ליקוי ירח חלקי ייראה בערב השנה החדשה

שלוש פעמים כי טוב - גם ליקוי ירח חלקי, גם ירח כחול וגם בערב השנה האזרחית החדשה. ליקוי ירח חל תמיד בעת שהירח מלא. מדי חודש בחודשו, הירח מקיף את כדור הארץ והמופעים שלו – הסהר ההולך ומתמלא המגיע למילואו במחצית החודש העברי ולאחר מכן מתמעט – נובעים מהמצב ההדדי של הירח, כדור הארץ והשמש.

ליקוי ירח חל כאשר הירח נכנס לצל שמטיל כדור הארץ. במלים אחרות – הירח עובר מאחורי כדור הארץ המסתיר ממנו את השמש וכיוון שהירח מקבל את אורו מהשמש הוא יוצל. כאשר הירח מצוי ביננו לבין השמש הוא מפנה אלינו את צדו האפל, המוסתר מהשמש, ונראה במולדו. מחצית הקפה לאחר מכן, כאשר כדור הארץ מצוי בין הירח לבין השמש (ויכול להסתיר את השמש מהירח), הירח מפנה אלינו את מלוא צדו המואר ואז הוא ייראה כירח מלא. כל מצבי הביניים נובעים מהעובדה שהירח מפנה אלינו רק חלק מצדו המואר או האפל.

אם כך, מדוע אין ליקוי מדי חודש בחודשו? התשובה נעוצה בהטיה של מישור הירח ביחס למישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש; לו הירח היה סובב סביב כדור הארץ באותו המישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש, אזי היה נראה ליקוי מדי חודש בחודשו. אולם, מישור ההקפה של הירח את כדור הארץ נטוי בזווית של כ-5 מעלות ביחס למישור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש.

לכן, הימצאותו של הירח במולד או במילוא היא תנאי אחד להתקיימות ליקוי אך אין בו די – על הירח להימצא גם על מישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש. רק בהתקיים שני תנאים אלה ייראה ליקוי (הערה – כיוון ששלושת הגופים – ארץ, שמש וירח, אינם נקודתיים, הירח אינו חייב להימצא בדיוק על מישור המילקה כדי שיתרחש ליקוי ויש מרחק מסוים ממישור המילקה שבו הוא יכול להימצא כדי שעדיין יתרחש ליקוי).

מחזור המופעים של הירח תלוי בתנועה של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ ואורכו כ-29.5 ימים. מאידך, המחזור של הזמן החולף בין שני מעברים של הירח במישור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש הוא כ-27.2 ימים ולכן אם בחודש מסוים יש ליקוי אזי בחודש הבא, כאשר הירח יהיה באותו מופע, הוא עדיין יהיה רחוק מרחק של כיומיים מהגעתו למישור הקפתו של כדור הארץ סביב השמש.

מסיבה זו קרוי מישור הקפת כדור הארץ את השמש מישור המילקה (מלשון ליקוי) ופרק הזמן החולף בין שתי חציות של הירח את מישור המילקה מדרום לצפון – חודש דרקוני, כיוון שהקדמונים האמינו שליקוי חמה נגרם כיוון שדרקון שמיימי בולע את השמש.

חודש סינודי ומחזור סארוס

המחזור של מופעי הירח עליו מבוסס הלוח העברי קרוי חודש סינודי. כבר הבבלים הבחינו שיש מחזוריות של ליקויים ומחזור זה קרוי עד ימינו – סארוס (שהוא כ-18 שנים ו-11 ימים). אולם, בגלל תנועות נוספות שהירח מבצע בשמיים, קיים מעין מחזור נוסף בן 19 שנים.

מחזור זה קשור להתאמה של מספר הימים בחודשים הסינודיים למספר הימים בשנה שמשית והוא הבסיס לעיבור הלוח העברי המשלב בין מופעי הירח לשנה השמשית. ההיבט המעשי של מחזור הסארוס הוא שכאשר יש ליקוי בתאריך מסוים, ייראה ליקוי נוסף, מאותה סדרת סארוס, בחלוף 18 שנים ו-11 ימים (הליקוי העוקב ייראה ממקום אחר בכדור הארץ, כ-115 מעלות מערבה מהמקום בו נראה הליקוי הקודם). כמו כן, ייראה ליקוי נוסף בחלוף 19 שנים מהליקוי הראשון, אם כי מסדרת סארוס אחרת.

בכל תקופת זמן יכולים להיות ליקויים מסדרות סארוס שונות ולא כאן המקום לפרט מדוע כמה סדרות סארוס מתקיימות במקביל. הליקוי הנוכחי הוא הליקוי ה-57 מתוך 72 ליקויים בסדרת הסארוס 115.

מהו ליקוי חלקי?

הליקוי הנוכחי הוא ליקוי ירח חלקי. מכאן שהירח יהיה במילואו ביום חמישי. בעת ליקוי ירח ישנם שני סוגי צל – צל מלא וצל חלקי. כדי להבין מהו צל מלא וחלקי נדמיין לעצמנו צופה היפותטי המצוי על הירח ומביט על השמש (במשקפיים היפותטיות המיועדות לצפייה בשמש, כמובן...) כל עוד הצופה לא מוסתר מהשמש, הוא שרוי ביום והוא מצוי באזור המואר בקרני השמש.

כעת, כדור הארץ מתחיל להסתיר את השמש. כל עוד לא מוסתרת כל השמש על ידי כדור הארץ, הצופה שעל הירח ימשיך לקבל חלק מקרני השמש ולכן הוא עדיין יהיה באזור מואר, אלא שעצמת ההארה תפחת. זה מצב של צל חלקי (פנאומברה). עצמת ההארה תפחת יותר ויותר עד שכדור הארץ יסתיר ממנו את כל דיסקת השמש.

במצב זה הצופה יימצא בצל מלא (אומברה) – כלומר האזור בו הוא יימצא יואפל ויוצל כליל מפני השמש. יש להבדיל בין מצב של צל מלא בליקוי חלקי שבו רק חלק מהירח מוצל לחלוטין מהשמש לבין מצב של ליקוי מלא של צל מלא שבו כל הירח מוצל לחלוטין מאור השמש. הליקוי הנוכחי יהיה, לצערנו, ליקוי חלקי בלבד, כלומר רק חלק קטן משטח פני הירח יוסתר כליל מהשמש. במרבית שלבי הליקוי שבהם פני השטח יוצלו רק בחלקם יקשה מאוד לראות ירידה משמעותית באורו של הירח. פרק הזמן שבו חלק מהירח יהיה במצב של צל מלא יימשך כשעה.

כניסה לחרוט הצל החלקי (פנאומברה) - 19:17: בשעה זו הירח ייכנס לצל החלקי שמטיל כדור הארץ. כיוון שתנועת הירח על פני כיפת השמים ביחס לכוכבים היא ממערב למזרח, נקודת הצל הראשונה תראה בצדו הדרום-מזרחי של הירח. אולם כאמור, רק חלק מקרני השמש נמנעות מהירח בשלב זה וקשה להבחין בירידה משמעותית באורו של הירח.

יציאה מחרוט הצל החלקי – 23:27: סוף הליקוי.

אפשר כמובן לצפות בליקוי מכל מקום בארץ ללא חשש כאשר אין צורך במשקפת או בטלסקופ כדי לראות את הירח המוצל. בשיא הליקוי הירח יהיה כ-60 מעלות מעל האופק המזרחי, גבוה מספיק כדי שאפשר לראותו ללא הפרעה מכל מקום.

ירח כחול  

לליקוי זה נקודה מעניינת נוספת כיוון שהירח המלא של סוף חודש דצמבר קרוי - ירח כחול. כינוי זה מוענק לירח המלא ה-13 בתקופה של שנה קלנדרית או לירח השני באותו חודש בלוח הלועזי (הגרגוריאני). כיוון שיש חודשים לועזיים בני 30 ו-31 ימים ואילו פרק הזמן העובר בין שני ירחים מלאים הוא 29.5 יום, אם הירח המלא חל בתחילת החודש ממש, אזי יש מקרים שבהם יש ירח מלא פעמיים באותו חודש.

כאשר בחודש מסוים יש שני ירחים מלאים, אזי באותה שנה קלנדרית יהיו 13 ירחים מלאים במקום 12 ירחים מלאים. לפיכך, הירח המלא שיראה בערב השנה האזרחית החדשה הוא הירח המלא ה-2 בחודש דצמבר (הראשון חל ב-2 בדצמבר) והירח המלא ה-13 במספר לשנת 2009 ולכן הוא ירח כחול. יש להדגיש שאין קשר לצבעו של הירח והכינוי ירח כחול מוענק לו מסיבות היסטוריות הקשורות לפולקלור (מתרחש אחת לשנתיים או שלוש שנים). הפעם הבאה בה יהיה ירח כחול תהיה ב-31 באוגוסט 2012.

מידע מורחב על הליקוי בפרט וליקויים בכלל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.