגדול מכולם - אמינם

מבין כל מאות האמנים שזכו בשנים האחרונות להצלחה עולמית, היחיד שבאמת ראוי לתואר "האמן המעניין של העשור" הוא אמינם. הוא אמנם לא רקד כמו ביונסה והוא בטח לא רגיש כמו חברי להקת "קולדפליי", אבל מרשל מאת'רס - הלא הוא אמינם, סלים שיידי או איך שלא תקראו לו - הצליח לסחוף גם קהל שלא הקשיב עד אז להיפ הופ. הראפר הלבן היה גם האמן הרווחי ביותר העשור, כך על פי ה"בילבורד" האמריקני, עם 32.2 מיליון עותקים שנמכרו מאלבומיו בארצות הברית בלבד. וזה עוד בעשור בו האינטרנט השתלט על צריכת המוזיקה.

אינספור מאמרים נכתבו על התופעה המרתקת מדטרויט, על הכישרון הייחודי, האמנותי והעסקי כאחד ועל חייו הסוערים של הראפר. בסופו של דבר, האיש שעבר ימים קשים בחייו ידע איך לפרוק אותם בצורה הטובה ביותר בשירים, וליצור בו-זמנית היסטריה והיסטוריה. מי יודע איך היה נראה עולם הראפ בעשר השנים האלה ללא אמינם.

אמינם. סחף גם קהל מחוץ להיפ הופ (צילום: MCT)

את הגנגסטר-ראפ המיינסטרמי של שנות התשעים אמינם החליף אמנם במילים לא פחות אלימות, אבל אישיות הרבה יותר. במקום על השכונה, הוא כתב על המשפחה שלו; במקום להרוג שוטרים, הוא רצה להרוג את אשתו לשעבר; במקום לשמור על הכנופיה שלו ,הוא רצה לשמור על הבת שלו.

בתוך כל המערך המרשים הזה, הוא גם ידע לשלב הומור, בצורה מקורית ויוצאת דופן. האיש, שהתגלה על ידי ד"ר דרה, הדהים את העולם, יצר סרט שמבוסס פחות או יותר על חייו, כתב שירים יפים ומזעזעים, התגרש, התחתן והתגרש שוב מאותה אישה ולא עשה חשבון לאף אחד. במשפט אחד, אמינם הוא העשור והעשור הוא אמינם. לא משנה מאין הגעתם, קשה שלא להיכנע לו.

הבוס - ג'יי זי

אבל אמינם לא לבד בפסגה, את כס המלכות הוא חולק עם אדם בשם שון קרטר, ג'יי זי בשבילכם, או ג'יגה. דמיינו לכם סצנה בסרט, שבה חבורה גדולה זוכה בסכום כסף חסר פרופורציות. החברים שמחים, רוקדים, צוהלים ופותחים שמפניות. אי שם ברקע, מסתתר לו אדם עם חיוך גדול. הוא נשען בכסאו אחורה, מניח את רגליו על שולחן ומדליק סיגר. אותו אדם הוא ג'יי זי, וככה נראה העשור האחרון שלו.

אין להתבלבל, ג'יי זי לא נח לרגע בעשור הזה: הוא הפך במהרה לאחד האנשים החרוצים ביותר בתעשייה. בתמורה, כל מה שיצר, הלך ממש טוב, לא רק באולפן או על הבמות. הוא מחזיק כמה מסעדות ובארים מוצלחים בארצות הברית, חברות בגדים פופולריות, הוא הפך להיות אחד היבואנים הגדולים בארצות הברית של וודקה, קנה חלק בקבוצת ה-NBA, "ניו ג'רזי נטס" ובאחרונה אפילו החל לעסוק בנדל"ן. כל אלה הם רק חלק מהעסקים שהחל לפתח הראפר בן ה-40 בעשור הזה. כל זה, כמובן, לצד ההצלחות המוזיקליות המדהימות שלו.

ג'יי זי. עוסק אפילו בנדל"ן (צילום: Gettyimages/Imagebank)

הרצף המלכותי של האלבומים הענקיים החל אצל ג'יי זי ב-2001, כשהוציא את "The Blueprint". סך הכל, הוא הוציא בעשור הזה לא פחות משבעה אלבומים, ביניהם "The Black Album", שנחשב בעיני רבים ליצירת מופת והאלבום האחרון, "The Blueprint 3" שיצא השנה וזכה לביקורות ולמכירות נפלאות.

ג'יי זי, כאמור, לא מפספס וכשהוא זז, הוא לא שוכח שני דברים: את אמריקה, ואת ברוקלין בפרט. מהר מאוד הפך הראפר לאחד הקולות החברתיים והפוליטים הבודדים הנשמעים בצלילות בשוק המוזיקה הפופולרי. ובאשר לרובע ברוקלין, בו העביר את ילדותו הקשה: "אני אהיה שכונה לנצח", הוא מספר בשיר "Empire State Of Mind" (הקליפ כאן למעלה).

אם כל זה לא מספיק, בעשר השנים האלה, ג'יי זי גם זכה באישה השווה מכולם, והפך לבעלה של ביונסה. מה עוד אפשר לבקש?

הנסיך - מוס דף

בהשוואה לאמינם, ג'יי זי, וגם לאחרים כמו קנייה ווסט או סנופ דוג, מוס דף עדיין נחשב לראפר קטן. אבל רוב המעריצים הרי יודעים - הראפר לא באמת שייך לזירה המולטי מיליונריות, יש לו מקום טוב באמצע. מוס דף, שהגיע גם הוא ממעמקי ברוקלין, הוציא שתי יצירות מופת בסוף העשור הקודם, הראשונה היתה "Blackstar", הפרויקט המשותף שלו עם טאליב קוואלי המוכשר, השנייה היתה אלבום הבכורה, "Black On Both Sides", שיצא בסוף 99' ופתח לו שער נרחב לעשור החדש.

