וייטאנם: הִגַּעְתְּ לגיל 14? זה הזמן לגלח את הגבות

שבט המונג השחור בצפון וייטאנם נחשב לגדול מבין שבטי אזור סא-פא. בני השבט גרים בבתי עץ ורובם עובדים בשדות האורז. עם סלילת הכבישים ופתיחת האזור לתיירות עברו חלקם, בעיקר הנשים, לעבוד בהדרכת תיירים, במכירת מוצרים אותנטיים ובאירוח בבתים. נפתחו גם מסעדות ובתי קפה המציעים מאכלים אותנטיים.

• חלק א': צפון וייטנאם: מסע מרתק בין שבטים ססגוניים
  

בני המונג השחור (כמו שאר השבטים) לובשים בגדים שהם אורגים ותופרים בעצמם. הבדים נצבעים באינדיגו כהה, ולאחר מכן הנשים רוקמות עליהם דוגמאות צבעוניות. עקב הצביעה הידנית צבועות כפות ידיהן וציפורניהן של נשות המונג השחור באינדיגו.

הנשים עונדות עגילים מגיל צעיר. ככל שחולפות השנים משקלם של העגילים גדל וכן מספרם. קל להבחין בנערה צעירה שלאוזניה עגיל קטן ובאישה בוגרת שלאוזניה שלושה-ארבעה עגילים כבדים, מה שמביא להתארכות התנוך באופן בולט במיוחד.

אם נושאת את בנה במנשא בסא-פא (צילומים: אסתל טסטסה, טבע הדברים)

לשבט יש שמאן שאליו פונים לייעוץ ולטיפול רפואי, והוא בודק ומחליט אם הבעיה קשורה לרוחות או לגוף ונותן את הטיפול המתאים. כאשר הטיפול עוזר, חוזרים לשמאן כדי להודות לו ומעניקים לו מתנות. ברכות השמאן נכתבות על דפים לבנים ואדומים כדי לגרש את הרוחות הרעות. לאחר הטיפול שורפים את הדפים. במקרים מסוימים השמאן מחליט שהמשפחה צריכה הגנה מיוחדת, והוא כותב ברכות שהמשפחה תולה סביב הכניסה לבית. מטרת ברכות אלה היא להרחיק רוחות רעות ואורחים שמחשבות רעות בלבם.

בעבר התקיימו נישואים רק בתוך אותו השבט, אך ב-15 השנים האחרונות מתקיימים גם נישואים בין-שבטיים. החברה היא בעיקרה מונוגמית, למעט מקרים בודדים של פוליגמיה. החתונה נערכת על ידי המנהיג הראשי, ויש צורך ברישיון. מקרי גירושין אינם שכיחים, אך כאשר האישה רוצה להיפרד מבעלה על משפחתה להחזיר את המוהר למשפחת החתן. אם זוג נפגש באקראי ומתאהב, הקשר נשמר בסתר מפני המשפחות מחשש לאלימות כלפי האישה.

מגדלים תירס אבל נחשבים בשלנים טובים מאוד

מנהגיהם של בני שבט פרח המונג דומים לאלו של המונג השחור, אך בתיהם שונים. הם גרים בחלק הגבוה של ההרים, בפסגות הנמצאות ברום של כ-2,000 מ'. הם אינם מגדלים אורז בגלל תנאי מזג האוויר הקשים, אך הם מגדלים תירס ונחשבים בשלנים טובים מאוד. בני השבט גרים בבתי בוץ, כי אלה מתאימים יותר למזג האוויר בגבהים - בחורף חם בתוכם ובקיץ קריר.

נושא הלימודים חשוב לבני השבט יותר מאשר לשבטים האחרים, וכל הילדים הולכים ללמוד. המשפחות מגדלות פירות וירקות ומוכרות את התוצרת בשווקים המקומיים. הם מהבודדים שאוכלים גם איברים פנימיים של בעלי חיים.

מראה טיפוסי בשוק סוף השבוע בכפר באק-הא. נשים מקומיות מוכרות צ'ילי

נישואים בקרב בני השבט הם בדרך תוצאה של רצון בני הזוג ופחות תוצאה של שידוך, ויש אף מקרים של היריון לפני הנישואים. כאשר זוג נישא, הבעל משלם למשפחת האישה שישה מיליון דונג. החתונה גדולה יותר ומפוארת יותר מאשר אצל המונג השחור. גם לשבט הזה יש שמאן ומנהיגים בדומה לשבט המונג השחור. יש ביניהם שיעור גבוה של נוצרים בהשוואה לשבטים אחרים.

