שיעורים בזמן

הנה משהו שאתם יכולים להיות בטוחים שיישאר תמיד אותו הדבר: ילדים קטנים, בני שש בערך, יצטרכו תמיד ללכת לכיתה א‭,'‬ בהתארגנות כזאת או אחרת, כדי ללמוד את המיומנויות הבסיסיות: קריאה, כתיבה, חשבון. והנה עוד משהו שלא הולך להיעלם: בית הספר. המבנה הארכאי משהו אולי יחליף סגנון וצביון, אבל ככל שנשתכלל יותר מבחינה טכנולוגית, עדיין נהיה בני אדם, וכך דווקא נרצה לשמר את המוסד הוותיק. בית הספר עדיין יהיה זה שיבטיח שהאנושות לא עוסקת רק בגידול ילדים מתוחכמים ועתירי ידע, אלא גם מגדלת יצורים בעלי אינטליגנציה רגשית ויכולות תקשורת בין-אישיות וחמות.

פרופסור דויד פסיג, חוקר עתידים, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר-אילן, מאמין כי מוסד בית הספר יעמוד על תילו עוד שנים רבות. זה יקרה גם בגלל צורך כלכלי פשוט ובסיסי: ההורים עדיין יצטרכו להשאיר את הילדים בהשגחה כדי לצאת לעבודה.

מה לגבי לימוד ביתי? האם לא נראה בעתיד הורים רבים יותר שעובדים מהבית ובתוך כך מלמדים את הילדים?

"ללמד ילדים זה קשה, ואת ילדיך שלך זה קשה שבעתיים. חינוך טוב בבית דורש משאבי רוח אדירים. זו תופעה שתישאר בשוליים, ובאופן נקודתי‭."‬ אבי ורשבסקי, ראש תחום חברה ורוח במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית‭,(‬ מסביר כי ברמה העקרונית, השינויים מהירים כל כך, עד כי התמונות שאנו מציירים לעצמנו לא יכולות לעבור טווח של חמש שנים קדימה.

כדוגמה הוא מציין את שינויי השנים האחרונות, אלה שקורים ממש עכשיו, למשל, ה"אוריינות החדשה‭,"‬ זו שנוצרת באינטרנט: הרבה סמלילים וחיוויים גרפיים, פיסות מידע קצרות, חשיבה אסוציאטיבית, טקסטים קצרים כמו בטוויטר, מידע חצי חובבני כמו בוויקיפדיה - כל השינויים האלה, חושב ורשבסקי, יובילו בהכרח גם לשינוי בתוכני הלימוד. לא כל מה שעבר במדיה הישנה יוכל להמשיך לעבור הלאה. יצטרכו למצוא מספיק אומץ כדי להיפרד מתכנים ישנים, ובו בזמן מספיק יצירתיות כדי להעביר חלק מהתכנים הישנים לפורמטים חדשים.

האם בעתיד ניפרד מדמות המורה הפרונטלי ליד הלוח, וכל התלמידים ילמדו און-ליין?

ורשבסקי‭":‬הנכון הוא לראות בשתי צורות ההוראה הללו משלימות זו את זו. רוב הפרויקטים שלנו מציגים דגמים משולבים, שבהם יש גם מורה בכיתה, וגם מצב שבו התלמידים פעילים מול מסכים דרך פרויקט חונכות וירטואלי שבו מנחים מרחוק‭."‬

הצד האפל של מבחני ההשוואה

והנה עוד הרגל שנוכל להיגמל ממנו ולאלתר. מכירים את הכותרת השבועית-חודשית-רבעונית, שמדווחת לנו על הישגיהם הנמוכים של תלמידים בישראל בהשוואה לתלמידים במערב? פרופסור פסיג דוחה על הסף את ההזדמנות להזדעק בגללן.

"אני לא מסכים לזה שההישגים נמוכים. אחת הבעיות היום היא הסטנדרטים הבינלאומיים שכביכול ניתן בעזרתם למדוד הישגים של תלמידים ברחבי העולם. בפועל, יש כל כך הרבה ניואנסים שהם תלויי שפה ותרבות, כך שאין שום אפשרות למדוד את כל העולם בעזרת אותו כלי. יבוא יום שהמדידה תהיה אנטיתזה של המבדקים העולמיים האלה. אז כולם יראו את הצדדים האפלים של מבחני ההשוואה, והם יוחלפו במבחנים שדווקא מחפשים את הייחודיות של כל תרבות ואת שיטות החינוך הספציפיות שמתאימות לה‭."‬

יבוא גם יום שבו החינוך יעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי שלנו? לפני ביטחון?

"אני לא מאמין שיש היום חברה שלא מודעת לעובדה שחינוך הוא הכלי החשוב ביותר להשגת יתרון יחסי כלשהו בעולם ומול תרבויות מתחרות. השאלה היא רק איזה חינוך, באילו הדגשים ובאיזו השקעה‭."‬ פסיג מספר לי אנקדוטה על ביקורו של שר החינוך הסינגפורי בישראל. כידוע, סינגפור היא המדינה שאת שמה אוהבים להזכיר כאשר מדברים על הישגים מרחיקי לכת, שיטות הוראה מתקדמות וחינוך למצוינות.

"הוא היה כאן ולא הפסיק להתפעל ממה שראה בבתי הספר שלנו ולא הפסיק לשאול, 'איך אתם עושים את זה? איך אתם מצליחים? מה בדיוק אתם עושים‭'?‬ הוא התרשם שאנחנו מגדלים כאן דור של אנשים איכותיים ומצוינים, הוא חשב עלינו את מה שאנחנו חושבים על סינגפור‭."‬

העולם תקוע 20 שנה אחורה

לדעת פסיג, הגישה שמאמינה שצריך להעניק לילדים בסיס מידע רחב ככל האפשר, שישמש להם מקפצה למאה ה‭,21-‬ היא בעייתית, בגלל שאותו בסיס מידע הפך להיות דבר דינמי מדי, שקשה להכילו בתוכניות לימוד. לכן מיותר להתמקד בהנחלת מידע, ויש להתמקד בהטמעת ערכים ומיומנויות קוגניטיביות.

"יש להתמקד בהטמעת ערכים ומיומנויות קוגניטיביות"

"המיומנויות הנלמדות כעת בבתי הספר הן לכל היותר עכשוויות. אין להן שום קשר למה שיצטרכו הילדים האלה בעתיד. זו לא בעיה ישראלית במיוחד. העולם כולו תקוע כבר 20 שנה אחורה, ובמדינות רבות מלמדים מידע ומיומנויות שנכונים רק להיום‭."‬

אז מותר להפסיק להתרגש מציונים נמוכים?

"ייתכן מאוד שאותם ילדים עם הציונים הנמוכים, המשקפים את שיטות הלימוד של היום, כבר נמצאים מבחינה קוגניטיבית בשלב אחר של התפתחות, שהמערכת בכלל עוד לא יודעת למדוד. כלומר, הילד יכול להיות רהוט, חכם, גאון כמו שאנחנו אוהבים להגיד, אבל המדידה של בית הספר היום כבר לא מתאימה לו‭."‬ המשימה החשובה בחינוך, אם כן, היא לאתר את בסיס המידע החדש שצריך להעניק לילד בן שש, שרק בעוד 20 שנה יצטרך להפעיל את מיומנויותיו אלה בעולם עם קודים חדשים של תחרות.

יש כבר מדינות שמסתמנות כמובילות ביכולת לעדכן את תוכניות הלימוד?

"האסייתים מובילים - דרום-קוריאה, סין - אבל לא בגלל האיכות הפרסונלית, אלא סדרי הגודל הם שמשפיעים. במדינה שבה בכל שנה יש שלושה מיליון בוגרים של בתי ספר להנדסה, תמיד יצוצו מספיק גאונים. כך זה גם בארצות-הברית. למדינות כאלה פחות חשוב לארגן סדרי עדיפויות בחינוך‭."‬

דרושים מורים פורצי דרך

פרופסור פסיג יודע בדיוק מה יש לעשות כדי להצעיד את המערכת אל תוך המאה ה‭:21-‬ לאפשר פלורליזם. "אנחנו עדיין סובלים מתסמונת הסוציאליזם, עדיין שואפים להאחדה, וזו טעות. צריך לאפשר כמה שיותר מסגרות חינוכיות, בכמה שיותר שיטות וגישות. כל מורה שרוצה לעשות דברים פורצי דרך ומיוחדים בחינוך - צריך לאפשר לו את זה. כולם צריכים לרוץ קדימה ונראה מי מצליח יותר, מה רלוונטי ואיזו שיטה כדאי לשכפל. הבעיה היא, שכיום דווקא מקצצים בתקציבים של בתי הספר הניסויים, בשעה שהכי נכון היה לתקצב אותם יותר‭."‬

ומה עם לימודי הליבה?

"לצערי, הליבה הפכה למאה אחוז של תוכנית הלימוד. היא צריכה להיות לכל היותר 60 אחוזים, וב‭40-‬ האחוזים הנוספים יש לתת לכל תלמיד להתבטא, לבחור לעצמו נושאי לימוד, כמו באוניברסיטה, שתלמיד יכול לבחור

 מהמדף המון אפשרויות אישיות ולהגיש בעזרת מנחה אישי עבודה, כמו במאסטר‭."‬

איפה ניתן היום החינוך הטוב ביותר?

"בגן ובכיתות הנמוכות. רק שם מאפשרים לגננת ולמורה מרחב לבטא את עצמה, את נשמתה, וכך נוצר חינוך טוב. ככל שהילדים גדלים, לקראת כיתה ו' והלאה, החינוך הופך מונוטוני, משעמם יותר, הסטנדרטים כבר מקובעים".‭

• "ידיעות אחרונות" בשיתוף עם מפעל הפיס, הסתדרות המורים בישראל חברת פילת ו-ynet מכריזים על תחרות "המורה של המדינה". בואו לבחור את המורה של המדינה, מלאו את טופס המועמדות, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס הצטיינות ובהכרה ציבורית ואולי הוא יזכה להיות אחד מששת המורים המצטיינים אשר ייבחרו על ידי ועדה של אישי ציבור מובילים בתחרות שעורכיםניתן להגיש מועמדות עד 15 בינואר 2010.