שתף קטע נבחר

מי מפחד משוק ההון? מדריך לעולם ההשקעות

כיצד עובדת הבורסה? מה ההבדל בין אגרות חוב למניות? אלו דברים כדאי לדעת טרם השקעה בשוק ההון? המוצרים הפיננסיים, השחקנים בשוק, המושגים והשיקולים השונים בבחירת השקעה מתאימה: ynet ומומחי מזרחי-טפחות מגישים לכם מדריך לעולם ההשקעות. כתבה ראשונה בסדרה

שוק ההון הוא עולם מורכב ומרתק ושחקנים רבים מהעולם הפיננסי נוטלים בו חלק. גם אם חלקנו אינו משקיע באופן ישיר בשוק ההון, הוא עושה זאת, למשל, באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל ופוליסות הביטוח בהן הוא מחזיק. הפעילות בשוק ההון היא גורם מרכזי לצמיחה ופיתוח של חברות המניעות את המשק וכן לגיוס כספים של הממשלה.

 

שוק ההון מאפשר לחברות עיסקיות ולממשלה לגייס הון מהציבור על ידי הנפקת ניירות ערך. לציבור ניתנת אפשרות להשקיע את כספו (לטווח ארוך או קצר) על ידי קנייה של אותן ניירות כשהמרכז של פעילות זו היא הבורסה. 

 

מהי בורסה?

הבורסה היא המוסד שבו מתקיים בפועל סחר החליפין שהוא לבו של עולם ההשקעות. למרות שהיא אינה דומה לשוק המוכר לנו מחיי היום-יום, הבורסה היא "שוּק" לכל דבר, שבה מתבצעת קניית ומכירת מוצרים. הסחורות הנסחרות בשוק ההון בכלל ובבורסה בפרט, הן מוצרים פיננסיים (ניירות ערך), הנסחרים באופן משוכלל יותר לעומת שווקים אחרים.

 

בבורסה ישנן דרכים מוגדרות ומפוקחות לניהול משא ומתן על המחיר. להבדיל ממוצרי צריכה, כמו פרחים ופירות, משקיעים קונים ניירות ערך בעיקר במטרה לשוב ולמכור אותם בעתיד תמורת רווח אפשרי. ניירות ערך "מחליפים ידיים" בין קונים למוכרים, המסכימים ביניהם, בדיוק כמו בכל שוק אחר, על מחיר וכמות של "סחורה".

 

הבורסה בתל-אביב נוסדה בשנת 1953 וממוקמת ברחוב אחד העם 54. הבורסה היא חברה פרטית ובעליה הם "חברי הבורסה" - בנקים וברוקרים. על פעילות הבורסה מפקחת הרשות לניירות ערך, שפעולותיה מוסדרות ומוגדרות היטב בחוק ניירות ערך, שנחקק בשנת 1968.

 

קניית ומכירת ניירות ערך בבורסה מתבצעת באמצעות חברי הבורסה, המעבירים פקודות קנייה ומכירה למחשב הבורסה עבור ציבור המשקיעים. עבור שירותי הייעוץ והביצוע, גובים חברי הבורסה עמלות מהמשקיעים. יועצי השקעות, המוסמכים על ידי הרשות לניירות ערך, מייעצים למשקיעים לגבי תיק ההשקעות שלהם. הבורסה מממנת את פעילותה באמצעות עמלות אותן היא גובה מחברי הבורסה ומהמשתמשים בשירותיה.

 

אילו מוצרים נסחרים בבורסה?

כאמור, הסחורות הנסחרות בבורסה הן סוגים שונים של ניירות ערך: מניות, איגרות חוב ממשלתיות (המונפקות על ידי המדינה) וקונצרניות (אגרות חוב של חברות), מלווה קצר מועד (מק"מ), אופציות ועוד.

 

ניירות הערך נוצרים על ידי תהליך שנקרא הנפקה. זהו תהליך שבמסגרתו חברה מציעה את ניירות הערך שלה לציבור, ובכך מגייסת כסף באמצעות הבורסה. המשקיע רוכש את נייר הערך המקנה לו זכויות מסויימות. במקרה של מניה, הרוכש מקבל זכות יחסית על נכסי החברה ורווחיה (חלוקת דיוידנד).  

 

אפשרות נוספת העומדת בפני חברה המעוניינת לגייס הון, היא הנפקת אג"ח (איגרות חוב) למשקיעים. בעת הנפקת אג"ח, לא חל שינוי במבנה הבעלות של החברה, אלא החברה לווה כסף מהמשקיעים, ומתחייבת לשלם ריבית על בסיס קבוע ולהחזיר את הקרן במועד שנקבע מראש.

 

כאמור, הבורסה היא זירת מסחר, בה ניתן גם לרכוש וגם למכור. כך שרוכש נייר ערך יכול למכור אותו מתי שירצה. ערכו של נייר הערך יכול לעלות או לרדת בהתאם לביצועי החברה שהנפיקה אותו. חברה ציבורית מתנהלת על ידי פיתוח עסקי ושאיפה למיקסום רווחיה, כך שככל שהחברה ריווחית יותר, ערך המניה שלה אמור לעלות, ובמקרה כזה מוכר המניה יכול להרוויח ממכירת המניה.

