חשיפת הקב"א והדפ"ר: מתכון להצלחה או טעות?
העובדה כי נתוני ההערכה של החיילים לא יישמרו עוד בחשאי, מעוררת ויכוח בקרב קצינים בכירים ומאבחנים. בעוד שחלקם סבורים כי המהלך יביא לשיפור המוטיבציה, חוששים מקצתם מפני פגיעה ממשית בצבא. המתגייסים דווקא מרוצים
בכייה לדורות או עידוד למצויינות? קצינים בכירים לשעבר ומאבחנים פסיכוטכניים חלוקים בדעותיהם האם ההחלטה התקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב אתמול, שלפיה לא יוכל עוד צה"ל להסתיר את הדירוגים לקבוצות איכות והציונים הפסיכוטכניים (קב"א ודפ"ר) שנקבעים למתגייסים, מבשרת רעות או דווקא תועיל לשיפור מצבם של החיילים. בעוד שהמצדדים בהחלטה מברכים, מזהירים המתנגדים כי הצעד עלול להפוך את המבחן הפסיכוטני לתחרותי, שבו תהיה עליונות ברורה למתגייסים ממשפחות מבוססות.
"אני מאמין שלכל אדם מגיעה הזכות להיחשף לכל נתון שקשור בו, רפואי ופסיכולוגי כאחד. נתוני המיון הראשוניים, הקב"א והדפ"ר, אינם יוצאים מכלל זה", אמר ראש ממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות) בצה"ל לשעבר, אלוף-משנה (מיל') אייל אפרתי, שהביע תמיכה במהלך.
אפרתי לא שלל את הטענות שלפיהן עשויה ההחלטה ליצור "תעשיית הכנה לקראת גיוס לצה"ל", והוא סבור כי הדבר אינו בהכרח שלילי. "תתקיים פה תחרות שאני לא בטוח שהיא לא בריאה. זה יחייב את הצבא להיות גמיש יותר, לרענן את המבחנים ולעמוד בתחרות הזאת. מה גם שהמבחנים מתוכננים באופן כזה שבודק יכולת של אנשים שאי אפשר להתכונן אליה", אמר.
"קל לתקוף את הצבא ולא את מערכת החינוך"
מי שדווקא סבור כי ההחלטה לחשוף את הנתונים עלולה להוביל לפגיעה קשה הוא אלוף (מיל') יורם (יה-יה) יאיר, ראש אכ"א לשעבר. "המהלך הזה הוא טעות", מסביר יאיר. "מדובר בכלי פנימי של הצבא שנועד למצות את הפוטנציאל האנושי, ולא לבזבז את זמנם של המתגייסים. הגישה למידע הזה לא תוביל למצב שמישהו מבין החיילים יוכל לבצע בו שינוי, כי המרכיבים העיקרים לציון נותרים כפי שהיו מהרגע שנקבעו". יאיר טען גם לאפשרות של פגיעה ממשית בחיילים שנתוניהם נקבעו בתחתית הדירוג. "אני דואג בדיוק לאותם חיילים, שהם האתגר המרכזי של החברה הישראלית. המהלך הזה רק ישבור אותם", אמר ראש אכ"א לשעבר.
יאיר סבור כי הדרך היחידה להביא לשיפור דירוג החיילים היא על ידי צמצום הפערים בחברה, ומשווה את נתוני הקב"א והדפ"ר לבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות.
"במקום לצמצם את הפערים בחינוך, הופכים את הקערה ואומרים שהצבא אשם. צה"ל לוקח מציאות ומתייחס אליה, ואי אפשר לבוא אליו בטענות. במסגרת זה, למי שלומד בתיכון "בליך" ברמת גן יש סיכוי גבוה יותר להתקבל לקורס טייס מאשר לתלמיד המתגורר בנתיבות", אמר יאיר והוסיף: "מדוע לא לבוא בטענות לאוניברסיטאות? הרי הפסיכומטרי מפלה באותה המידה. התשובה היא שיותר קל לתקוף את צה"ל, מאשר את משרד החינוך".
קרן אהרוני (23) מאבחנת פסיכוטכנית לשעבר, הביעה הסכמה עם דבריו של יאיר. "זה יהפוך להיות 'פסיכומטרי' וחבל. תקום פה תעשיית הכנה, ומי שיש לו יותר כסף להשקיע ב'קדם-פסיכוטכני' יוכל להגיע, כביכול, למקומות טובים יותר בצבא כי הוא יהיה מוכן יותר. אנשים שיש להם פחות אמצעים יפסידו", היא הזהירה. לדבריה, "הקב"א והדפ"ר הם נושא מאוד פרוץ. כשאחי הקטן עמד לפני גיוס, הוא פשוט חיפש באינטרנט 'פסיכוטכני' וראה ישר את כל הקריטריונים. במקום ללכת נגד זה, החלטת בית המשפט ממסדת את התופעה הזאת ופוגעת בצבא".
אבל למרות חילוקי הדעות והאזהרות, שחר בנימין, בן 18 העומד לפני גיוס, דווקא קיבל את ההחלטה בחיוך. "זכותי לדעת לאיזו קטגוריה מקטלגים אותי, בדיוק כמו שבית הספר מראה לי את הציונים שלי אחרי כל מבחן". למרות זאת, אמר בנימין כי התכוון להתכונן בכל מקרה למבחן הפסיכוטכני, שאותו יעבור כבר בחודש הבא. "אני רוצה להיות טייס ומתכוון להשקיע הכול כדי לממש את החלום שלי, גם אם זה אומר להתכונן כמה שעות לקראת המבחן ולשפר את הקב"א", אמר בנימין.
לפנייה לכתב/ת 