נשים בנות שבט הזאו האדום. קדמת ראשן מגולחת בשל מסורת רבת שנים

שבט הזאו האדום חי בעבר בכפרים קטנים. לבני הזאו האדום מנהגים שונים בתכלית משל בני השבטים האחרים. לאחר הנישואין הבעל עובר לגור עם משפחת הכלה, אשר אחראית על ארגון החתונה. הבעל עובד למען משפחת הכלה במשך שלוש שנים לפחות, ולאחריהן הזוג עובר לגור בסמוך לבית משפחת החתן. אם משפחת הכלה עשירה החתן עובד עבורה יותר שנים, ולאחריהן הוא ואשתו מקבלים חלק מהאדמה.

האם מתה בלידה והכלבה הניקה תאומיה

בני הזאו האדום מגדלים כלבים כחיות מחמד ואינם אוכלים אותם. האגדה מספרת שכאשר האם המייסדת הראשונה הייתה בהיריון, גם כלבת המשפחה נשאה גורים ברחמה. האם ילדה והכלבה המליטה, אולם האם מתה בלידה והכלבה הניקה את התאומים שנולדו יחד עם גוריה וכך ניצלו חייהם. הקשר בין הזאו האדום לכלבים מקודש עד היום הזה.

עבור בני הזאו האדום סא-פא נחשבת למרכז אהבה ולהזדמנות להיכרויות. כשבני הזאו האדום מגיעים לעיירה הם לובשים את מיטב מחלצותיהם ועונדים את תכשיטיהם, כדי למצוא בן זוג.

תערובת צבעים - בת המונג השחור ובת הזאו האדום מוכרות את מרכולתן

כדי להיחשף למציאות החיים האמיתית של השבטים הצבעוניים ביקרנו בכפר קאט-קאט, המרוחק כ-20 דקות הליכה בלבד מסא-פא, שבו מתגוררים המונג השחור והזאו האדום. נאלצנו לשלם דמי כניסה סמליים לראשות התיירות המקומית, ולקרוא היטב את ההוראות וכללי ההתנהגות.

בני המונג השחור מתמחים בייצור כלי עבודה מברזל בטכניקות פרימיטיביות של גיבוש גרגירי הברזל על ידי חימום בעזרת גחלי עץ ומפוח ידני. הם מייצרים כלי עבודה, סכינים וחפצים שימושיים אחרים.

גבר מבני המונג השחור קוצץ במבוק, שישמש לבניית גדר והשקיית שדות

בחצרות הבתים נראות נשים המקלפות בסבלנות אין קץ את סיבי שיח המריחואנה וטוות מהם בדים. צמחים אחרים משמשים להפקת גוון האינדיגו, והדרך זרועה בדים בגוון כחול עמוק התלויים לייבוש בשמש.

בסמוך לבית השמאן התקיים מופע פולקלור משותף לשני השבטים, שעיקרו ריקוד עם מטריות, נגינה בכלי נשיפה דמוי חמת חלילים העשוי במבוק וקריאת סיפורים.

הקרבת עופות לצורך קבלת ברכות מרוחות המתים

הזאי הירוק הוא מהגדולים בשבטי האזור. המאפיין העיקרי של השבט הוא בגד עליון וכיסוי ראש בצבע ירוק שאותם נוהגות נשות השבט ללבוש. את סיפורו של הזאי הירוק שמענו מפיו של הואנג וואן מק, איש בן 60, אב לעשרה ילדים - שש בנות וארבעה בנים, כולם מאישה אחת, וסב ל- 12 נכדים.

מופע פולקלור של נערי השבטים - חוויה בלתי נשכחת

הוא ורעייתו מתפרנסים מעבודה בשדות האורז. לדבריו, בני השבט נוהגים להקריב קרבנות, בעיקר עופות וברווזים, בטקסים מיוחדים, לצורך קבלת ברכות מרוחות המתים, קבלת עצה טובה ולציון שמחות ואירועים מיוחדים. אירוע העלאת הקרבנות מבוצע בצורה קולקטיבית, ומשתתפים בו רבים מבני המשפחה המורחבת.

