עוד יישוב או שכונה חדשה, סלילת כביש רחב ידיים או הקמת כפר נופש פסטורלי. יש מי שרואה בכל אלה ברכה - תעסוקה למאות אנשים ופרנסה לאלפים, פיתוח וצמיחה כלכלית. אבל את המחיר האמיתי כולנו משלמים, כי היישוב החדש היה פעם שטח פתוח ומבודד והשכונה - צלע הר; הכביש יחצה שדות וכפר הנופש יבלוט בנוף.
מעט שטחים פתוחים נותרו למדינת ישראל; מרחבים טבעיים ירוקים, חומים וצהובים, שמפרידים בין השחור של הכבישים והאפור של הבניינים. מרביתם מרוכזים בקצותיה - בצפון ובדרום. אבל עשרות מהם, 93 ליתר דיוק, עלולים להעלם בגלל עבודות תשתית ופיתוח של המדינה, ולהיקבר לטובת תוכניות נדל"ן פרטיות ורפורמות תיכנון ממשלתיות.
התחזית העגומה הזו עולה מדו"ח האיומים על השטחים הפתוחים שמפרסמת היום (ג') החברה להגנת הטבע. זוהי השנה השלישית ברציפות בה מתפרסם הדו"ח, והפעם הוא כולל 25 איומים חדשים שנוספו ל-81 הסעיפים שהופיעו בדו"ח אשתקד.
בחברה להגנת הטבע, שנציגיה יושבים בוועדות התיכנון השונות, מצאו כי חלק גדול מהאיומים על השטחים הפתוחים במדינת ישראל מקורם בממשלה עצמה: יוזמות שלה סותרות במקרים רבים את מדיניות המוצהרת שלה לשמור על שטחים פתוחים.
מדיניות הקמת היישובים החדשים - מגנה שניכרת מאוד בדו"ח - מנוגדת במקרים רבים לעקרונות המנחים שהמדינה בעצמה קבעה. היד הקלה שמחליטה על הקמת יישובים חדשים עבור קהילות מתבדלות, ולא מעדיפה חלופות כמו חיזוק של יישובים קיימים באותו אזור, גובה מהסביבה מחיר כבד.
| נמרוד: |
|
| יישוב על ראש ההר |
|
מדובר ביישוב שהחל את דרכו כהיאחזות נח"ל, שאוישה בהמשך על ידי מספר משפחות וזכתה לתמיכת הרשויות. במשך השנים נבנו במקום עשרות מבנים, כולל בתי מגורים, חדרי אירוח ושירותי תיירות שונים. המחיר הסביבתי לא נלקח בחשבון; בחברה להגנת הטבע מציינים כי הבניה פגעה בפסגת הר קטע - פסגה רגישה באזור החרמון שבה יש צמחיה ומיני בעלי חיים יחודיים. |
|
|
|
|
כך למשל מוצאים בדו"ח יישובים שאושרו בחבל לכיש
עבור מפוני גוש קטיף, העיר החרדית החדשה כסיף ליד ערד,
חוות בודדים בגליל ובהרי יהודה, שני יישובים בפתחת ניצנה (ניצנית וחלוצית 3), הכשרה סיטונאית של יישובים בלתי חוקיים במגזר הבדואי והישוב החדש נמרוד ליד החרמון (ראו מסגרת).
גם מהלכים אסטרטגיים של הממשלה - כמו הרפורמה בתחום הלולים, הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל
או במוסדות התיכנון - מהווים איום מוחשי על עתיד השטחים הפתוחים. בחברה להגנת הטבע אומרים שרוב המהלכים קודמו במהירות וללא שימוע ציבורי, והיישום שלהם בשטח יהיה הרסני.
איום 68 - בית שמש: שכונה מול גבעות (צילום: החברה להגנת הטבע)
רפורמת הלולים למשל, מבקשת להוציא את לולי ההטלה מהמושבים לטובת חוות לולים גדולות שיוקמו על שטחים פתוחים. בחברה להגנת הטבע טוענים שניתן לצמצם את המחיר בשטח אם החוות יוקמות בתחום היישובים או בשוליהם. הרפורמה במוסדות התיכנון למשל,
שעלתה לאחרונה לכותרות, מאיימת להחליש את ועדות התיכנון המחוזיות ואת הוועדות לשמירת השטחים הפתוחים. אם תקודם, יהיה קל יותר ליזמי הנדל"ן לבנות,
גם אם השטח שאליו הם לוטשים עיניים הוא ציבורי או טבעי ורגיש.
