בי"ח בבית של רופא בהאיטי: הם מתים לו בידיים

עשרות הפצועים שרים פיוטים נוצריים, בעודם מצטופים מתחת לסדינים התלויים כאוהלים. "לפעמים כמה פורצים בבכי", מספר בעל הבית, ד"ר קלוד סוארנה. לשתי הקומות ולחצר של ביתו, לא רחוק ממרכז פורט או-פרינס, הוא אסף יותר ממאה חולים. רעידת האדמה הנוראית עדיין רודפת אותם.

רעש האדמה בהאיטי - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• האו"ם: זה האסון הגדול ביותר אי פעם
• רק רבע מהמבנים בבירה שרדו את הרעש
• הערכה: מניין ההרוגים יגיע ל-200 אלף
• "הניצול רצה למות עם משפחתו"
• המשלחת הישראלית מקימה בי"ח שדה
• מיוחד: "אין דלק, אנשים משוטטים ברחוב"
  

במשך שנים, סוארנה טיפל בחולים בבית. אבל רעש האדמה שהכה באי השבוע הוביל את רופא הילדים בן ה-59 למעורבות מסוג אחר לגמרי. לא חלף זמן רב מרעידת האדמה ביום שלישי אחרי הצהריים, עד שפצועים התדפקו על דלתות ביתו של סוארנה. "זו ברכה מאלוהים שהבית נותר על כנו", הוא אומר.

בעוד ברחבי העיר החרבה שוכבים פצועים וחולים בתוך הזוהמה, בני המזל שהגיעו לביתו של הרופא זוכים לפחות לצל ומחסה במרפסת. "אני חייב להודות למי שזה לא היה שהביא אותי לפה", אומר סטיב ג'וליאן, 48,

 שמספר שהדבר האחרון שהוא זוכר לפני איבוד ההכרה, זה מחלצים הקוראים בשמו בעודם חופרים בין הריסות הבית. כשהתעורר, מצא עצמו על מזרן ב"נווה המדבר" של הרופא.

סוארנה ושני רופאים נוספים שהצטרפו אליו מתבססים על מזון ואספקה שהוצאו מבתים הרוסים כדי לטפל בפצועים עם עצמות שבורות, ולאלו שגוססים לספק רמה מינימלית של היגיינה, הרחק מהחורבות. לדבריו, לפחות 10 בני אדם זקוקים באופן קריטי לטיפול נוסף.

התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים. דליי פלסטיק משמשים כבתי שימוש, ולכמה פצועים אין הרבה מה לעשות מעבר להחלפת תחבושות מאולתרות על פצעים מזהמים. ועדיין, זה הרבה יותר ממה שזוכים לו ההמונים בפורט או-פרינס.

"היו מוכנים להשאיר את הגופות על הכביש"

18 מה"מאושפזים" בבית מתו בימים האחרונים. המקרה שהכאיב לסוארנה יותר מכל היה של אשה הרה, שנפחה נשמתה אחרי שהחלו צירי הלידה, כנראה כתוצאה מדימום פנימי. למרות ניתוח קיסרי מאולתר, גם העובר לא שרד. "היא ממש סבלה", מספר הרופא, "והכי קשה זה שאתה יודע מה לעשות ואיך, אבל אין לך את הכלים".

פלורנס פרנסואה, בת 19, מנסה להרגיע את בנה החרד ריק, בן שנה וחצי, על שמיכות במרפסת. לדבריה מצבה טוב, למרות שריטות על פניה, אך מודאגת מפצע עמוק בעורפו של הפעוט. "פשוט אין להם מה שצריך בשביל לטפל".

אספקת המים, המזון והתרופות אוזלת במהרה. סוארנה הצליח להגיע לשדה התעופה, אחרי ששכנים הצליחו לסלק הריסות מהכביש.

 אבל תקוותיו למצוא עזרה נגוזו לאור הבלבול הרב. "כל כך הרבה מטוסים, אתה לא יודע לאן ללכת ולמי לפנות", אמר הרופא. למרות זאת, הוא אופטימי. לדבריו, ארגון רוטרי הבינלאומי הבטיח לשלוח אספקה, והוא מצפה גם לרופאים נוספים.

בינתיים, סוארנה שומר על כולם בבית, פשוט כי אין להם מקום אחר ללכת אליו. הרופא שלח שלושה חולים שנזקקו לניתוח דחוף לבית חולים על הכביש לשדה התעופה, אבל נאלץ להחזירם לביתו - כי לא היה סיכוי שיזכו לטיפול. לדבריו, "היו מוכנים להשאיר את הגופות שלהם על הכביש".