שתף קטע נבחר

קיץ באילת, בלי מזגן

יבואנית סוזוקי חוייבה לפצות תושבת אילת שהמזגן במכוניתה לא פעל, ואף פלט חום בכל עצירה. בית המשפט קבע כי על היבואנית לפצות את בעלת המכונית במלוא שווי הרכב, בניכוי דמי שימוש מופחתים - בגלל הסבל שנכפה עליה

המזגן ושברו. לא נעים לנהוג במכונית בקיץ, כשהמזגן אינו מקרר. וזה בכלל לא נעים לנהוג במכונית עם מזגן שלא רק שאינו מקרר, אלא פולט חום בכל עצירה. וזה ממש לא נעים לנהוג במכונית כזו, אם אתם גרים באילת. אבל כך בדיוק קרה לאור ליסקר מאילת, שרכשה ב-2003 סוזוקי גרנד ויטרה, ושילמה תמורתו 145,570 שקל. אלא שבמקום ליהנות מהרכב החדש שלה, התברר לה עד מהרה כי המזגן רחוק מלמלא את ייעודו.

 

אור פנתה למוסך של סוזוקי באילת, אולם שם לא הצליחו לתקן את התקלה גם לאחר אישפוזים רבים וממושכים. בשלב מסויים פקעה סבלנותה, והיא דרשה לקבל רכב אחר. מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי, סירבה. וזה הביא את אור לבית משפט השלום בתל אביב: באמצעות עו"ד יהודה גרף, היא ביקשה כי בית המשפט יורה ליבואנית להחליף את רכבה, או להחזיר את כספה.

 

בית המשפט קיבל את טיעוניה של אור, וקבע כי על היבואנית לספק לה רכב חדש, או לחילופין - להשיב את כספה בצירוף ריבית והצמדה. בית המשפט גם קיבל את דרישתה לפיצוי בסכום של 25 אלף שקל, בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. עם זאת, בית המשפט קבע שיש לקזז מסכום זה את שווי השימוש שנעשה ברכב.

 

מכשירי תנועה החליטה להחזיר לאור את כספה: 183 אלף שקל, שהוא מחיר הרכישה, בתוספת ריבית והצמדה. אלא שהיבואנית לא הסכימה עם הדרך שבה יש לחשב את שווי השימוש שעשתה אור ברכב. בעקבות כך ערערה לבית המשפט המחוזי.

 

בערעור טענה היבואנית כי ערך דמי השימוש מסתכמים בהפרש שבין סכום הרכישה של הרכב בתוספת ריבית והצמדה (183 אלף שקל), לבין שווי הרכב ביום החזרתו לפי מחירון לוי יצחק - 80,290 שקל. ובקיצור: 102,870 שקל. עוד טענה היבואנית שאין לקזז את דמי השימוש עם הפיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש, שכן אור עצמה תבעה רק 25 אלף שקל.

 

אלא ששופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, דחתה את טיעוניה של היבואנית וקבעה כי בית המשפט רשאי לחשב את שווי השימוש ברכב לפי שיקול דעתו, ובהתאם לנסיבות. "במקרה רגיל, אכן יש לחשב את שווי דמי השימוש ברכב, בהפרש בין שוויו ביום קבלתו לבין שוויו ביום החזרתו. אולם במקרה דנן, מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות שיטת חישוב שונה".

 

השופטת הסבירה כי השימוש ברכב נכפה על אור, משום שהיבואנית סירבה להחליפו, ואף לא היתה מוכנה להחזיר את כספה. החברה היתה מוכנה לרכוש ממנה את הרכב לפי מחיר המחירון שלה - הצעה שבית המשפט הגדיר כ"מוחל טובות". גם השימוש שנעשה ברכב לא היה רגיל, שכן היא נאלצה לנהוג במכונית שמערכת מיזוג האוויר שלה חיממה גם בקיץ - "(מה ש)פוגם במידת ההנאה במדינה חמה כמדינתנו ובעיר חמה כאילת במיוחד".

 

עוד קבעה השופטת כי אין כל סיבה והגיון להעניש את בעלת הרכב. אילו היתה מתקבלת שיטת החישוב שהציעה מכשירי תנועה בבית משפט השלום - להעריך את דמי השימוש בסך 2,200 דולר לחודש - היתה מתקבלת תוצאה אבסורדית, לפיה אור היתה משלמת פיצוי למכשירי תנועה. גם השיטה שהציעה היבואנית בבית המשפט המחוזי, הייתה מביאה למצב שבו היה על מכשירי תנועה להשיב לאור סכום הנמוך ב-40 אלף שקל בלבד מהסכום ששילמה עבור הרכב בעת הרכישה.

 

התוצאה: מכישירי תנועה הפסידה פעם נוספת. הערעור נדחה, והחברה חוייבה לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שופטת: העיר אילת חמה במיוחד
צילום: איוי לרר
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים