עד סוף שנת 2013 תיכנס לישראל שיטת מיסוי "נורמלית", שבה משולם מס על משקה, בהתאם לחוזק האלכוהולי שלו, ולא בהתאם למידת היוקרתיות שלו, מקור האלכוהול או הייצור ונתונים אחרים. השיטה תיושם בהדרגה, כדי לאפשר ליצרנים מקומיים של מוצרים זולים להתארגן ולהחליט אם לסגור את העסקים שלהם, או להיכנס לייצור של משקאות יקרים יותר, כאלה שמרכיב המס שבהם הוא יחסית פחות משמעותי.
שימו לב כבר עכשיו למחירי המשקאות שאתם מתבקשים לשלם, כי ההפרשים משמעותיים יותר ככל שמשקאות היו יקרים יותר. דוגמאות בולטות אני מקווה להביא כבר בשבוע הבא. בנתיים כבר יש הצעה של ח"כ יואל חסון, ליישם את הרפורמה במלואה כבר עכשיו. היות שמה שכבר הושג, הושג אחרי הרבה מאוד דיונים והתחבטויות, הסיכוי של ההצעה של חסון לעבור אינו גדול במיוחד.
יכול להיות שטוב יותר היה להפנות את האנרגיה של חברי הכנסת לחקיקה בכיוונים אחרים, כמו הבטחת ייעוד חלק מההכנסות מהמסים האלה לחינוך ולפעילות בקרב בני נוער, או הקמתו של גוף כמו ה-Drinkaware הבריטי.
דרושה גם חקיקה בתחום הגדרת מנת משקה וציון מנות משקה על גבי תוויות משקאות - תחום מוזנח, שרק מחכה לתביעה כנגד המדינה, או חבר כנסת שירים את הכפפה. בינתיים הכי חשוב זה לשתות באחריות ולקוות לטוב.
י.ד. עסקים, יבואני המשקאות הוותיקים, לוקחים את עולם הבירה יותר ויותר ברצינות. אני לא חושב שעובר רבעון בלי שהם יכניסו לארץ מוצר חדש, וזה מצוין. כבר היום יש בישראל משהו כמו 200 מותגים בינלאומיים שונים, ולי.ד. יש חלק לא קטן במהומה הזאת. החדשה האחרונה על המדף שלהם היא האינדיט (Inedit), של אסטרייה דאם (Damm). יצרנית הבירה הספרדית חברה למלך המטבח הספרדי, אביר הקולינריה המולקולרית ונסיך יחסי הציבור העולמיים פראן אדריה (Ferran Adrià): השף והבעלים של מסעדת El Bulli מקטלוניה.
אדרייה לקח שני סומליירי מהמסעדה שלו, ויחד עם שותפו ג'ולי סולר (Juli Soler) יצרו עבור דאם את הבירה הזאת. "בירה לאוכל", אמר עליה פראן אדריה, "שתמזג מבקבוק יין".
האינדיט היא לאגר שיש בו חיטה: לקחו את הלאגר הבסיסי של דאם, בירה שעשויה בסגנון ובאופן העשיה של לאגר אמריקאי - קלה, קלילה ועדינה מאוד – והכניסו בה 30% בירה חיטה. שתי הבירות עוברות תסיסה בנפרד ואז מבקבקים אותן יחד לבקבוקים של 750 מ"ל. בבקבוקים אלה עוברת הבירה תסיסה שניה, לקבלת מיגוז עדין.
כבר היתה לנו "בירה לאוכל", שעברה תסיסה שנייה בבקבוקי 750 מ"ל: לאגר עדין טעמים ומיגוז של מבשלת Cobra, הלוא הוא ה-King Cobra. האינדיט לקחה את העניין הזה צעד אחד הלאה, ובנוסף לרכות ה"בירה לאוכל", ואפילו מעט המתיקות שלה, הוסיפה ארומות של תפוז וציפורן, אופייניות לבירות חיטה. זאת בהחלט בירה חביבה, שתתאים למטבח המקומי שלנו, לאוכל שמנוני במקצת וגם לאוכל אסיאתי. המחיר, בערך 30 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל. ישנו גם הלאגר הרגיל, 330 מ"ל, שיעלה על המדפים ממש בעוד כמה ימים ומחירו עדיין לא נקבע.
יקבי כרמל הוציאו לשוק לא מזמן שני יינות מסדרת הפרייבט קולקשן שלהם: מרלו וקברנה סוביניון, בציר 2008. שני היינות משווקים
במחיר של 55-60 שקלים לצרכן. אני מוכרח לציין שמהשניים, הקברנה יותר מוצלח בעיני, אבל שניהם נותנים תמורה טובה לכסף: המרלו קל, נעים מאוד ובעל ארומות של יין טרי וצעיר. בפה הוא נעים, אך לא קל מדי. היינן הראשי, ליאור לקסר, ושותפיו, לא זנחו את גוף היין הזה, לטובת קלות השתיה והלגימה. הקברנה סוביניון אכן יותר "קברנה", כלומר יותר בעל גוף ויותר כבד. מרגישים בו קצת יותר עץ, אבל לא נורא בכלל. מאוד מתאים למזג האוויר הנוכחי, שבין חמים ונעים, לקריר וחמים.
ברקן מוציאים לשוק בימים אלה שני מגנומים מיינות בסדרת העילית שלהם - סופירייר: ברקן סופרייר קברנה סוביניון, בציר 2006, מגנום. 700 בקבוקים בלבד; ברקן סופרייר מרלו, בציר 2004 , מגנום, ממנו יש 400 בקבוקים בלבד. המחיר לצרכן של שני היינות הוא 465 שקלים.
לא טעמתי את היינות, אבל דווקא כן יצא לי לפתוח בקבוק של ברקן סופירייר מרלו 2004 לאחרונה. היין היה מצוין, ועדיין עם פוטנציאל שתיה של שנתיים לפחות. אחד הרעיונות מאחורי בקבוקי מגנום הוא שהיין מתיישן לאט יותר בבקבוקים אלה, שנפחם כפול מנפח של בקבוק יין רגיל: 1.5 ליטר, לעומת 0.75 ליטר.
אם המצב של המרלו 2004 בבקבוק הרגיל היה כמו שהיה, הרי שליין בבקבוק הכפול יש עוד זמן לפניו. בכל מקרה זהו מרלו רך, מאוד אלגנטי - מהאלגנטיים ביותר שאני זוכר שעשה היקב - ומאוד אירופאי. אם אתם מחפשים יין לחגיגת בר-מצווה שתערך בעוד שנתיים שלוש, או שיהיה יין לארוחה חגיגית רבת משתתפים, המגנומים האלה הם פתרון טוב ומומלץ.
ואגב מגנומים: ממש לפני סוף השנה חזרו למדפינו בקבוקי המגנום של היינקן. אם בא לכם לנסות פעם איך טעמיה של בירה משתנים ללא הכר בבקבוק גדול מתוצרת חוץ, אתם חייבים לנסות את ההיינקן הזאת. הפתעה מובטחת, במחיר של 45 שקלים בלבד. באמת מציאה.