אזור הצפון הוא "שיאן האיומים" של הדו"ח – עם 24 איומים מסוגים שונים. ברשימה הצפונית ניתן למצוא פגיעה באזור נהר הירדן, איום על אזור נחל הקישון בשל העבודות המתבצעות להרחבת נמל חיפה ואיום על השטחים הפתוחים ואירוס הגלבוע באזור הגלבוע (ראו מסגרת).
| אירוס הגלבוע: |
|
| יער במקום פרח נדיר? |
|
זה נראה מהלך טכני לכאורה: השנה הגישה קק"ל תוכנית יערות לאזור הגלבוע המציעה לבטל שמורות טבע בהן צומח הפרח המוגן ולהופכן ליער נטע אדם. בגלל הסכם עקרוני עם רשות הטבע והגנים (גוף ממשלתי) זכתה התוכנית גם לתמיכתו. בחברה להגנת הטבע אומרים כי המהלך עלול לקבור את אירוס הגלבוע תחת העצים. לדבריהם, פרט למקום אחד בהר ברקן, אין כיום ריכוזי אירוסים בתחומי שמורות טבע, ותוכנית זו מסכנת מאוד את הפרח הנדיר. |
|
|
|
|
בדרום יש 22 איומים על שטחים פתוחים. כך למשל תוכנית להקמת כפר נופש עם 900 יחידות אירוח בלב שמורת הטבע "חוף ניצנים"; ישנו גם איום על ים המלח בדמות הקמת בריכות אידוי למפעלים
כדי להגדיל את כושר הייצור שלהם. מהלך כזה, טוען הדו"ח, יוביל להורדת מפלס ים המלח בכ-2 אחוזים נוספים השנה, ויגרום לנסיגת קו החוף באגן הצפוני.
באזור השרון האויב הגדול ביותר של הטבע הוא התשתיות: 12 איומים על השטחים הפתוחים קיימים בדו"ח לאזור זה, ומרביתם הם כבישים שהמדינה מבקשת לסלול. כך למשל, אזור פארק פולג, הנחשב לריאה הירוקה המרכזית של אזור השרון, צפוי להיקטע ולהיפגע קשות כתוצאה מסלילת כביש 551.
עוד על המאבק לטובת השטחים הפתוחים:
ישנו גם כביש נוסף שיחבר בין נתניה למכון וינגייט, ומאיים גם הוא על רכס כורכר באזור עם פריחה נדירה של אירוס הארגמן.
בשני המקרים, מציינים בחברה להגנת הטבע, ישנן חלופות אחרות שניתן לאמץ מבלי לפגוע בטבע.
חולות ראשון לציון נמצאים תחת איות בשל מתקן ההתפלה בשורק; חולות חולון נמצאים תחת איום בגלל תוכנית שמקדמת עיריית חולון עבור עתודת הקרקע האחרונה בתחומה. על חלקה של 2000 דונם יקומו שכונות, חלקן לבתים צמודי קרקע.
איום 73 - ניצנים: כפר נופש במקום חולות (צילום: אייל מיטרני, רשות הטבע והגנים)
מהלך דומה מתרקם באזור פי גלילות, שם מתכננות עיריות רמת השרון ותל אביב להקים אלפי יחידות דיור,
שטחי מסחר ותעסוקה ופארקים על חשבון שטחים ירוקים פתוחים, עם בריכות חורף ובעלי חיים נדירים - ממש ליד העיר.
באזור ירושלים ומודיעין ישנם 19 איומים, שרובם הופיעו בדו"חות הקודמים כמו למשל תוואי הרכבת בנחל יתלה.
איום חדש הוא בניית בניית גדר ההפרדה באזור שבין נחל רפאים לצוריף. הגדר, מזהירים מחברי הדו"ח, תקטע את השטח, תחסום מעבר של בעלי חיים ותפגע ישירות ובעקיפין בצמחיה ובנוף.
 |
ילדים ירוקים | מתנה ירוקה | טיפוח אורגני | משלוחים אורגניים | תיירות אקולוגית | גינה אורגנית |
|
|
איומים נוספים הם תוכנית בניה בגבעת יעל ובה שכונת ענק בת 12 אלף יחידות דיור וכביש הטבעת המערבית, המתוכנן לחבר בין כביש 1, כביש 9 וכביש 39. הכביש מהווה חלק מרשת כבישי טבעת שמקיפים את ירושלים אך בחברה להגנת הטבע מזהירים כי הם יגרמו לפגיעה אנושה בנוף, בנחלים, בטרסות החקלאיות ובמערכת הטבעית הייחודית. "הכביש סותר את מדיניותה המוצהרת של ממשלת ישראל ומשרד התחבורה לעידוד ולקידום השימוש בתחבורה הציבורית בישראל, והוא עתיד לפגוע ולנוון את מרכז העיר ירושלים", מציינים בדו"ח.
