שתף קטע נבחר

ביקור בירושלים ותבשיל בשר נגד שפעת חזירים

רפי אהרונוביץ' עולה לרגל לירושלים כדי לבדוק צעצוע חדש, נתקע בפקקים ואוכל כמה דברים טובים. לקינוח הוא מגיש מתכון לתבשיל חורפי עתיר בשר שעשוי לשמש כחיסון לשפעת או סתם כמנה חורפית וטעימה

מזה מספר ימים אני מנדנד לגברת שניסע לאיזה מקום והיא מתעלמת. כשהיא כבר לא מתעלמת, יש לה תשובה: "מה קרה ל'אשרי יושבי ביתך', או 'ביתי הוא מבצרי וכורסתי היא מקלטי?'",  "כלום", אמרתי בתמימות. "אני עדיין עומד איתן (100 ק"ג וקצת) מאחורי כל אמרות השפר עליהן חונכה משפחתי מזה דורות. פשוט בא לי, אני רוצה לנסות משהו". "קנית GPS חדש?", היא חקרה. "לא, מה פתאום", עניתי. אבל הגברת - שהיא גם מדובבת טבעית מקצועית - המשיכה: "שוב החלפנו אוטו בלי שאשים לב?", (רמז לפעם שבה החלפנו אוטו לדגם אחר רק באותו צבע כמו הקודם, והיא הרגישה רק אחרי חודשיים). "לא ולא", אמרתי. "את יודעת שבעניינים חשובים אני קודם כל מתייעץ איתך". "וודאי", היא אמרה, "כמו למשל בסוגיית צבע הריפוד של האוטו".

 

לקינוח היא נעצה בי את המבט האומר - כל פעם שתרצה לאכול משהו אזכיר לך מהו ערכו הקלורי וגם ארמוז לך על כל הבגדים שאתה קונה והם עדיין לא עולים עליך. "טוב", נשברתי, "רכשתי מגלה רדאר". "זהו?", ענתה הגברת ביובש, "זה כל הסוד הגדול? הרי תמיד היו לך מגלי ראדר: אחד ששותק ומדבר רק עם מצלמות, אחד שמדבר יותר מדי, אחד נגד מסוקים ואחד שמגלה טילי שיוט בזמן מעופם". "הפעם קניתי אחד באמת רציני", אמרתי בהתגוננות. "טוב", אמרה, "אז ניסע לירושלים".

 

נערכים לניסוי

ביום המיועד קמתי במרץ והתחלתי בהכנות: בשעה 07:00 שטפתי את האוטו והשקעתי באקסטרה ווקס ובהברקת גלגלים. הרי לא ארצה שאוטו מלוכלך יחלוף בדהרה ויעקוף את כל אלה שנוסעים בלי מגלה רדאר. בשעה 8:00 אספתי את הגברת. בשעה 8:20 הפעלתי את המגלה בכניסה לכביש 1. לחצתי על כל הכפתורים, כיילתי את כל הכיולים והוא הבהב אליי בשלל אורות אופטימיים. בשעה 8:30 התחיל לטפטף וכביש 1 הפך למגרש חנייה ענק מלא במכוניות שלא זזות לשום מקום. הרדאר הסתכל עליי נואשות ואחרי כשעה וחצי, כשהגענו לקסטל, העירה הגברת שעדיף שהייתי משקיע במגלה פקקים.

 

קצת אחרי עשר הגענו למלון הר ציון. זהו מלון בוטיק במלוא מובן המילה, במיקום מדהים, ותכף תבינו למה כיף להגיע לפה. ארוחת הבוקר הייתה מעולה. היא הייתה מגוונת וחפה כמעט לחלוטין מסימני מלונאות: לחמים טעימים, כולל בריושים, מאפים, עם קינמון ובלי, סלט נבטוטים שהיה מעולה וכמובן דגים מכל הסוגים, סופלה עדין מאוד של גבינות מלוחות ועוגת גבינה חמה שהייתה נחמדה. אפילו הזיתים היו טובים. והכי כיף שאפשר להזמין אספרסו וקפה הפוך שהלכו מצוין עם החלבה והריבות. כדי שתבינו למה אני מתלהב, אשווה זאת לארוחת בוקר שהזמנתי בלובי של מלון הילטון בתל אביב. באמת תמיד כיף לשבת שם, צמוד לים, רק שהסלט והלחמניות ראו זמנים טובים יותר. אבל נחזור לענייננו.

 

הגברת טיילה בשטחים הציבוריים והביטה עליהם ועל הריהוט במבט השמור למוזיאונים. אני התרווחתי על כסא בלובי מול חלונות מקושתים, כל העיר העתיקה פרושה לפניי. הבטתי בקנאה בזוג שישב בג'קוזי חיצוני, גם הוא משקיף על העיר העתיקה, וסימנתי לעצמי לחזור לפה לביקור רציני יותר ולבדוק גם את החמאם הטורקי שכולם מסביבנו בחדר האוכל דיברו עליו.

 

פתחנו כפתור במכנסיים ויצאנו לטייל ברחוב עמק רפאים, בין המון מסעדות ובתי קפה. פשוט ניסינו להרוויח זמן על מנת שארוחת הבוקר תפנה מקומה לבאות. נכנסנו למקום שנקרא chocolatino (עמק רפאים 52, טלפון 02-5631008) והעוגות שם והפטיפורים גרמו לי לסחרחורת. מזל שראינו מגש אקליירים קטנים-קטנים בגודל ביס, עם זיגוגים שונים. בחרנו באחד בטעם מוקה ואחד בטעם שוקולד וכרגיל התחרטתי על זה שהתמלאתי כל כך בארוחת הבוקר. כעבור שעתיים הרגשנו שהתפנה מעט מקום לטעימות נוספות. 