עם שלושה אלבומים נוספים שהוציא בעשר השנים האחרונות, דנטה "מוס דף" סמית' הפך את ההיפ-הופ האינטליגנטי לסופר כיפי בזכות כישרון חריזה ייחודי, זרימתו האינסופית וקולו הנעים. מלבד השירים, מוס דף הפך לאמן בולט בעשור הזה בזכות עבודתו המיוחדת על המסך הגדול.

בעוד ראפרים אחרים זוכים בהוליווד בדרך כלל לתפקידים סטריאוטיפים כפושעים למיניהם, מוס דף הביא את האישיות הצבעונית שלו גם לסרטים. עם תפקידים דרמטיים-קומיים ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", "הג'וב האיטלקי" ו"קדימה, תריץ אחורה", מוס דף הוכיח שהוא הרבה מעבר לראפר מוכשר. הוא מאכלס בתוכו תרבות קטנה שלמה, וקשה מאוד שלא להתאהב בו.

וודסטוק של ההיפ הופ

שלושת הראפרים עליהם הרחבנו מהווים, כמובן, רק חלק קטן מהסגנון המוזיקלי שהפך לאימפריה בעשור האחרון. קנייה ווסט, למשל, הפך למעצמה בפני עצמו כשהביא את האייטיז לתוך ההיפ-הופ בשילובים בין צלילים ישנים-חדשים. אלא שלצד מכירות מיליוני האלבומים, הוא פיתח אגו עצום ועיצבן את כל העולם השנה כשהפריע לטיילור סוויפט לקבל פרס לקליפ הטוב ביותר בטקס פרסי MTV. יוצרי "סאות' פארק" קרעו אותו לגזרים ולצד המעריצים הרבים, ווסט החל גם לצבור הרבה שונאים.

הצמד "אאוטקאסט", שהחל את דרכו עוד בשנות התשעים, כבש בתחילת העשור חתיכה מהשוק כשהוציאו את "Stankonia" עםהלהיט הענק "Ms. Jackson". שלוש שנים אחר כך השיקו את "Speakerboxxx/The Love Below" אלבום כפול, צבעוני ומגוון, בו כל חלק היה פרי יצירתו של חבר אחר. האלבום לא רק זכה להצלחה אדירה שבאדירות ב-MTV ובתחנות הרדיו, אלא גם אצל חכמי ההיפ-הופ בעולם, שהשתכנעו כי מדובר בצעד משמעותי בהיסטוריה של תרבות ההיפ-הופ כולה.

מה עוד היה לנו? את פיפטי סנט, שהתגלה על ידי אמינם וד"ר דרה ויצא מכל פרופורציה עם מכירות של טריליון זיליון עותקים מאלבומיו, סרט הוליוודי בכיכובו וגם הופעה אחת באיצטדיון רמת גן. היה את ז'אנר הקראנק בראפ, שכבש את ארצות הברית משום שנחשב פשוט לעשייה ומדויק למסיבות הריקודים ולמועדונים. הקראנק הביא לזרקורים ראפרים טיפשיים אך מצחיקים כמו סולג'ה בוי, ליל' ג'ון ועוד.

העשור הזה נאלצנו להיפרד גם משתי דמויות גדולות בעולם ההיפ-הופ, הראשונה היא ג'אם מאסטר ג'יי, הדי-ג'יי של "ראן די.אם.סי" האגדית, שנרצח ביריות באולפן הקלטות בניו-יורק ב-2002. השניה היא אול' דירטי באסטרד, הראפר המשוגע והמוכשר מחבורת וו-טאנג, שהלך לעולמו בנובמבר 2004 משילוב קטלני של סמים.

ומה עוד קרה? הדרום בארצות הברית עלה לגדולה בזכות ראפרים פופולרים כמו טי-פיין, טי איי וליל ויין. הפופ שלח את ידיו עמוק בתוך להיפ-הופ וההיפ-הופ זלג חזרה לפופ עם זרמים חדשים, אותם הנהיגו טימבלאנד, פארל ווילאמס וצוות הנפטונס וכמובן הבלאק אייד פיז, שמהרכב היפ-הופ מוערך הפכו ללהקת פופ דביקה. סנופ דוג המשיך להרוויח ביושר את תואר הסנדק, להוציא אלבומים מוצלחים ולגלגל מיליונים. כך גם שון קומבס, לשעבר פי דידי, לשעבר דידי, לשעבר פאף דאדי. מיסי אליוט הוציאה אלבומים רבים ומוצלחים, המשיכה לכתוב שירים לאחרים והפכה לאחת הנשים החשובות ביותר במוזיקה השחורה אי פעם, ואסור לשכוח את הקומיקאי דייב שאפל, שיחד עם קצת עזרה מידידים כמו מוס דף, "הפוג'יז" שהתאחדו, קומון, אריקה באדו, טאליב קוואלי, "הרוטס" ועוד אמנים מוכשרים, יצר סרט היפ-הופ אחד בלתי נשכח בשם "מסיבת שכונה" והעלה דמעה מתוקה בעיניהם של הצופים כשייסד את הוודסטוק ההיפ-הופי הראשון.

מה היה לדעתכם הרגע החשוב ביותר בהיפ-הופ בעשור הזה? מי הראפר שהכי אהבתם? טקבקו במרץ ואל תשכחו להצביע במצעד העשור .

לכל כתבות סיכום העשור של ערוץ התרבות