"שוב המדחום עולה, אני לא אשתנה. אותו סיפור ישן, תופס אותי כל פעם. הוא התקשר אלי, דיבר אלי-י-י-י-י, מילים יפות ללא כיסוי". דני סנדרסון ואנשי גזוז ידעו לתאר בצורה המדוייקת ביותר את התנהלות הספורט הישראלי, ומבט אל עבר העשור האחרון חושף אותנו ללא מעט דוגמאות כאלו.
לפניכם מדגם מייצג של אימרות, שבמבט לאחור נראות, במקרה הטוב, משעשעות. במקרה הרע, עצובות. מובאת בזאת התנצלות מראש לכל הדוברים הגדולים שהיריעה קצרה מלהכיל. לא נורא, עשור חדש בפתח, יהיו עוד הזדמנויות.
העשור נפתח בקול תרועה גדולה. בית"ר ירושלים ייצרה את האקשן העיקרי, עם אלי גוטמן, יוסי אבוקסיס, ג'ובאני רוסו ואלון מזרחי. לאחר שבאחד המשחקים "ייעץ" אבוקסיס למאמנו להחליף את האווירון, ענה מאמן העתיד של מכבי תל אביב ואבי נמני את הדברים הבאים:
מעניין האם גם בתום קמפיין 2002/03 ו-2003/04 קלינגר חושב בצורה דומה ויענה תשובה זהה. עוד באותה העונה, כבר החלו בהתאחדות לכדורגל לחפש מאמן חדש לנבחרת. כפי שאפשר לראות, אברהם גרנט לא היה ברשימה של הקודקודים:
על הדברים חתום יו"ר ההתאחדות, גברי לוי. כעבור קצת פחות משנתיים, אותו גרנט הוביל את הכחולים לבנים לקמפיין במוקדמות יורו 2004. נדלג ליולי 2001. מכבי ת"א כדורסל כבר אלופת אירופה, טוב, לפחות אלופת הספורוליג. המאמן המצליח פיני גרשון, שהיה ידוע כבר אז במילותיו היפות, פרס בפנינו את תיאוריית השוקו והמוקה הזכורה. יו"ר הקבוצה שמעון מזרחי ניסה לחזות את העתיד:
אז אמנם את עונת 2001/02 פיני לא בילה על הקווים בהיכל, אך מהר מאוד הוא חזר, ועזב, וחזר לאמן את הצהובים מיד אליהו. אגב, גם התיאוריה כאילו פיני יישאר במערכת, כזכור, לא ממש ראתה אור. ונדלג כשבועיים קדימה. מכבי חיפה עברה את פני האקה הפינית, לקראת מפגש מרגש מול ליברפול הגדולה. כפי שניתן לראות, הכל כבר היה מוכן:
נו, טוב, לא הכל היה מוכן. הפקס בעיר הכרמל לא היה ממש מוכן לרמה האירופית, וחיפה נשארה עם ליגת העל מקומית שלנו. לפחות אחד משחקני חיפה כן הגיע לליברפול: יוסי בניון נכנס במחליף נגד האקה במשחק השני. אוקטובר 2001. ישראל אמורה לארח את אוסטריה למשחק קריטי במאבק על מקום במונדיאל 2002, אך האוסטרים לא רוצים לבוא לארץ. הקוסם ידע להצהיר.
בסוף אותו החודש הגיעו האוסטרים לר"ג, סיימו את ההתמודדות ב-1:1 וסיימו את דרכנו אל עבר המונדיאל. נדלג עד ליוני 2002, ונחזור לירוקים מחיפה. דרבי קאונטי של ג'ון גרגורי היתה על הכוונת שלו, והוא רצה להבהיר את הדברים בצורה הבאה.
למרות שלדברים האלו אין מקום לספק, האדון יעקובו כיכב במדי חיפה באותה העונה בליגת האלופות, ורק לאחר מכן המשיך לטייל באירופה. ומירוק אירופי אחד לאחר: במאי 2003 ביקש אייל ברקוביץ' להפסיק את כל מחול השמועות כאילו הוא חושב על ארץ הקודש.
אז לחיפה הוא ניסה לחזור אבל לא ממש הצליח, כי שחר לא רצה לשבור לו את המילה. אבל אם לנסות ולהבין את דבריו של הקוסם, אין ספק שהכדורגל שמכבי ת"א שיחקה בתקופתו לא היה ישראלי, אלא אירופי בכל קנה מידה. נקפוץ ללב 2004. אבי נמני כבר המלך של טדי, ובפברואר הוא ארח את מכבי ת"א של ניר קלינגר. המאמן הצהוב חשב שהוא יודע לקראת מה הוא הולך.
