צה"ל מבטיח מוכנות מלאה למלחמה
בכל מצב, צה"ל יכול היום לבצע את כל תוכניות הפעולה - הבטיח לדרג המדיני בכיר במערך המבצעים, כשהוא יודע שזה שטר פירעון שיכול לחזור אליו כבמורנג. על מה הוא מתבסס?
לפני זמן לא רב התקיים מפגש לא שגרתי וחשאי ב"בור" שבקריה. ראשי צה"ל אירחו בכירים בדרג המדיני במוצב התת-קרקעי של הפיקוד העליון, כדי להציג להם את האסטרטגיה, שיטות הלחימה והתוכניות המבצעיות שגיבש צה"ל להתמודדות עם האיומים הביטחוניים - הקיימים והפוטנציאליים - על ישראל.
בדיון שהתפתח תהה אחד הקברניטים המדיניים, למוד לקחי מלחמת לבנון השנייה, האם יהיה צה"ל מסוגל לממש, גם בתרחישים קיצוניים, את מה שתכנן. תשובת הבכירים במטכ"ל הייתה חד-משמעית: בכל סיטואציה, נוכל להמליץ לכם על מספר אפשרויות פעולה -
ואתם, המדינאים, תבחרו, כאשר ההחלטה הסופית בידכם. לדבריהם, מסוגל צה"ל כבר היום לבצע את כל התוכניות שהוצגו.
הצהרה מחייבת כזו, מפי אחד העומדים בראש מערך המבצעים של צה"ל, היא שטר לפירעון שעלול לחזור אליו כבומרנג בוועדת חקירה ממלכתית אחרי המלחמה הבאה. ספק אם אותו קצין בכיר היה מעז להשמיע אמירה כזו באוזני הקברניטים ובנוכחות הרמטכ"ל, לולא עמדו לרשותו נתונים מוצקים - שאכן תומכים בהערכתו ועומדים לרשותו, תוך שהם מתבססים על ארבעה מקורות:
- הערכה של האיומים והמשימות שצה"ל נדרש, ויידרש בעתיד, להתמודד עמם.
- מידע כמותי, עדכני ומהימן על היקף הכוח הלוחם העומד לרשות צה"ל, בסדיר ובמילואים, ונתונים אודות החימוש והציוד שמחזיק הצבא.
- מבחני כשירות וכוננות, הנקבעים על פי מדדים קבועים ופרטניים, הנערכים דרך קבע מאז מלחמת לבנון השנייה לכל יחידות המערך הלוחם של צה"ל על כל זרועותיו - ביבשה, באוויר ובים.
- סקרים פנימיים שעורך מדור מדעי ההתנהגות באגף כוח האדם בקרב מפקדים בדרג הנמוך והבינוני, ובקרב הלוחמים במערך המילואים.
אימון מילואים בצאלים. שיפור דרמטי (צילום: רויטרס)
על סמך כל אלה, קובעים במטכ"ל כי צה"ל השלים במידה רבה את תהליך תיקון הליקויים שהתגלו במלחמה ב-2006, וכי כיום נמצא הצבא באחד משיאי הכשירות והמוכנות שלו מאז תחילת העשור. משמעותו של דבר היא כי הפיקוד הבכיר סבור שצה"ל מסוגל לתת מענה אווירי, יבשתי וימי משולב, במקרה שישראל תותקף במטחי רקטות וטילים מלבנון, מעזה, מסוריה ואפילו מאיראן - מכל אחת מהן לחוד ואף מכולן יחד.
הטובים בטיס
בישראל מעריכים כי במקרה שבו יתקוף צה"ל או חיל האוויר האמריקני את מתקני הגרעין או הצבא של איראן, צפויה ישראל להיות נתונה למתקפה של טילים ורקטות. מענה לתרחיש כזה יצריך, אמנם, אורך נשימה וחוסן מצד העורף האזרחי, שצפוי לספוג אלפי רקטות וטילים בכל שטח מדינת ישראל. עם זאת, מאמינים בצה"ל שהאסטרטגיה ושיטות הלחימה שתכנן, ניתן יהיה להביא להפסקת הירי בפרק זמן סביר. במקביל, הכין עצמו צה"ל גם להתמודדות "רגילה" של לחימה עם אחד או יותר מצבאות מדינות ערב.
בסיכומו של דבר, מוכן צה"ל כבר כעת, ויהיה ערוך טוב יותר בשנה הבאה, לאפשרות שיאלץ לסכל מבעוד מועד איום גרעיני איראני, אם וכאשר זה אכן יתממש.
משיקולי ביטחון מידע וצנזורה, לא ניתן לפרסם נתונים מפורטים על מצב הכוננות והמוכנות של צה"ל, אבל ניתן לציין כי את טבלת הכשירות והמוכנות בקרב המערך המסתער של צה"ל מוביל כיום חיל האוויר. כמות שעות הטיסה לטייס, כמות המטוסים, המסוקים וכלי הטיס הלא מאוישים, מלאי החימוש וציוד הלחימה המתוחכם והתרגילים משימתיים, ביניהם ארוכי טווח בהשתתפות עשרות כלי טיס, שביצע החיל בשנים האחרונות - כל אלה נמצאים בהיקף כמעט חסר תקדים בתולדות הזרוע האווירית של ישראל.
