בעקבות הכתבה שפורסמה בשבוע שעבר
בערוץ "הכסף שלי" ב-ynet, ייערך היום (ג') דיון בוועדת המשנה לשירותי בנקאות של ועדת הכלכלה, בנושא "מסגרות האשראי למשקי הבית והעמדת "אוברדראפט" ללא מסגרת".
כיום, הבנקים אינם מוגבלים בגובה הריבית שהם יכולים לדרוש מלקוחות שחרגו ממסגרת האשראי הרגילה, כאשר החריגה הוגדרה כ"חוב בעייתי".
| ריבית על מסגרת חריגה |
|
| כמה עולה לחרוג ממסגרת האשראי? הרבה כסף / אליצפן רוזנברג |
|
הבנקים אינם מוגבלים בגובה הריבית שהם יכולים לדרוש מלקוחות שחרגו ממסגרת האשראי, כאשר החוב הוגדר כ"חוב בעייתי". בפועל, גובה הריבית עשוי להגיע לכ-25% . האם בנק ישראל צריך לפרסם "ריבית חריגה מומלצת"? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מחודש יולי 2007 נאסר על הבנקים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי. למרות זאת על פי תקנות בנק ישראל, ניתנת לבנקים אפשרות להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית, מעבר למסגרת הקיימת - באופן חריג הבנק יכול להעמיד ללקוח מסגרת אשראי כזו , אולם אז,ההוראות מחייבות שהריבית על המסגרת הנוספת תהיה זהה לריבית שנגבית על מסגרת האשראי הרגילה. בפועל נוהל "חריג" מצוי ומקובל מאד בבנקים
ואולם במקרים מסויימים, כאמור, כאשר נוצלה כבר המסגרת, מאפשר הבנק מסגרת אחרת בריבית שאינה מוגבלת. זה קורה כאשר הבנק לא יכול למנוע את החריגה. למשל כאשר ברשות הלקוח כרטיס אשראי בנקאי ועל הבנק נכפה למעשה לכבד את הוראת החיוב שמגיעה אליו. במקרה כזה, מסבירים בבנק ישראל, הבנק לא יכול למנוע את המשך החריגה, ועל חריגה כזו הבנק יכול לחייב את הלקוח בריבית גבוהה ובעמלות נוספות. יש לציין כי כדי שזה יקרה, על הבנק לסווג את החריגה כ"חוב בעייתי".
הריבית הנגבית מהלקוח במקרה כזה, הינה גבוהה במיוחד והיא נעה בין 16% ל-25% (בחישוב שנתי) תלוי בבנק ובסוג החשבון. רק ראוי להזכיר שריבית בנק ישראל היום עומדת על 1.25%.
גורמים בתחום טוענים כי על בנק ישראל לפרסם ריבית חריגה מומלצת, או לחילופין לקבוע תקרה לריבית החריגה המשולמת עבור האשראי. לדבריהם צריכה להיות הקבלה בין הריבית על החריגה לבין ריבית הפיגורים הנוהגת בהלוואות חוץ בנקאיות, שם קיימת תקרה העומדת על פי 2.25 מהריבית הממוצעת כפי שמפרסם בנק ישראל (כיום כ-4.25%).
