עבור רוב העולם המערבי, הבשר הוא מרכיב תזונתי משמעותי והמקור העיקרי לחלבון. לבשר יתרון מרכזי - הוא מזון מרוכז, בעוד החלופה אליו מורכבת משילוב של מספר רכיבים. אולם גם אם נתעלם משיקולי מוסר, לבשר חסרון בולט: ייצורו הוא בלתי יעיל בצורה קיצונית, ויש לו השפעות סביבתיות חמורות.
באותם משאבים בהם משתמשים כדי לייצר מנת בשר אחת, ניתן לייצר כ-10 ויותר מנות צמחוניות בעלות אותן רכיבים תזונתיים. או אם נהיה בוטים - על כל קרניבור שבע יש כמה אזרחי העולם השלישי שיכלו להיות לא רעבים. הסיבה לכך היא שכאשר מאכילים בהמה המיועדת לשחיטה בתירס לבהמות, למשל, לא כל הקלוריות בתירס הופכות לבשר. רוב הקלוריות הופכות לחום שהבהמה מייצרת.
בנוסף, לפי דו"ח האו"ם, תעשיית משק החי אחראית לכ-18% מפליטת גזי החממה, כלומר יותר מסך הפליטה המיוחסת לתחבורה לפי אותו דו"ח! על רקע זה, מוזר השקט היחסי לו זוכה המשמעות האמיתית של אכילת בשר,
אל מול העיסוק הבלתי פוסק (והחיוני) בנושא החלופות לשריפת דלקים.
בתמונה: הסיבה העיקרית לאפקט החממה (צילום: אביהו שפירא)
אכן, קל להבין את הקושי שלנו לחשוב על שינוי במנהגי התזונה שלנו, ויעידו על כך כל מנסי הדיאטות למיניהם. בנוסף, הכרה בנזק שמייצרת אכילת
בשר עשויה לעורר דיסוננס פנימי אצל מי שממשיך לאכול בשר למרות הידיעה הזאת. שהרי בניגוד לתחבורה, פה אי אפשר להתחמק בהאשמת גורם חיצוני - אין צורך לחכות לרכבת הקלה כדי להיות צמחוני. ברם, החיים קשים מספיק, ולכן הרוב יעדיף להדחיק. על רקע זה, ההתעלמות ממשמעויותיה של אכילת בשר היא אולי מובנת, אך מסוכנת, והשינוי נראה הכרחי.
יותר משני מיליארד פיות במזרח הרחוק, שעד עתה התקיימו על תפריט צמחוני בעיקרו, מאמצים אט-אט את התפריט המערבי. עולמנו לא יוכל לכלכל כמות גדולה כל כך של אוכלי בשר, אלא אם יתחילו לאכול אלה את אלה ממש. לכן, אנו חייבים לפתח מודל תזונה חדש לעולם המערבי, יעיל במשאבים, מזין ובריא. החדשות הטובות הן שאין צורך להמציא את הגלגל, המודל הזה כבר כאן. קוראים לו צמחונות.
מעבר לצמחונות יפנה שטחי גידול ויחסוך כריתה וביעור שטחים חדשים, יחסוך זיהום של מי תהום מביוב של רפתות ולולים (בעיה קשה שבעבר הובילה לסגירת רפתות באגן הכנרת), יפחית את ייצור גז מתאן, תוצר לוואי של תהליך העיכול אצל פרות, שהוא הרסני לאוזון פי 10 מ-CO2, ועוד.
החדשות הטובות הנוספות הן, שצמחונות היא גם בריאה. ב-2005 פורסמו מסקנותיו של 'מחקר סין' (The China Study), כנראה המחקר המקיף ביותר שנעשה מעולם על הקשר בין תזונה לגורמי תחלואה שונים. המחקר בדק את השפעות התזונה על מחלות 'תרבות השפע' כגון סרטן, מחלות לב, סוכרת, ועוד. מסקנתו הנחרצת של המחקר היא שרצוי להמעיט ככל האפשר בצריכת מזון מן החי.
תזונה צמחונית היא גם זולה יותר, ומשפחה עשויה לחסוך בהוצאותיה ע"י מעבר לתזונה צמחונית.
ואחרון אחרון חביב, צמחונות היא גם מוסרית. גם פה, ההדחקה עובדת. הכרת תנאי הגידול של תרנגולות, למשל, תזעזע רבים הרגילים לאכול עוף ללא מחשבה על התהליך שבו התגלגלה התרנגולת לשניצל.
נכון, ישנם חסמים אובייקטיביים. מזון צמחוני איכותי הוא לא תמיד זמין, למשל במסעדות. אולם זה נמצא במגמת שיפור ותלוי בביקוש. ישנם גם מספר מצומצם של רכיבים שקשה לקבל ממזון צמחי, אולם אפשר להשיגם בקלות דרך תוספי מזון פשוטים, זולים וזמינים. נדרש כמובן לשנות הרגלים ולהכיר מאכלים, סגנונות ומתכונים חדשים, אבל זה לא יותר מאתגר שכדאי להיפתח אליו.
בשורה התחתונה, כדי להשיג את כל היתרונות הללו אין צורך להפוך לצמחונים אדוקים. אפשר פשוט להמעיט באכילת בשר, ללא סיסמאות ואימוץ של ז'רגון צמחוני רדיקלי. המטרה היא צמצום משמעותי, לא מוחלט.
- הכותב הוא מהנדס תוכנה, פעיל בארגונים סביבתיים וחברתיים - וצמחוני