כוחות היבשה, בעיקר מערך המילואים, עדיין לא הגיעו לאותה רמה גבוהה ואחידה של מוכנות וכוננות כמו בחיל האוויר, בעיקר מפני שתהליך ההצטיידות בנגמ"שים חדישים מדגם נמ"ר, במערכות הגנה מפני טילי נ"ט לשריון, במערכות שליטה ובקרה ממחושבות ובמערכות נשק שונות - עדיין לא הושלם.
עם זאת, בכל הנוגע לאימונים והכשרת מפקדים, חל שיפור דרמטי במצב המערך הלוחם היבשתי הסדיר.
שיפור ניכר מאוד חל גם במערך המילואים. כך, לדוגמא, כל "חטיבות הליבה" של המערך הלוחם של צה"ל ביצעו בשנים האחרונות שלושה תרגילים חטיבתיים באש. אלה, כמו גם התרגילים הגדודיים, התנהלו על פי מתאר מציאותי התואם את המשימה הספציפית שאליה מיעד צה"ל את היחידה. התוצאה הייתה ניכרת באופן שבו פעלו כוחות הקרקע של צה"ל במבצע "עופרת יצוקה". בצה"ל ממשיכים ליישם גם כעת בדבקות את הנחייתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שקבע כי "הצבא צריך להימצא באחד משני מצבים: הכנות למלחמה או מלחמה".
האימונים המקיפים והתרגילים היסודיים הובילו לכך שמצב המוכנות של כוחות היבשה כיום טוב מזה שהיה, לפחות מאז שנת 2005. דומה לכך מצבה של הזרוע הימית של צה"ל, שגם בה ניכרים הפערים בין הרצוי למצוי בעיקר בתחום ההצטיידות. חיל הים ממתין השנה לשתי צוללות הנבנות עבורו בגרמניה, ומתכונן לחתום על חוזים לבניית שתי ספינות שטח בינוניות שיסייעו לו לפעול בטווחים ארוכים. על יכולותיו ההולכות ומשתפרות של החיל ניתן ללמוד גם מהמעט שהתפרסם בתקשורת, אודות פעילות בטווחים ארוכים נגד מטרות חוף וכלי שיט - בין אם כדי לסכל הברחות נשק לעזה, ללבנון ולסוריה, ובין אם למטרות אחרות.
המפקדים הזוטרים מאמינים יותר בכשירות
יחד עם כל אלה, נותרו אולי הקולות הנשמעים בשטח כמדד הטוב ביותר להערכת כשירותו ומוכנותו של צה"ל, במיוחד מפי אלה המכירים היטב את הצבא "מבפנים" ומשוללים כל אינטרס לייפות את הנתונים ואת המציאות. מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) בצה"ל ערכה במרס ואפריל האחרונים סקר מדגמי בקרב מאות נגדים (עד דרגת רב סמל בכיר) ומפקדים (עד דרגת רב-סרן) בצה"ל. מנתוני הסקר עולה כי 91 אחוזים מהנגדים ו-92 אחוזים מהקצינים הביעו אמון בכושר הלחימה וביכולת ההכרעה של צה"ל. מדובר בעלייה ניכרת באמון שנותנים אנשי הצבא ביכולותיו לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז העידו רק 80 אחוזים מהנגדים ו-76 אחוז מהקצינים כי שהם סומכים על כושר הלחימה ויכולת ההכרעה של הצבא.באותו סקר של 2007, נשאלו הנגדים והקצינים האם היחידה שבה הם משרתים מוכנה ללחימה. רק 79 אחוזים מהנגדים ו-63 אחוזים מהקצינים השיבו אז בחיוב, לעומת 89 אחוזים מבין הנגדים ו-77 אחוזים מהקצינים שסברו כך בסקר שהוצג השנה. לאחר "עופרת יצוקה" ערך הצבא סקר נוסף, בקרב חיילי מילואים מהדרג הלוחם, שבו העידו 60 אחוזים מהנשאלים כי הם מבחינים בשינוי לטובה בתפקוד המערך. רק אחוז בודד מבין המילואמיניקים באותו הסקר סברו כי השינוי שחל היה דווקא לרעה, ו-25 אחוזים לא הרגישו בשום שינוי שהוא.
כל האמור לעיל אין בו כדי לנבא את תוצאות המלחמה הבאה. מוכנותו וכשירותו של צה"ל הם רק מרכיב אחד של היכולת הכוללת של ישראל להתמודד עם איומים צבאיים קונבנציונאליים ולא-קונבנציונאליים. כושר קבלת ההחלטות של הממשלה, ויכולתה לייצר הכרעות איכותיות ושקולות, הם מרכיב חשוב נוסף - כמו גם מצבה הבינלאומי של ישראל והתמיכה המדינית והצבאית שיתנו לה, במקרה של לחימה, ארצות הברית וגורמים נוספים. למרות זאת, יכולים אזרחי ישראל להיות מרוצים מכך שנראה שלפחות מרכיב בסיסי אחד בעוצמתה הלאומית של המדינה, יתפקד כהלכה ברגע האמת.