אז האמת היתה שעד שמכבי הבינה מה קורה, היא מצאה עצמה בפיגור 1:0 משער של ברק יצחקי, שהספיק לניצחון מתוק מתוק של נמני על קלינגר. עוד אחד לאוסף. כעבור כחודשיים נערך ביד אליהו הפיינל פור האירופי. בצסק"א מוסקבה, יריבת מכבי ת"א בחצי הגמר ובסקיפר בולוניה, היריבה בגמר, היו בטוחים שהם יודעים לקראת מה הם הולכים.
אז גם טורצ'אן וגם גייטון חטפו מהלומה יוצאת דופן מהקהל הצהוב, שבתצוגת תכלית ניצח כמעט בעצמו את שני המשחקים האלו. והנה משהו באמת משעשע: מספר שנים לפני שאפי בירנבוים הגיע למכבי תל אביב לביקור קצרצר במיוחד, הנה תחזית של נשיא הפועל ת"א אשר סטולר.
אכן, ללא הפסד. אפריל 2005: מנכ"ל מכבי ת"א בכדורגל, או מנהל השיווק של מועדון הכדורסל בעתיד, אלי דריקס, מבהיר משהו חשוב בנוגע לקשר הכשרוני של הצהובים, ברוך דגו.
אז בואו נסכם את תמונת המצב עד היום: הפועל תל אביב, מכבי נתניה, מ.ס. אשדוד, ולך תדע מה הלאה. נישאר בשכונה: חלוץ הפועל תל אביב, נכון ליולי 2005, החליט ליצור הפרדה ברורה בין קבוצתו הנוכחית, לזו בה הוא ישחק בעתיד. לו רק היה יודע...
אז גם עומר וגם ויקי חצו את הכביש, אך ייאמר לזכותם שלא לאורך זמן. רק שאת הגול שלו בדרבי לא ישכחו לו בחודורוב עוד הרבה זמן. פחות מחצי שנה קדימה, עידן ארקדי גאידמק בבית"ר החל לרקום עור וגידים. התכנית: לואיס פרננדז. אך המאמן הצרפתי מכחיש בתוקף.
אך הקטאר הוביל אותו לטדי, וכשבועיים מאוחר יותר כבר חלק את הקווים ביחד עם טון קאנן הבלתי נשכח. בפתיחת 2006 דובר על המהפכה בהפועל תל אביב, כשלב לבייב תכנן להשתלט על המועדון ולהזרים מיליונים. האוהדים עדיין מחכים לזה.
בינתיים, כך תיראה התמונה, אך לא מעבר. נדלג לספטמבר 2006. המודל החדש של מכבי ת"א כדורסל. ביחד עם וויל ביינום, נחת בבית הנתיבות בחור בשם רודני ביופורד, שייתכן ורובכם כבר לא ממש זוכר אותו. מעוניין להצהיר דברים? להרים ציפיות? אין בעיה. אבל לא מומלץ לערב את אנתוני פארקר, עד כאן!
כבר בנתב"ג AP עבר את ביופורד בכל ניסיון השוואה. כעבור כשבועיים, תוכנן סאלם אבו סיאם לעבור לבני יהודה. אוהדי הכתומים פרצו באיום משלהם:
אז אם בדקתם לאחרונה, השכונה עדיין שוכנת במקומה, גם לאחר שהמגן השמאלי רץ על הקווים של הכתומים. התגעגעתם לאבי לוזון? חשבתם שנעבור כתבה כזאת בלי ביקור קצרצר של יו"ר ההתאחדות? אז הנה, ההצהרות שלו לפני המפגשים מול שווייץ.
2:2 בר"ג, 0:0 בחוץ, וראו זה פלא, לא ממש כולם התפטרו. בספטמבר 2008 היו"ר שלנו הוסיף עוד ציטוט נחמד, כזה שאם מישהו שכח, כדאי להזכיר לכולם.
עושה רושם שגם כשהמאמן הבא ימונה אחרי דרור קשטן, נמשיך לראות את לוזון בסביבה. מאי 2009. ארקדי גאידמק נעלם לאחר שעזב באישון לילה את ישראל. בראיון מחו"ל מסר הבעלים של בית"ר ירושלים, שלא מבין מה רוצים ממנו.
בורח? מאיפה הוא קיבל את הרושם שזה מה שאנחנו חושבים? ולקראת סיום, מבט אל עבר העתיד, עם תהייה אחת קטנה.
מישהו עדיין מאמין שזה יקרה?