הואנג ליברלי בדעותיו ואינו שולל קשרי נישואין בין השבטים השונים. הוא מציין שבעבר הדבר היה בלתי אפשרי בגלל הנוקשות המחשבתית וההיצמדות למסורת. הוא עצמו נעזר ברפואה מודרנית בעיר הגדולה ולדעתו מעמדו של השמאן חלש מבעבר.

הואנג פונה לשמאן רק בנושאים אישיים יותר. הוא מרוצה מכך שהילדים הקטנים הולכים לבית הספר ושהתרבות השבטית נפתחת לעולם החיצוני, והדבר מתבטא קודם כול בלימודים בסיסיים אשר בהמשך פותחים את דלת ההזדמנויות בפני בני השבטים ומאפשרים להם לעבוד בעבודות פחות מסורתיות מבעבר. לדבריו אפילו הצבע הירוק שבני השבט לובשים הוא משהו חדש יחסית ולפני כמה עשרות שנים כולם לבשו בגדים בגוון שחור.

אישה משבט הזאי הירוק רוקמת עיטורים על בדים שלאחר מכן יוצעו למכירה

הואנג חושב שמעמדו של הגבר במשפחה צריך להישאר חזק, וחשוב שהחלוקה המסורתית בין גברים ונשים תישמר. גם בשבט הזאי הירוק נהוג לשלם מוהר למשפחת הכלה. בעבר כלל המוהר חזיר שמשקלו 100 ק"ג, 40 ליטר יין אורז, ו-40 מטבעות כסף. כיום נהוג לתת מוהר סמלי שכולל ארבע תרנגולות או ברווזים, 30 ליטר יין אורז ו-800,000 דונג בלבד. בנוסף אחראית משפחת החתן על ארגון החתונה. הואנג מציין שהוא שמח על בואם של התיירים לאזור, והוא לא רואה בהם איום אלא הזדמנות למפגש בין-תרבותי.

ביתו של הואנג משמש לאירוח תיירים, והדבר הגדיל את הכנסתו באופן ניכר. הואנג לא יצא מעולם מאזור סא-פא. אחרי שסיימנו לשמוע את סיפורו ישבנו אתו ליד המחשב הנייד והראנו לו תמונות מווייטנאם מולדתו שאותה הוא כלל לא מכיר. מדי פעם הוא הנהן בראשו והשמיע קריאות התפעלות.

לכל הנשים בשבט שיניים שחורות במיוחד

המאפיין החיצוני של בני שבט הזאו השחור הוא בגדים בצבע אינדיגו העשויים משי וקטיפה. הם גרים בבתים של שתי קומות, ומגדלים בעיקר אורז מזן משובח וכן תירס. לכל הנשים יש שיניים שחורות במיוחד כיוון שהן לועסות עשבים שמשחירים את השיניים. בני השבט מאמינים שלעיסת העשבים מחזקת את השיניים, וזה נחשב לחלק ממנהגי השבט. בני השבט מייצרים בדי משי ומתמחים בגידול זחלים, המוגשים כמאכל לאחר שעברו הרתחה.

בני הזאו השחור נישאים בנישואים מאורגנים, ומעטים מהם מתחתנים מאהבה. באופן מפתיע יש מקרים שבהם נשים נכנסות להיריון לפני החתונה, ויש נשים שמגדלות כמה ילדים גם ללא נישואין.

טרסות האורז והנחלים הזורמים הם מסימני ההיכר של סא-פא

למרות ריחוקו של האזור והקושי היחסי להגיע אליו אנחנו ממליצים בחום לבקר בפינה הנפלאה הזאת של צפון-מערב וייטנאם. כל שעליכם לעשות הוא לנסוע ברכבת הלילה מהנוי ללאו-קאי, מרחק של שבע-שמונה שעות נסיעה. מלאו-קאי קחו רכב אמין וחגרו חגורות בטיחות. הדרך תלולה, פתלתולה ושיפועיה חדים.

בסא-פא יש מבתי מלון יוקרתיים ועד לגסט-האוסים פשוטים. גם אוכל סביר לא חסר בה, כולל מזון וייטנאמי מסורתי, מאכלים שבטיים אותנטיים ומשקאות לסוגיהם. לבעלי קיבה רגישה יש גם מאכלים מערביים בשפע, ואנחנו ממליצים על פסטה מוקרמת בגבינה ופטריות בתוך קדרת חימר חמה.

• הכתבה פורסמה בגיליון ינואר של הירחון "טבע הדברים"
  

•  לקבלת הצעה להטבות מיוחדות