(צילום: רוית נאור)

 

מקומייים בכל מחיר

לקחנו מונית לשוק מחנה יהודה. הנהג קיטר על הפקקים, על הרכבת הקלה ועל התל אביבים שממלאים את העיר במכוניות פרטיות ויוצרים פקקים. "מאיפה אתם, דרך אגב?" הוא שאל, "משכונת גילה", עניתי אינסטנקטיבית. על השוק, שהפך גורמה, כבר דיברו רבות. נכון שאפשר להשיג בו פרחי מאכל, מלפפונים תאילנדיים, עשבי תיבול ריחניים וטריים ודוכן עם פטריות טריות במבחר כזה שאין אצל שום ירקן צפונבוני בת"א, מצד שני, בינות לדגים - אלו עם העיניים הבורקות שנראים כאילו הדייג הפתיע אותם באמצע שחיית הבוקר שלהם - שכבו גם כאלו שכנראה כבר ימים מספר מחכים לתחיית המתים.

 

דילגנו על דוכני הדגים, טעמנו 10 מ-30 סוגי החלבות ובדוכן הבייגלה של עבאדי זיהיתי הזדמנות עסקית: בייגלה רגילים, טעימים מאוד, עולים 20 שקלים לק"ג והשרופים (כך בפירוש כתוב, לא 'אפויים יותר', אלא 'שרופים') עולים 15 שקלים. מיד צחקנו על התמימות של הירושלמים ורכשנו כמה ק"ג שרופים. את אלו יכולנו, לו רצינו, למכור בת"א ב-60 שקלים לק"ג בתור ספיישל רזרב.

 

המסעדה אותה חיפשנו, 'מחניודה', נפתחת רק ב-18:00, אז קיבלנו המלצה מאחד השכנים לאכול במקום שנקרא 'אוכלים בשוק'. על הקיר ססמא. איני בטוח שאני מצטט נכון, משהו כמו "אנשים אוהבים לאכול ואנחנו אוהבים אנשים". באותו יום, בכל אופן, הם לא שיננו מספיק את הססמא. הם לא עשו כבוד לאוכל הפרסי. הגונדי - אותה קציצת עוף וחומוס בגודל כדור טניס - הייתה יבשושית, והחורמה סבזי סבל מאנמיה. ניסיתי לסחוט עליו תוספת לימון. לא עזר. אבל הכי גרוע, כנראה נקודת התורפה של השבוע, היה סלט הירקות. להגיש בשוק סלט ירקות ישן ומיושן זו ממש הגזמה. זקני השוק בטח מתהפכים בקברם. התנחמנו בבורקס פגז שהיה כתוב עליו 'בורקס רמלה'. מה לומר, בורקס רמלה, בבקשה רד אלינו לתל אביב.


(צילום: ירון ברנר)

 

תבשיל חורף מעושן

זהו תבשיל לא רזה, לא דיאטתי, כזה שרצוי להכין ביום חורף כזה בו לא חייבים לצאת מהבית (יש פקקים בחוץ, זוכרים?). יש כאלה שיגידו שתבשילים כמותו, שהיו מאוד פופולריים בימים עברו, הם החיסון האמיתי לשפעת החזירים. עובדה שרק לאחרונה היא פרצה.

 

המרכיבים (ל-8 סועדים):

6 צ'וריסוס מאיכות טובה

6 נקניקיות וינר (אלו בגודל הרגיל)

3 קבנוסים, רצוי חריפים, חתוכים לטבעות

250 גרם חזה אווז מעושן, חתוך לקוביות (מי שיכול, שיחליף בבייקון מעושן)

800 גרם בשר חזה בקר, שריר, קשתית, צלי כתף או צוואר - חתוך לקוביות לא גדולות ומי שרוצה יכול להחליף את זה ב-1.100 ק"ג בשר טלה, שוק, כתף, או צוואר - חתוך לקוביות בינוניות עם העצם

600 גרם שעועית יבשה, אפשר מעורבת - מכל הצבעים והמינים, מושרית ללילה ומסוננת

300 גרם שומן אווז מותך (חורף או לא?)

2 בצלים יבשים ו-1 בצל סגול, קצוצים דק

4 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות

6 שיני שום כתושות

מלח ופלפל

1 כפית שטוחה פלפל אנגלי טחון

מעט אגוז מוסקט מגורד

1 כפית פפריקה, אפשר חריפה

1 כוס ציר בקר או עוף, או במקרה חירום - מים

בערך 1/2 כפית זרעוני קימל

2 כפות רסק עגבניות

 

אופן ההכנה:

  1. ממיסים חצי מכמות שומן האווז בסיר כבד עם תחתית עבה, מזהיבים את הבצל, מוסיפים את השום ואת הגזר. מוציאים מהסיר את כל הכבודה הנ"ל ומניחים בצד.
  2. ממיסים את המחצית השניה של שומן האווז, מוסיפים את חזה האווז המעושן, הקבנוסים, התבלינים והבשר, ומשחימים אותו היטב מספר דקות בתוך השומן.
  3. מחזירים לסיר את הירקות המטוגנים יחד עם השומן שספגו, מוסיפים את רסק העגבניות, השעועית והציר או המים.
  4. מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים או עד שהבשר יתרכך.
  5. כ-10 דקות לפני הסוף, מטגנים את הצ'וריסוס והנקניקיות במחבת טפלון חמה ואחרי שהן קיבלו קליפה יפה ופריכה, מניחים אותן בראש הסיר ומבשלים ביחד עוד כ-10-15 דקות.
  6. מגישים עם הרבה אורז כך שיספוג את הרוטב הפיקנטי והטעם המעושן.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים