שתף קטע נבחר

אל תפריעו לי למכור שירותי מין

הצעת חוק שדורשת להפליל את לקוחות הזנות תפגע קודם כל בנו, העובדות בתחום. אם אתם באמת דואגים לנו, תשאלו אותנו למה אנחנו זקוקות

בחמש השנים האחרונות אני עובדת בדירה דיסקרטית תחת השם "שחר". חלקכם אולי פגש אותי. התחלתי את דרכי באמצעות מודעת דרושים קטנה שהבטיחה משכורת של 40 אלף שקל בחודש. הכסף הקל פתח לי חלון. ניתבתי אותו להשכלה גבוהה במכללה במרכז הארץ. חמש שנים אחרי שעניתי למודעה, אני עדיין עובדת ועושה תואר שני.

 

נולדתי בארץ למשפחה דתית. בילדותי לא חסר לי דבר, אבל משפחתי סירבה לתמוך בי כשיצאתי לדרך עצמאית. אני מודה: הרעיון לעבוד במקצוע הזה תמיד קרץ לי. בסופו של דבר עשיתי את הצעד. אני לא מתחרטת. אני לא עובדת מתוך כפיה או חוסר ברירה. זאת החלטה מושכלת שקיבלתי, בחירה שאני מודעת לתוצאותיה ומוכנה להתמודד עימן.

 

בזמן האחרון כולם מדברים בשמנו: פמיניסטיות, פעילים חברתיים, אקדמאים, חברי כנסת ועיתונאים. אומרים שאנחנו קורבנות, אומרים שאנחנו לא באמת בוחרות, או שאנחנו לא יודעות מה המחיר שאנחנו משלמות. ובכן, אנשים יקרים, רוב תודות לכל הדואגים לנו. אני לא מכירה ולו בחורה אחת בדירות ובמכונים שעובדת בכפיה. תופעות אלה - רובן ככולן חוסלו תודות למשטרה ולפיקוח שאנשיה מפעילים במכונים, ואם נותרו מי שמחזיקים בנות בכפיה, יש להילחם בהם בכל תוקף ולהעניש אותם בכל חומרת הדין. אבל עלי ועל חברותי אני יכולה להעיד: אנחנו עובדות מבחירה, אנחנו לא נרקומניות ולא קורבנות חסרות אונים.

 

אולי בכל זאת תקשיבו גם לנו, במקום לדבר בשמנו: הצעת חוק שעלתה לאחרונה דורשת להפליל את לקוחות הזנות. לכאורה היא פוגעת בלקוח ו"מגנה" עלינו. אבל האמת היא שהחוק יפגע קודם כל בנו. רבות מאיתנו עוסקות במקצוע מפני שהן זקוקות לכסף, ושכר מינימום בעבודות אחרות לא היה מספיק לכיסוי חובות, לגידול ילדים וחינוכם או למשכנתה. את ההמשך אתם יכולים לתאר לעצמכם. מכאן הדרך של הילדים יכולה להוביל לרחוב, או גרוע מזה - לעבריינות.

 

אבל גם ברמה המיידית יותר החוק מסכן אותנו ממש. במצב הנוכחי אנחנו נמצאות בקשרים רצופים עם המשטרה. המשטרה עושה ביקורות במכונים כדי לוודא שהכל כשורה: שאין קטינות וקטינים, סמים או עבודה בכפיה. היחסים האלה הדדיים. במקרים שבהם המשטרה מחפשת חשודים אנחנו הראשונות לעזור.

 

אך אם החוק להפללת הלקוח יעבור, היחסים האלה יפסקו. הרי לא נפנה מיוזמתנו לגוף שישבית לנו את העבודה. האופציה להתקשר 100 במקרה מצוקה תילקח מאיתנו. הדבר חושף אותנו לסיכון ממשי מצד לקוחות שיכורים או אלימים. והכי גרוע, קרוב לוודאי שהפללה תעביר את הענף כולו לידי העולם התחתון, ואז תנאי העבודה שלנו עלולים להפוך מסוכנים.

 

זה לא המצב היום. בניגוד לכל הדעות הרווחות בציבור, אני עובדת בימים ובזמנים שנוחים לי. אם אני לא רוצה, אני לא לוקחת משמרות. אם אני צריכה לעזוב באמצע משמרת, אני הולכת הביתה. החדרים בדירה שאני עובדת בה נקיים ונוחים. אני עצמי מחליטה אם אני נכנסת לחדר ועם מי, ואם לקוח לא מוצא חן בעיני אני יוצאת. בדירה ישנן בנות נוספות ושומר, שתפקידו להרתיע את מי שמנסה להתחכם, ולתת לנו הרגשת ביטחון. כל זה יעלם אם לקוחות הזנות – ולא משנה באיזו אמתלה – יופללו. עבריינים לא יספקו לנו תנאים כאלה, ועל המשטרה לא נוכל לסמוך.

 

אם אתם באמת דואגים לנו, תשאלו אותנו למה אנחנו זקוקות – הגנה אפקטיבית מאלימות, ביטוח בריאות ותנאים סוציאליים, תנאי העסקה הוגנים. זכויות מלאות, כמו לכל עובד, נוכל לקבל כמובן רק אם הזנות תהיה חוקית ומוסדרת. אבל עד אז אל תפקירו אותנו באמתלה של דאגה.

  

שחר (שם בדוי) עובדת בדירה דיסקרטית ולומדת לתואר שני במכללה במרכז הארץ

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עובדת רק כשנוח
צילום: איי פי
מומלצים