 

הייתרון הטמון בהנפקה לציבור, להבדיל מגיוס הון פרטי, הוא באפשרות לגייס סכומים גדולים יותר בתנאים נוחים יותר. כמו כן, במצב של הנפקת מניות בבורסה, החברה נהנית מחשיפה גדולה וקל לה יותר לגייס הון נוסף בעתיד. יש לציין כי עיקר פעולות הקניה בבורסה אינם נעשות באקט ההנפקה. רוב הפעילות מתבצעת דווקא אחרי ההנפקה בה נייר הערך עובר מיד ליד בין מוכרים וקונים.

 

שקיפות באמצעות התשקיף

על מנת שהמשקיעים יוכלו לשקול בצורה נאותה אם להשקיע את כספם בחברה בתמורה למניותיה, החברה נדרשת להפוך ל"שקופה" - באמצעות חוברת המכונה "תשקיף".

 

התשקיף כולל תיאור מלא ומדויק של החברה בכל תחומי פעילותה, דו"חות פיננסיים לשנים קודמות ומידע מהותי לגבי פעילות החברה, כולל פירוט הסיכונים. מכיוון שהמידע הנכלל בתשקיף משמש כבסיס לקבלת החלטת השקעה, קיימים חוקים נוקשים לגבי תוכנו ועליו לקבל את אישור הרשות לניירות ערך.


חובת ה"שקיפות" של חברה כלפי משקיעיה אינה מסתיימת עם פרסום התשקיף: החוק קובע כי החברה  חייבת להתנהל באופן שאינו פוגע בזכויות ציבור המשקיעים ולפרסם באופן שוטף דו"חות ודיווחים העשויים להשפיע על מחיר המניה.

 

כעת נחזור לפעילות בבורסה. כלי מרכזי למדידת מצב השוק הן מדדי המניות. מדד מניות הוא כלי סטטיסטי המשקף את השינויים ברמת המחירים הממוצעת של קבוצת מניות נבחרת. לכל מניה יש משקל מסויים במדד. ככל ששווי השוק של מניה גדול יותר - כך השפעתה על המדד גדולה יותר. לעיתים מוגבלת במכוון השפעתן של מניות גדולות, במטרה לצמצם את השפעתן על המדד. כאשר המדד יורד, אין זה אומר בהכרח כי מחיר כל המניות בקבוצה יירד גם כן (הדבר נכון גם במצב שבו המדד עולה).

דוגמאות למדדי מניות בבורסה בתל-אביב: מדד ת"א 25 - מדד ה"דגל" של הבורסה, המתייחס ל-25 המניות הגדולות ביותר. מדד ת"א 100 – מתייחס ל-100 המניות הגדולות ביותר.

  

כיצד מתנהל המסחר בבורסה?

המסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב מתנהל באמצעות מערכת המכונה "רצף", המנהלת מסחר רציף מדי יום בין השעות 8:50 ועד 16:30.

 

רצף היא מערכת מחשבים משוכללת שבמרכזה עומד מחשב המסחר בבורסה, המקבל פקודות קנייה ומכירה מכל המחשבים של חברי הבורסה הפזורים ברחבי הארץ. פקודת קנייה או מכירה יכולה להתקבל מכל מקום בעולם, באמצעות האינטרנט, אך חייבת לעבור דרך חבר בורסה שהינו, כאמור, ברוקר או בנק.

 

כל פקודות הקנייה והמכירה שמעבירים המשקיעים נכנסות ל"ספר הפקודות" הממוחשב, שהוא חלק ממערכת הרצף. בספר הפקודות יושבות הפקודות ו"ממתינות" שיימצא להן בן זוג במחיר דומה. ברגע שיש התאמה בין קונה למוכר לגבי גובה העסקה, היא מתבצעת - והפקודה נמחקת מספר הפקודות.

 

שיטת הרצף פועלת על פי עדיפות במחיר, כלומר, אם מתקבלות כמה פקודות קנייה ומכירה של מניות מסוג מסוים, הקונה שמציע מחיר גבוה יותר או המוכר שמציע מחיר נמוך - יקבלו עדיפות וביניהם תיסגר עסקה. אם מוצעות כמה פקודות קנייה או מכירה במחיר זהה – לראשון ששלח את הפקודה למחשב תינתן קדימות. מערכת רצף מקבלת פקודות אנונימיות ולמוכר אין אפשרות לדעת את זהות המבקשים לקנות את המניה. מחשב הבורסה מציג ללקוח את שלושת הקונים ושלושת המוכרים הראשונים בסדר בלבד, למרות שיתכן כי בספר הפקודות מופיעות הרבה יותר שורות.

 

נכתב בשיתוף מומחי מזרחי-טפחות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
סוחר בבורסה בניו-יורק
צילום: AP
הבורסה בתל אביב
צילום: דנה קופל
מומלצים